העסקנים החרדים זעקו השבוע "גוואלד" נוכח החלטת בית המשפט העליון שלא לכלול את מוסדות החינוך החרדיים העצמאיים בחוק החדש להזנת תלמידי המערכת הממלכתית.
סגן השר אברהם רביץ שילח גידופים בוטים נגד שופטי העליון ואמר כי השופט חשין "מוביל את מערכת המשפט לגזענות שאין מקומה בחבר העמים התרבותי". ח"כ ישראל אייכלר נסחף אף הוא להתבטאויות גסות רוח נגד שופטי העליון וכינה אותם "מושחתים".
התגובה ההיסטרית של העסקנים החרדים לפסיקה גרמה להם לטעות טעות אסטרטגית שהדיה עוד יישמעו במקומותינו. ברגע של חולשת דעת הם גייסו דווקא את מושג "השוויון" שבבסיס הדמוקרטיה כדי לנמק את דרישתם לארוחת חינם.
השופטים דחו את טענת האפליה ואי השוויון בנימוק כי: "המדינה ממלאה חובתה לתת חינוך חינם לילדי ישראל במסגרת מערכת החינוך הממלכתית והממלכתית דתית. הורים שהחליטו לא לקבל שירותי חינוך חינם אין כסף במסגרת החינוך הממלכתי ובחרו תחת זאת בחינוך פרטי שאינו ממלכתי, לא קמה להם זכות לדרוש מהמדינה כי תממן את הוצאות לימודיהם של ילדיהם".
החרדים טוענים בשם השוויון כי אין להפלות את ילדי המוסדות הפרטיים בקבלת תקצוב לארוחות צהריים. אם כך, אזי מה מונע מהם לדרוש נסיעות חינם בתחבורה ציבורית לאברכי הישיבות, בדומה למה שמקבלים בני גילם המשרתים בצבא? כאן לא נדרש שוויון בין הנהרגים על משמרתם ובין הנהרגים באוהלה של תורה?
יתרה מכך, לשיטתם של החרדים, האם גם בתי ספר דמוקרטיים, או ערביים פרטיים של הכנסייה ודומיהם צריכים לקבל תקציב לארוחות? ומה עם מי שבוחר ללמד את ילדיו בבית? האם גם הוא ידרוש החזר הוצאות ארוחת הצהריים?
במיוחד צורם גיוס מושג השוויון דווקא על-ידי ציבור שדורס ברגל גסה את ערכי השוויוניות, הכל לפי הצורך. עשרות שנים מתנהלת בחינוך החרדי גזענות עדתית בניחוח אנטישמי לפיה לא מתקבלות תלמידות חרדיות ממוצא ספרדי למוסדות בית יעקב האשכנזים. שיטת "המכסות" מבטיחה כי על כל X בנות אשכנזיות יתקבלו לבית הספר רק Y ספרדיות. בדרך כלל הספרדיות ילמדו בכיתות נפרדות. לא רביץ ולא אייכלר, לא פרוש ולא גפני הקימו זעקה בגין הגזענות המכוערת והמבישה נגד פעוטות שכל חטאן במוצאן.
יו"ר ש"ס אלי ישי קבע השבוע כי יהודים רפורמים וקונסרבטיבים לא יורשו להיכנס למקוואות שהוקמו בכספי ציבור ומתוחזקים על חשבון משלם המיסים. גם זה סוג של שוויון.
בשם ערך השוויון, מפלה הממסד החרדי הרבני דרך קבע בשכרם של רבנים יוצאי אתיופיה מול שכרם של רבנים אשכנזים. העדרן המוחלט של נשים במוסדות המפלגות החרדיות אף הוא מעיד על הבנה מקורית של מושג השוויון.
הנחרצות החרדית בדרישתה לתקציב הזנה כמו בכל בתי הספר, צורמת עוד יותר נוכח עקשנותם לא להכניס למוסדות סטנדרטיים שווים של איכות החינוך. כך למשל אין בית ספר בחינוך העצמאי שמועסק בו יועץ חינוכי כפי שדורש משרד החינוך. כך גם אין בנמצא מבין אלפי המורים במוסדות העצמאיים מי שסיימו סמינר למורים כפי שנדרש ממורים בחינוך הממלכתי. על אותו משקל, לא נדרשת הכשרה פדגוגית פורמלית למנהלי המוסדות כמו במערכת הממלכתית. ואין אכיפה על האיסור להכות ילדים פיזית כאמצעי חינוכי. התשובה לכך ברורה: תקן יועץ או דרישות סף פדגוגיות לא משאירים כסף בקופה. אלה רק תנאי איכות ותו לא. לעומת זאת, את תקציב האוכל יהיה אפשר לבלוע בקלות לבטן המקרקרת של גזברי החינוך העצמאי ובתמורה להזין את הילדים במזון שעלותו קטנה מהתקציב בתואנות של כשרות וכו'.
זוהי טענה קשה? ובכן, דוגמה מוחשית להתנהגות זו ניתן לראות במערך ההסעות של תלמודי התורה העצמאיים. המוסד מקבל מימון להסעות אך משאיר בקופתו חלק ניכר מתקציב זה ובפועל מקצה תקציבים חלקיים בלבד עבור ההסעות שתוצאתם - מיניבוסים ישנים שאינם עומדים בתקני משרד התחבורה, נהגים ללא הכשרה מתאימה, התעלמות שיטתית מחובת צירוף מלווה ראוי להסעות, רמה פושעת של תחזוקת צמיגים, מחסור בחגורות בטיחות, דחיסת עשרות ילדים לכל הסעה ועוד "טריקים" שמטרתם השארת התקציב בקופה והקצאת מינימום למטרה שלשמה התקבל.
טוב יעשו העסקנים החרדים אם ילמדו מחבריהם נטורי קרתא ותולדות אהרון שמיישמים הלכה למעשה את העיקרון של - "לא מעוקצך ולא מדובשך".
