בכירי מערכת הביטחון חוזרים ומצהירים בפומבי, כי פלטפורמת ההברחות של אמצעי לחימה, סמים, ורכוש גנוב בגבול ישראל-מצרים, "מהווה סכנה מהותית לבטחון המדינה".
במסגרת סיור שערך שר הביטחון, בחודש מאי האחרון, הופתע מופז לגלות כי 10 טון מריחואנה מוברחים מדי שנה בנתיבי הגבול, והביע דאגה עמוקה לנוכח כמות ההברחות של אמצעי הלחימה. מופז הדגיש את חששו גם במסגרת פגישתו האחרונה (יום ד') עם נשיא מצרים, חוסני מובארק, במסגרתה דן עמו בסוגיית מעבר רפיח ותנאי פתיחתו מחדש, אחרי סיום תהליך ההינתקות.
כך היה וההיערכות האסטרטגית החדשה סביב רצועת עזה, הפכו את חלקו הדרומי של גבול ישראל-מצרים ליעד מועדף בקרב המבריחים ממצרים לישראל. אך אין המדובר בסיפור חדש. במשך שנים היווה הגבול הישראלי-מצרי מטרתם של מבריחי הסמים וסוחרי האדם אשר פעלו בהסתר וללא כל מורא.
כאן נכנס לתמונה עצו"ם - המטה למאבק בסחר נשים. בכירי המטה טוענים כי בכל הפרסומים בתקשורת בנוגע להתבטאויותיהם של שר הביטחון, ראש השב"כ ובכירים בצה"ל, מופעלת "מכבסת מילים" קבועה המציינת את הסכנה שבהברחת נשק, סמים, רכוש גנוב ושוהים בלתי חוקיים - "תוך התעלמות שיטתית מהסכנה המיידית של הברחת קורבנות הסחר".
מדיניות 'העלמת העין' רוני אלוני-סדובניק, ממטה המאבק בסחר נשים, יוצאת בחריפות נגד מדיניות מערכת הביטחון, וטוענת בראיון ל-Nfc כי "במשך שנים רבות, ועד אמצע שנת 2004, התקיים 'הסכם שבשתיקה' בין גורמי הביטחון לבדואים, לפיו הבדואים נמנעים מהברחות אמל"ח ובתמורה גורמי הביטחון "לא מפעילים את מלוא עוצמתם" מול הברחת הנשים שהוא מקור רווח חשוב לשבטים בדרום".
לדברי אלוני, "מערכת הביטחון נתפסה במערומיה כאשר נודע לה כי דרך הגבול המצרי הוברחו אמצעי לחימה רציניים ליהודה ושומרון". לטענתה, "רק אז נפתחו להם עיניים לאזור. מערכת הביטחון במשך שנים העלימה עין מהתבססות של תשתית משומנת של נתיבי הברחה. ומדוע? כי לא היו שם אמל"ח. הם פשוט נתנו לתשתית ההברחות להעמיק ולהתבסס כי בעיני מערכת הביטחון היו שם הברחות של דברים 'חסרי חשיבות' - כמו נשים אומללות", אמרה אלוני.
ישראל - יעד מועדף להברחת נשים הדוח השנתי של מחלקת המדינה האמריקנית על סחר בבני אדם ברחבי העולם, קבע לאחרונה כי ישראל נמנית עם 63 מדינות נוספות, המהוות יעד לסחר בנשים, יחד עם מדינות ערביות, אפריקניות ומזרח אירופיות. "ישראל היא מדינת יעד לסחר בנשים ככוח עבודה מנוצל. נשים מאירופה וברית המועצות לשעבר מובאות לישראל, בין השאר דרך מצרים, ונמכרות למפעילי בתי בושת", נכתב בדוח. נראה כי מרבית קורבנות הסחר אשר נאלצות להישאר לעבוד בישראל, באות ממולדביה, רוסיה, אוזבקיסטן, קזחסטאן ואוקראינה.
למרות שהדוח מזכיר כי בשנת 2003 ביצעה ישראל שיפורים בחוק ובמלחמה בסחר בבני אדם, על-ידי הקמת יחידת רימון, שהצליחה להגביל את הברחת בני אדם דרך גבול - סוברים אנשי עצו"ם כי "ישראל פספסה הזדמנות היסטורית לכלול את מצרים במאבק המשותף, במסגרת פתיחת הסכם השלום לדיון חוזר".
עצו"ם: אם יתעלמו מאיתנו - נפנה לבג"צ עצו"ם הודיעה בעבר כי תעתור לבג"צ באמצעות משרד עורכי הדין כבירי-נבו-קידר בדרישה לחייב את הממשלה ומערכת הביטחון לכלול בנוסח החדש שהתגבש בין ישראל למצרים, את המלחמה בסחר אלפי נשים, לצד הצורך בשמירת הגבול מפני הברחות אמל"ח, סמים, רכוש גנוב ושוהים בלתי חוקיים.
עם זאת, נראה כי ההזדמנות של עצו"ם להביא לשינוי דרך ההסכם עם מצרים חלפה לה. ההסכם כבר נסגר, ועדיין אין כל שינוי בעמדת ישראל הרשמית בכל הקשור לסחר נשים בגבול המצרי. הפעם כבר יוצאת רוני אלוני נגד ראשי המערכת ב"כתב באישום" חריף, ומאשימה: "מערכת הביטחון אשמה בהתעלמות שיטתית מהאיום הביטחוני-חברתי שנגרם לישראל מהצפת הרחובות בקורבנות סחר בנשים, המוברחות דרך גבול ישראל מצרים". לדבריה, "הצפת השוק הישראלי באלפי קורבנות סחר נשים מהווה טרור חברתי-מוסרי המאיים על קיומנו לא פחות מסכנת הטרור הפלשתיני".
אלוני: "ישראל ידעה - והתעלמה" אלוני סבורה כי ממשלת ישראל התעלמה עד כה, ביודעין, מבעיית ההברחות בגבול המצרי ולא שינתה דבר. היא מתבססת על דבריו של גורם ביטחוני בכיר אשר אמר במסגרת ישיבת עבודה משותפת, כי הוא היה נוכח בכל השיחות הבילטראליות בין ישראל למצרים עד לשנה האחרונה - וכי עד לפתיחת ההסכמים השנה - "מעולם לא דובר על הנושא". "ישראל העלתה את הברחות הסמים, אך מעולם לא דיברה על סחר בנשים", מצטטת אלוני מדברי הבכיר.
בנאום כניסתו לתפקידו כראש השב"כ, הדגיש יובל דיסקין את נושא המאבק במבריחי גבול ישראל-מצרים המחדירים אמצעי לחימה, רכוש גנוב או סמים - כסוגיה מרכזית וחשובה במסגרת תפקידו החדש. עצו"ם חוזרים ומתרעמים על כי דיסקין כלל לא התייחס לסכנת הברחות הנשים דרך הגבול.
עצו"ם פנתה לדיסקין מספר פעמים, וביקשה ממנו להוסיף באותה נשימה גם את עניין סחר הנשים. תשובת לשכתו של דיסקין הייתה כי "סוגיית הסחר בנשים איננה כלולה במנדט הטיפול של השב"כ וכי עלינו להעביר הטיפול בסוגיה למשטרת ישראל".
וכאן באות עיקר טענות מטה המאבק. לדבריהם, כל גורם בכיר במדינת ישראל נוטל מעל כתפיו את אחריות הטיפול ומותיר את הנשים לחסדיו של משרד ממשלתי אחר. "בקצב הזה, מספר הקורבנות רק ימשיך לגדול", אמרה אלוני, "ואנחנו, כחברה, נהיה האשמים הבלעדיים לכך".
עצו"ם דורשת כי מערכת הביטחון תייחס את אותה מידת חשיבות שהיא נותנת להברחות אמצעי הלחימה גם לתופעת הסחר בנשים. מטה המאבק, קורא ליחידה ללוחמה בפשיעה בינלאומית לשים ידה בנושא, וכן דורש כי "משרדי הממשלה והביטחון יפסיקו להפיל את הסוגיה בין הכיסאות".
התגובות: רס"מ אילן עזימי, דובר מג"ב רמון, כתב בתגובה לדברי עצו"ם כי "מאז הקמתו בחודש מרץ שנת 2003 פועל מג"ב רמון בגבול ישראל מצרים. בפרק הזמן מאז ההקמה נעצרו בגבול כ 335 אזרחים זרים מתוכם כ 153 נשים. כוחות הביטחון ומג"ב בתוכם עושים ככל שניתן למנוע את התופעה הבזויה של סחר בבני אדם אשר עומדת "בשורה הראשונה" עם עבירות האמל"ח והסמים.
מג"ב רמון מטפל בכל עבירה אשר מתבצעת בגבול ואין מתן תעדוף לעבירות האמל"ח והשב"ח. לא נותר לי אלא להצר על האשמותיה של הגברת אלוני, אשר מוטב היה כי תבדוק את העובדות לפני הטחת האשמות בלוחמי מג"ב אשר מבצעים את פעילותם ע"מ למנוע תופעה חמורה זו של סחר בבני אדם.
תגובת משרד ראש הממשלה בשמו של ראש השב"כ: "כל הטענות שמעלה מטה המאבק בסחר נשים - כלל אינן קשורות אלינו. ניתן לפתוח את חוק השב"כ שחוקק בשנת 2002 ולראות את תחומי אחריותו".
עד לשעת פרסום הכתבה לא נתקבלה תגובת משרד הביטחון.
