אחת התופעות החמורות והידועות המתרחשות בעיתונות בישראל היא: חוסר הפרגון. עיתונאי לעיתונאי זאב. לא נותנים קרדיט למי שעמל, הביא וחשף. אך זו, מתברר, רק הבעיה הקלה.
הבעיה החמורה עוד יותר היא השתוללות חסרת רסן מצד "גנבי הסקופים". אלה מנכסים לעצמם ידיעות של אחרים. בלי למצמץ. כך עושה עיתון ידיעות אחרונות פעם אחר פעם.
1. בכותרתו הראשית (3.11.05) מציין העיתון את שבע הפרשות אותן בודק עתה מבקר המדינה. חמש מהן, מתהדר העיתון, הן חשיפות של ידיעות אחרונות. אחת מהן, נאמר, הינה ההטבות המפליגות שניתנות לעובדים בבנק ישראל. הסקופ הזה, הנבדק על-ידי מבקר המדינה, מיוחס עתה לשלושה עיתונאים שביצעו תחקיר, וחשפו כביכול ראשונים: מרדכי גילת, עוזי דיין ומיכל שבת. שלושה. לא פחות. לפי העיתון, החשיפה היתה בידיעות אחרונות לפני כחודש.
ובכן, לא נכון. שקר גס. בכל הכבוד, את הפרשה הזו חשפנו כאן במערכת Nfc, בכתבות שפורסמו הן באתר Nfc והן בעיתון גלובס. הפרשה הזו אותה חשפנו בתקשורת כבר בדצמבר 2003, זכתה אז למעקב גם באמצעי תקשורת אחרים. החשיפה התבססה על דוח של הממונה על השכר במשרד האוצר, יובל רכלבסקי, שעמל הרבה וחקר נושא זה, וגם נאלץ לנהל מאבק קשה מול ראשי בנק ישראל. הנגיד דאז, ד"ר דוד קליין, גונן אז על העובדים ובעצם גם על עצמו. התפתח עימות מול העובדים (שהתנגדו לקיצוץ אותן הטבות מושחתות), ומי שנדרש להכריע הוא היועץ המשפטי לממשלה.
- הנה
הפרסום הראשון (25.12.03)
- הנה
פירוט ההטבות (25.12.03)
עכשיו, למרבה הפרדוקס, ממחזר ידיעות אחרונות את אותה פרשה ו"מנכס" לעצמו את החשיפה. וכתביו, ברוב חוצפתם, עוד מייחסים חוסר יושר לאחרים.
2. בעמוד חדשות מרכזי (מס' 9) מפרסם העיתון ידיעה גדולה על פני חצי עמוד (3.11.05): "חשיפה: כך מציעים במועצה המקומית אלקנה לציין במוסדות החינוך שלהם את יום השנה העשירי להירצחו של יצחק רבין...". על הידיעה חתומה העיתונאית אריאלה רינגל-הופמן.
ובכן, לא נכון. שוב, שקר גס. את
החשיפה הראשונה פרסמה כאן ב- Nfc העיתונאית שלנו, מירב לוי, ביום 1.11.05. המדובר בידיעה מקיפה שעוררה תגובות רבות, בהן: משרד החינוך, מרכז רבין, וראש המועצה המקומית אלקנה.
והערה אחרונה:
מה ההבדל בין מי שמוסר דיווח כוזב ("חשיפה", "חשיפה"), ולאחר מכן עוד מייחס לעצמו "בלעדיות", לבין אותם מושחתים עליהם הוא מדווח?? אין הבדל. אלה גם אלה אינם הגונים.
