יש מצב שכיח בישראל, בו מבנים קיימים ומאוכלסים - מאוימים על ידי צו הריסה המרחף כעננה מעל לראשם של הדיירים ומדיר שינה מעיניהם. יש להודות כי זה לא כל כך נעים לגור בבית, הנחשב על פי האימרה למבצר, כאשר לא ידוע מה ייעשה בו מחר, תוך איום מתמיד של הריסה בפועל.
צריך לדעת כי במקרים רבים ישנה דרך לעכב את צו ההריסה ואף לבטלו, ככל שמדובר בבנייה ללא היתר. אמנם הבנייה ללא היתר כדין מהווה עבירה, אך ההריסה אינה יכולה להיות העונש לעבירה זו, אלא, בהיותה הליך תכנוני המושתת על שיקול דעת של רשויות הרישוי, צריכה ההחלטה להרוס את הבית להישען על נימוקי תכנון בלבד במנותק מהעבירה, במנותק מהבנייה ללא היתר.
בית המשפט הפלילי לא יתנדב להמציא פתרונות תכנון וגם כאשר ישנה דרך לקבל היתר בנייה לגבי מבנה שנבנה ללא היתר, בית המשפט לא יהיה היוזם לכך. היזמה והתושייה צריכה לבוא ממקום אחר - בעלי המבנה בו מדובר הם צריכים הם לקחת יזמה.
במקרים רבים, על אף צו ההריסה, יש דרך לקבל היתר בנייה וכפועל יוצא מכך לבטל את הצו.
כך יכול לקרות כאשר צו ההריסה הוצא בגלל בנייה ללא היתר, להבדיל מבנייה בניגוד להיתר.
בנוסף, בנייה ללא היתר ועם סטייה שאינה בגדר סטייה ניכרת, אף היא יכולה להיות בנייה מאושרת כדין בהתאם להחלטות הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה או החלטת ועדת ערר הנדרשת כאשר הוועדה המקומית לא מאשרת את התוכניות.
זאת ועוד, גם כאשר הבנייה היא כוללת סטייה ניכרת - יש דרך לאשרה, והיא להגיש שינוי תוכנית מתאר בהתאם לחריגה בפועל. והיה אם תאושר תוכנית המתאר, ממילא כבר לא תיוותר שום סטייה וצו ההריסה יתרוקן מתוכנו.
לא מדובר בנושא תיאורטי ללא יישום אלא בהליכי רישוי מעשיים.
לדוגמה, בקשה דחופה לעיכוב ביצוע צו הריסה שהוגשה בת"פ 904/04 אורנה שפלן [המבקשת, על ידי עו"ד סמדר בן-דור] נגד עיריית חיפה [המשיבה, ע"י המחלקה המשפטית של העירייה], ובה נגולה פרשה של בנייה שבוצעה ללא היתר בנייה לפני שנים מספר, ועד כה לא ניתן ההיתר. בגין עבירה זו הוצא צו הריסה.
הבנייה שבוצעה [הרחבת דירה] מאוכלסת. במצב בו קיים צו הריסה זה זמן רב, נקטה המבקשת ביזמה והגישה כאמור בקשה דחופה לעיכוב ביצוע של צו הריסה במטרה להכשיר את הבנייה ולקבל לגביה היתר בנייה שייתר את הצורך בהריסה. הבקשה נסמכה על פסקי דין שונים, ובכללם ציטוט מפסק דין של בית המשפט העליון שהבהיר כי יש טעם במתן אורכות לביצוע צו ההריסה והטעם הוא מתן סיכוי לקבלת היתר הבנייה. מדובר ברע"פ 4357/01 יעקב סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה "אונו", פד"י נ"ו כרך 3 עמ' 49, ולהלן הציטוט:
"תופעה תדירה היא שבית המשפט נותן אורכה לביצועו של צו הריסה מקום שעבריין הבנייה יכול שיזכה בהיתר הבנייה. סמכותו זו של בית המשפט זכתה להדגש יתר בחוק התכנון והבנייה [תיקון מס' 43] תשנ"ה - 1995, שעה שבית המשפט זכה מפורשות בסמכות רב-פעמית לקבוע מועדים להריסת מבנה עבריין, על יסוד ההנחה שעניינו של המבקש אורכה יישקל מעת לעת על פי מצב הדברים שיהיה בעת הידון הבקשה למתן אורכה נוספת. אין טעם טוב לצמצם את סמכותו של בית המשפט - אשר לא סויגה בלשונו של החוק - לתקופה שלפני פקיעתה של התקופה שנקבעה קודם לכן לביצועו של צו ההריסה".
יובהר כי פעולת ההריסה היא בלתי הפיכה ועלולה לגרום נזק רב.
בהחלטה של כב' השופט זאיד פלאח מיום 2 בנובמבר 2005 עוכב צו ההריסה למשך שנה נוספת, עד ליום 31 למרץ 2006, ובפרק זמן זה - צפוי כי יתקבל היתר הבנייה, שכן במקביל הוגש גם ערר על החלטת הוועדה המקומית באותו תיק של שפלן בעניין אישור התוכניות.