בתקופה האחרונה אנו עדים לוויכוחים, להפגנות, למאבקים, לדיונים בפורומים שונים, לדיונים בכנסת ובממשלה בנושא המערכות הסלולריות, כאשר כמעט כולנו לא יודעים את האמת לאמיתה ומושפעים לא מעט ממידע לא מדויק ולעיתים מוטעה ומטעה.
מאמר זה נכתב טרם גיבוש ההחלטות הסופיות של ועדת המנכ"לים וטרם שנסתיימה חקיקת החוק בכנסת, אך נראה לי כמי שמעורה בנושא, כי כל האמור במאמר זה יתאים, ויהיה נכון ואקטואלי גם בסיום שני תהליכים אלה.
לדעתי ההחלטות של ועדת המנכ"לים המשרתות את האינטרסים של חברות הסלולר, עלולות להעניק להן יד חופשית כמעט ללא כל פיקוח ובמקביל להפחית את האחריות של המשרד לאיכות הסביבה, מצב שישרת ללא ספק את האינטרסים הגלויים והסמויים של הנהלת המשרד.
הצעת החוק שאת ניסוחה מובילה ועדת הפנים ואיכות הסביבה ברשותו של ח"כ יורי שטרן, מנוסחת באופן כללי ועל כן החלק הארי מתוכנו של החוק אם וכאשר יאושר, צפוי שיהיה חסר משמעות לאחר החלטת ועדת המנכ"לים ולאחר גיבוש התקנות שעליהן הוא יסתמך (שינוסחו על-ידי המשרד לאיכות הסביבה) והמושפעות מהחלטות ועדת המנכ"לים בראשותה של הד"ר מיקי הרן.
העובדות המדברות בעד עצמן הן: 1. מערכות תקשורת אלחוטית פועלות באמצעות גלים אלקטרו מגנטיים - קרינה.
2. המכשיר הנייד והאנטנה הינם משדרים ומקלטים המעבירים ביניהם קרינה אלקטרו מגנטית.
3. איכות העברת המסרים תלויה בעוצמת הקרינה והמרחקים בין המשדר והמקלט.
4. מכירת זמן אוויר היא הכנסה טובה ובטוחה שעולה לפי כמות המשתמשים וסוג השימוש, לא ממש ביחס ישר (אלא מעל ומעבר) להשקעה בתשתיות (אנטנות, תקשורת קווית ומערכות מחשוב).
5. קרינה אלקטרו מגנטית גם ברמות נמוכות מאד עלולה לפגוע בבריאות האדם.
6. המלצות ארגון הבריאות הבינלאומי לחשיפת הציבור לקרינה, נקבעו על-ידי פיסיקאים, לפי עוצמות קרינה שגרמו לחימום בלבד.
נתונים אלה לא עודכנו לפי מחקרים שהראו והוכיחו שגם בעוצמות נמוכות נגרמו נזקים לבעלי חיים ולאנשים.
7. ספי הקרינה המותרים שנקבעו על-ידי המשרד לאיכות הסביבה, אינם מהמחמירים בעולם (בלשון המעטה) ומרשים לחשוף את הציבור לקרינה מזיקה ומסרטנת.
8. קיים ספק רב בדיוק מדידות רמות הקרינה על-פיהן מאושרות האנטנות הסלולריות משלוש סיבות:
א. הסמכת המודדים אינה באחריות גורם מקצועי בלתי תלוי ובהתאם לתקנים לאומיים ובינלאומיים (כדוגמת ת"י 17025 ISO/IEC).
ב. חלק ניכר מהמכשירים של מודדי הקרינה אינם מכוילים תקופתית כלל וחלקם מכויל בישראל על-ידי מעבדות שאינן מוסמכות לכיול והנתונים שהם מראים נמוכים בהרבה בהשוואה לנתונים שמראים מכשירים שכוילו בחו"ל.
ג. לא קיימות הוראות מקצועיות לשיטות מדידות הקרינה ולא מתבצעות מדידות קרינה בשיטת ניטור רציפה.
9. אין כמעט כל פיקוח על רמות הקרינה המירביות הנפלטות ממכשירי הטלפון השונים והנתונים עליהם מסתמכת המערכת, הם נתוני היצרנים המוצהרים בלבד.
10. קיימים מחקרים רבים המוכיחים נזקים בלתי הפיכים כגון פגיעות ב-DNA ועליה במספר חולי סרטן כתוצאה מחשיפה לקרינה, מאידך פורסמו מחקרים שבוצעו במימון חברות סלולריות, שלא מצאו נזקים.
11. נושאי הבריאות ורמות הקרינה אינם נמצאים כלל במסגרת הדיונים של ועדת המנכ"לים והצעת החוק, המטפלים בנושאי רישיונות, התנגדות להקמת אנטנות, פיצויים וכד'.
המסקנות המתבקשות מאליהן הן: 1. יותר תקשורת/זמן אוויר = יותר הכנסות לחברות הסלולר.
2. יותר תקשורת/זמן אוויר = יותר קרינה אלקטרו מגנטית סביבתית (הפוגעת בתושבי הסביבה).
3. יותר קרינה אלקטרו מגנטית = יותר נזקים לבריאות המשתמש האקטיבי וגם השכן הפסיבי.
4. עם יותר אנטנות יפחתו אולי הנזקים מהקרינה של המכשיר למשתמש עצמו, אך תגדל הקרינה הסביבתית לשכנים של המשתמש שנחשפים בעל כורחם (גם אם אינם משתמשים בדור השלישי בעצמם).
5. אין נתונים ברורים על רמות הקרינה במיוחד כאשר מדובר בקרינה סביבתית (לא קרינה מקומית רגעית).
6. ככל שיוגדל מספר האנטנות, תקטן האפשרות לפיקוח עליהן ועל רמות הקרינה מהן.
7. קשה להוכיח במיידית את הנזקים הנגרמים לבריאות הציבור וקשה עוד יותר לפרסם נתונים אלה בתקשורת (מחשש להפסקת פרסומי חברות הסלולר באותם ערוצי תקשורת).
יש מי שיאמר שמכשירי הטלפון הסלולרי עושים לנו את החיים קלים יותר, נוחים יותר ומעניינים יותר ויש מי שיאמר ממש את ההיפך.
העובדות מוכיחות שהקידמה, פלאי הטכנולוגיה, קצב החיים והשאיפות לחדשנות הם הגורמים המובילים אותנו לצריכת "שירותי הסלולר".
נתונים אלה מסייעים ללא ספק לחברות הסלולר להתעשר בקצב מדהים מחד ולסכן את בריאותנו בקצב מדאיג מאידך.
חברות הסלולר משדרגות את "שירותי הסלולר" כדי להגיע למצב שבו לא נוכל ללא אותו מכשיר להמשיך לחיות.
בדור הראשון ובדור השני הורגלנו מסיבות של נוחיות בעיקר לדבר בערך פי 10 ממה שהיינו רגילים לפני עידן הסלולר.
הדור השלישי כבר ירגיל את המשתמשים בשירותיו לצפות במסך הקטן ולהאזין לו בערך פי 50-100 מהזמן בו היו משתמשים בדור השני.
בדורות הרביעי, החמישי והאחרים יגזלו המכשירים מזמננו עוד ועוד ויהפכו אותנו מכורים לסם הסלולרי ולחסרי אונים בלעדיו.
כפי שכבר אמרנו במסקנות הראשונות, מפעילי הסלולר יתעצמו ויתעשרו ואנו ניפגע יותר ויותר בכיסנו, בבריאותנו ובחיינו.
חברות הסלולר שולטות היום על ראשי המשק ומכתיבי המדיניות ובכספן הן קונות אפילו חלק ניכר מאנשי המדע והרפואה וכמובן חלק מגורמי התקשורת למיניהם ויש הטוענים שאפילו את גורמי המשרד לאיכות הסביבה.
הדור השלישי אינו מיועד לתקשורת חיונית בין המשפחה לבנות ולבנים בצבא, או בבית הספר, הוא גם אינו מיועד לדיווח על אירוע חבלני, או תאונה חס וחלילה, או למתן הוראה דחופה למנהל הפרויקט, או למנהל הייצור, או אפילו לבנקאי.
הדור השלישי מיועד לסחוט מאיתנו הרבה זמן אויר = הרבה כסף, במיוחד באמצעות הדור הצעיר שלנו וחובבי החידושים/הגאדג'טים, או בעלי אופי חלש אחרים.
מהן בסה"כ ה"הנאות" שמאפשר לנו הדור השלישי בנוסף לשימושים הקיימים בדור השני - צפייה ממושכת בטלנובלות, בסרטים רגילים, או בסרטים כחולים, במשחקי כדורגל, או אפילו בחדשות (אותן ממש חייבים לראות ולא מספיק לשמוע).
המסרים הצבעוניים שיתקבלו דרך מכשירי הדור השלישי יסבו את תשומת הלב של התלמידים מהשיעורים בביה"ס, את הריכוז בתפקוד החיילים בשמירה, או בתצפיות, או יורידו את תפוקת העובדים בעבודותיהם השונות על חשבון מעבידיהם.
בדורות הבאים כבר נוכל אולי להפעיל את המזגן בבית, או ברכב לפני הכניסה אליהם, או נוכל להקליט את הטלנובלה בזמן קבלת שיחה מפריעה, אולי אף למשוך כסף מהכספומט, או כריך ומשקה מהמכונה, הכל באמצעות הטלפון הנייד ובתמורה ליותר קרינה.
בדורות הבאים נוכל אולי גם לחדור למוחם של הבוס, החברה, או המתחרה, לשאוב מידע, או אולי נצליח אפילו להעביר להם מסרים מטעים או מבלבלים ועוד ועוד.
כמובן כפי שאמרנו כבר קודם, אנו נשלם יותר ויותר על זמן האוויר, על שדרוג המכשירים מדי תקופה ואט אט נהיה עבדי "שירותי הסלולר" מחד ונזקקים לשירותי הבריאות מאידך.
בהתאם לכמות החידושים ועליית השימוש יעלה ויעלה מספר האנטנות, תוגבר הקרינה הסביבתית ואם אפילו לא נרצה להיות בין ה"משוגעים" לחידושים, נסבול מהם כמעשנים פסיביים (מבלי לראות או להריח).
בשורה התחתונה - "שירותי הסלולר" עבור הדור השלישי יגדילו את מספר האנטנות הנראות בעוד פי שלוש לפחות ובעזרת החלטות ועדת המנכ"לים אולי גם פי שש ואף פי עשר באנטנות בלתי נראות.
אם היום קיימות בישראל לפי נתונים מוצהרים של חברות הסלולר והמשרד לאיכות הסביבה (שלא הייתי מתחייב בערבות בנקאית על נכונותם) מעל 6.000 אנטנות נראות, אנו צפויים תוך זמן קצר ל"התברך" ביער של 20-30.000 אנטנות שאת חלקן נוכל אולי לראות אך לא תמיד נוכל להתנגד להתקנתן.
בנוסף נזכה להתקנת עשרות אלפי אנטנות "קטנות" שאת חלקן הקטן אולי נראה ואת חלקן הגדול כלל לא נראה ולא נדע על קיומן.
עשרות ואולי מאות אלפי האנטנות הקטנות יותר, תוסתרנה בתוך עמודי חשמל ותקשורת, בדירות, בדוודים דמויי דודי שמש, מאחרי שלטים, בתוך תקרות אקוסטיות ובמקומות מסתור אחרים במרכזי קניות ובבתים רבי קומות המשמשים למשרדים ו/או לתעשיה.
את האנטנות האלו לא נוכל לזהות לעולם כי מיקומם לא ייחשף לציבור מאחר ועבורם לא יצטרך המפעיל לקבל אישור ו/או רישיון התקנה והפעלה.
רק למעט אנטנות מפלצתיות ובולטות (בגודל העולה על 3.5 מ' מעל עמודים ו/או גגות), אולי ניתן יהיה לנו האזרחים להתנגד, לאנטנות קטנות יותר ינתן הרישיון ישירות על-ידי הרשות המקומית ולנו לא יותר אפילו לפצות פה ולצפצף.
לאנטנות קטנות עד גובה 1.5 מ' לא יהיה אפילו צורך לקבל את אישור הרשות ואלו תהיינה מפוזרות בעשרות אלפים.
כבר היום בלתי ניתן לעקוב ולפקח על האנטנות הקטנות והמוסתרות וברור שבעתיד הקרוב אף אחד לא יוכל לפקח עליהן, לא נדע כמה הן מזיקות לנו וסביר להניח שרק תוך מספר שנים יתבררו לנו תוצאות נזקיהן בגוף ובנפש וכנראה גם על-ידי קריסת מערכת הבריאות.
במאמץ מחוכם הצליחו חברות הסלולר לשכנע את גורמי הממסד (ועדת המנכ"לים) וכנראה גם את "מובילת" המהפך - עיריית מודיעין, כי יותר אנטנות = פחות קרינה, אך אני אינני כל כך בטוח שזו כל האמת.
לעומת זאת אני בטוח שגם אם תקטן הקרינה מהטלפון של המשתמש (בגלל הקרבה שלו לאנטנה), הקרינה הסביבתית מהאנטנות בוודאי לא תקטן ואולי אף תגבר ואנו השכנים למשתמש (או בלשון המעשנים - המשתמשים הפסיביים) נחשף לכמויות קרינה גבוהות לאין שיעור.
אינני מומחה לקרינה אלקטרו מגנטית ולנזקים הבריאותיים הנגרמים ממנה, אך לפי מחקרים אותם מנסות חברות הסלולר בעזרת המדענים ה"קנויים" וגורמי המשרד לאיכות הסביבה, משרד הבריאות ומשרד התקשורת להעלים ולשלול, גם קרינה נמוכה ובמיוחד רציפה גורמת לנזקים בריאותיים בלתי הפיכים.
מי שגולש באתרי אינטרנט ישראלים ובגוגל בעברית, יכול לקרוא את האמת המדאיגה בעברית ובאנגלית - באתר מכון הבריאות הלאומי האמריקני NIH, על-ידי הקלדת pubmed ובתוכו להקליד מילות מפתח.
ניתן למצוא חומר רב בגוגל בהקלדת "נזקי קרינה" או באנגלית בהקלדת "cellphone antennae cancer".
העובדה המדאיגה ביותר לדעתי היא שאלה המנסים להסתתר מאחרי מדידות קרינה נמוכות כביכול, מתבססים למעשה על נתונים מכשירים שיש הרבה מעל לספק מה רמת דיוקם ואמיתותם.
כאמור, הרגולטור האחראי לנושא ההגנה בפני קרינה בלתי מייננת הוא המשרד לאיכות הסביבה ועוזרות על-ידו מעבדות הכור הגרעיני בנחל שורק.
מנתונים שנמסרו לי על-ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ואושרו על-ידי הממונים במשרד לאיכות הסביבה ומנהל המעבדות בנחל שורק, נכון להיום אין אף מעבדה, או מודד קרינה שהוסמך לבצע מדידות קרינה על-ידי הרשות לפי דרישות ת"י 17025 ISO/IEC - "דרישות כלליות לגבי כשירותן של מעבדות בדיקה וכיול".
מעבדות נחל שורק בנוסף להיותן מעבדות בודקות קרינה, עבור פורום החברות הסלולריות, הן אף עוסקות בכיול חלק ניכר מאד ממכשירי המדידה המשמשים את המודדים המוסמכים על-ידי המשרד לאיכות הסביבה למרות שאינן מוסמכות לפי התקן הנ"ל כמעבדות כיול.
המשתמע מהאמור לעיל, כי אין היום כל ביטחון שרמות הקרינה (במיוחד הסביבתית) שנבדקו על-ידי האחראים במשרד לאיכות הסביבה ו/או מעבדת נחל שורק ו/או בודקים אחרים שאושרו על-ידי המשרד לאיכות הסביבה הינן מדויקות ואמינות (בלשון המעטה).
גורם מסוים במשרד לאיכות אומנם הצהיר לא מזמן שהמשרד מוסמך למדידות קרינה על-ידי הרשות (עובדה שהופרכה מיידית ובתוקף על-ידי הרשות) וגורמים אחרים בהזדמנויות אחרות הצהירו על כך שהמשרד נרשם והחל את תהליך ההסמכה כבר לפני יותר משנה, אך כאמור אין גורם במשרד לאיכה"ס שמוכן להתחייב על תאריך סיום תהליך זה.
גם מנהל המעבדות בנחל שורק הצהיר שהמעבדות בראשותו תחלנה בתהליך הסמכה כמעבדות מוסמכות לבדיקה וכיול, אך האם המידע נכון ואם כן עד מתי ימשכו התהליכים מי יודע.
בנוסף לאמור לעיל לפי מיטב ידיעתי והבנתי, הבדיקות/המדידות המבוצעות (לפחות מרביתן, אם לא כולן), מבוצעות במתכונת של מדידה רגעית ומקומית, ולא במתכונת של מדידת ניטור רציפה במשך מספר יממות מכיוונים שונים.
ידוע כי רמות הקרינה הנפלטות מאנטנה, משתנות בהתאם לכמות המשתמשים בעת ובעונה אחת (כמות השיחות המבוצעות דרך האנטנה בפרק זמן מסוים).
ברור לפיכך כי מדידות רגעיות ומקומיות (לא מדידות ניטור רציפות מכל הכיוונים), אינן יכולות לתת תוצאה מייצגת כדי לקבוע את העמידה בדרישות הסף הסביבתי הבטיחותי שנקבע על-ידי המשרד לאיכה"ס.
במקרה הטוב יכולה בדיקה כזו לקבוע את העמידה בסף הבריאותי לרגע מסוים ולמקום המדידה בלבד.
מכך גם ברור שמדידות כאלו (גם אילו בוצעו במכשירים מכוילים ובשיטה מוגדרת) אינן יכולות להיות ברות השוואה לנתוני רמות הקרינה עליהן מצהירות חברות הסלולר.
מצב זה גם סותר את דרישות תמ"א 36 המפורטות בדברי ההסבר - ציטוט: "היתר בניה למתקן שידור יינתן רק לאחר שהוכח מעבר לכל ספק שאין בהקמתו משום גרימת סיכון כלשהו לבריאות הציבור".
לפי מיטב ידיעתי, פורום החברות הסלולריות שוכר כיועצים את הממונים על מעבדות נחל שורק ואחרים, המבצעים עבורו חלק ניכר ממדידות הקרינה.
מצב זה נמצא בסתירה לדרישות תמ"א 36 לאיזון בין מגמות מנוגדות - ציטוט: "עמידה זו במגבלות מובטחת על-ידי קבלת האישורים הרלוונטיים על-ידי גוף מקצועי ממלכתי ואובייקטיבי המוסמך על-פי חוק לאשר שאין בהקמת המתקנים משום סכנה".
לסיכום ניתן לקבוע כי כל קביעת ועדה, כל חוק, תקנה, או תוכנית מתאר הינם חסרי ערך אמיתי כל עוד בסיס הנתונים - כלומר רמות הקרינה עליהן הם מסתמכים אינן ברורות, מדויקות ואמינות.
על כן לפחות עד שיסתיימו הוויכוחים בין הטוענים לנזק בריאותי לבין השוללים אותו ועד שנהיה בטוחים כי רמות קרינה כאלו או אחרות הן בטוחות עלינו לנהוג במשנה זהירות.
חובה על כל האחראים בממשלה, בכנסת ובמשרד לאיכות הסביבה לפעול מיידית בצעדים המתבקשים כדלהלן:
א. להבהיר לציבור שכדאי לו לצמצם ככל האפשר את השימוש במערכות הסלולריות ובוודאי במכשירי הדור השלישי.
ב. לעצור את חברות הסלולר מלפרסם ולמכור את מכשירי הדור השלישי.
ג. לעצור את חברות הסלולר ואת הרשויות מלאשר את התקנת יער האנטנות עבור הדור השלישי.
ד. לקבוע הוראות מקצועיות למדידות קרינה במתכונת של ניטור רציף.
ה. לחייב את הרגולטור ואת כל המודדים והבודקים מטעמו ומטעם חברות הסלולר לעבור תהליך הסמכה לפי דרישות התקן ולהיות מבוקר תקופתית בהתאם על-ידי גורם מקצועי בלתי תלוי (הרשות להסמכת מעבדות).
ו. למנוע ולבלום אפשרות שימוש במכשירים שאינם מכוילים על-ידי מעבדה מוסמכת לכיול לפי התקן.
ז. לאסור ולמנוע מחברות הסלולר התקנת אנטנות כ"גנבים בלילה" ותפעול אנטנות נסתרות ומוסתרות - שקיפות ברורה וענישה חמורה על הפרתה.
ח. לאפשר לאזרחים להתנגד להתקנה ולהפעלת אנטנה גדולה כקטנה כאשר ובמקום שקיים ספק בדבר גרימת נזק בריאותי.
ט. לקבוע גורם מוסמך לבדיקות דגמי המכשירים הנמכרים על-מנת לוודא את הצהרות היצרנים ולמנוע סכנת קרינה גם מהם.
י. לחייב את חברות הסלולר להקציב סכומים הדרושים לביצוע מחקרים בלתי תלויים על-ידי גופים מקצועיים בלתי תלויים (הכוללים נציגי ציבור) לבדיקת השפעות הקרינה ברמות השונות על בריאות האדם.
יא. לחייב את חברות הסלולר בתקצוב בדיקות ניטור קבועות באמצעות גורמים בלתי תלויים בהן ומוסמכים כאמור לעיל, על-מנת לוודא את נתוני הקרינה בכל מקום.
יב. לתבוע את המדענים ואת משתפי הפעולה עם חברות הסלולר המסתירים נתונים ו/או מזייפים אותם, או נמנעים מלפרסם אותם תמורת טובות הנאה המתקבלות מהחברות.
יג. לתבוע אחראים ומנהלים בחברות הסלולר המסתירים נתונים ו/או מזייפים אותם, או נמנעים מלפרסם אותם על-מנת להגדיל את רווחיהם על חשבון בריאות הציבור.
אם לא תפקחנה עיניהם של קברניטי המשק ואם לא ינקטו בצעדים הללו, עלולה להיות בכייה לדורות בכל הקשור והנוגע למחדלי הסלולר ויפה שעה אחת קודם.
