אתמול חזרתי משירות מילואים. אני אזכור את השירות הזה עוד שנים רבות. נשלחתי יחד עם מספר חברים מהיחידה לחודש מילואים בירוחם. העירייה סידרה לנו דירה, קיבלו אותנו ממש יפה.
כל בוקר יצאנו למשימותינו. אני יצאתי לבתי הספר להיפגש עם מנהלים, לשמוע, להציע וללמוד. חבר שלי, יועץ ארגוני בהכשרתו, בחר יחד עם העירייה 10 בתי עסק וליווה אותם במשך חודש, עזר לייעול בבתי העסק ולמשב רוח טוב. השתתפתי בסדנאות ניהול זמן וניהול משא ומתן שהועברו לבעלי העסקים והוקסמתי.
המפקד שלנו הוא מנכ"ל חברת הייטק ב"אזרחות", הוא עסק כל החודש בבדיקת כדאיות לחברות ההיי טק להשקיע בעיירה. לאחר שניתח את הגורמים וניהל משא ומתן, הוא סייע למנכ"ל העירייה לנסח הצעות למספר חברות, מהגדולות בעולם, להגיע ולהשקיע בעסקים שלהם בעיירה. יואל, הרס"פ שלנו, דאג לנו לארוחות טובות כל הזמן. כל יום סעדנו בבית אחר בעיירה והיה פשוט חוויה. יואל הוא מדריך פסיכומטרי כבר עשר שנים. בחודש האחרון, במקביל לדאגות הקולינריות, הוא העביר קורס אינטנסיבי להכנה לפסיכומטרי - 20 מפגשים בהם השתתפו קרוב ל 100 תושבים.
גם ההכנה למילואים היתה מושלמת. זוהר, קצינת הגיוס, פנתה אלינו כבר לפני שנה ושאלה אם אנחנו מעוניינים לקחת חלק בגדוד "מילואים לעם"?
למה מילואים לעם? שאלתי. היא הסבירה לי שהיא מעוניינת לדעת במה אני עוסק, מה תחום ההתמחות שלי ובמה אני חושב שיש לי יתרון יחסי. כך היא גייסה את כל הגדוד, אחד אחד. לאחר הגיוס, המג"ד תפר שמלת סיוע לשכונות ולעיירות הפיתוח. שמלה חינוכית, כלכלית ותרבותית, כזו שיכולה להיכנס ליישוב כגדוד ולהבעיר כמה שריפות טובות, לגרות את המוח, לעורר מודעות, לתרום מהידע והניסיון והכי חשוב ללמוד.
לאחר שנוצר גדוד של אנשי "מילואים לעם", זוהר שלחה לנו טבלה של תאריכים כדי שנבדוק מה מתאים לנו והתחילה לשבץ. אני יצאתי לשירות עם עוד עשרה חברה, החלפנו עשרה אנשי מילואים שלא כל כך רצו לסיים את השירות שלהם, וטענו שהיו מעדיפים להישאר איתנו עוד קצת. דוד המוזיקאי הדהים את כולנו כשאמר שהוא שוקל אפשרות לעבור לעיירה עם משפחתו. בסוף כולם עזבו ואנחנו נכנסנו לנעליהם.
השירות עבר לנו כל כך מהר, ללא דאגות גדולות לפרנסה. הביטוח הלאומי שילם לכולנו את שכרנו באופן מלא. בבוקר האחרון הגיעה קבוצה נחמדה של מילואימניקים להחליף אותנו, ביניהם היו דני, רופא שיניים, משה האדריכל, איתן הגנן וחבר הכנסת דוד לו יהי. אני בטוח שאחרי שירות כזה יהיה לו הרבה חוויות לספר בכנסת. הרהרתי מה יקרה לחבר הכנסת שיאלץ להקשיב לתושבי העיירה חודש, אני מקווה שהוא ישרוד את זה.
אתמול, חלמתי שחזרתי משירות מילואים, כזה שאני אזכור עוד הרבה שנים. ניתן ליצור שירות מילואים אזרחי בו יוכלו להשתלב רבים וטובים שלא עושים היום מילואים, ויש להם רצון ויכולת לעשות שירות אדיר לחברה ולקהילה ה"סדירה" במדינת ישראל. היום אני מתחיל להבין שיש משאבים, יש יכולת, אבל מה יהיה על הרצון, מה?
