תמצית העובדות זהו ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי, שניתנה לבקשת המתלוננת ואחותה, בה התיר בית המשפט את פרסום פרטי הכרעת הדין וגזר הדין בעניינו של העורר, אשר הורשע בביצוע עבירות מין במתלוננת, היא בתה הקטינה של בת זוגו דאז, וכן את פרסום שמו ותמונתו.
כעת העורר טוען כי מן הראוי להותיר על כנו את איסור הפרסום, ככל שהוא נוגע לפרטיו ולתמונתו, וזאת עד להכרעה בערעור שהוא מתעתד להגיש. עוד טוען העורר, כי ההגנה מפני פרסום פרטים מזהים, הניתנת למתלוננות בעבירות מין, היא הגנה מנדטורית, ועל כן אין לאפשר למתלוננת לוותר עליה. העורר מוסיף וטוען כי במקרה דנן, עלולה בתו הביולוגית להיפגע באופן בלתי הפיך מן הפרסום, שכן בכוונת המתלוננת ואחותה לפרסם את פרטי המקרה בעיתון, המופץ באזור מגוריה, וניתן יהיה בנקל לקשרה אל העורר ואל מעשיו.
הערר נדחה נקבע - ככל שהדברים נוגעים למתלוננת, התכלית אשר לשמה נסגרו הדלתיים ונאסר הפרסום ממשיכה להתקיים, גם לאחר הרשעתו של הנאשם, אך בכל הנוגע לנאשם, משהורשע, גובר האינטרס הציבורי בפרסום פרטי המקרה ובפרסום פרטיו המזהים.
נקבע - ההוראה שהורה בית המשפט במהלך הדיון, בדבר סגירת הדלתיים ובדבר איסור הפרסום הנובע מכך, אינה יכולה לעמוד לעורר לאחר שהורשע בדינו, אף אם הגיש ערעור על פסק-הדין, אלא אם כן יש בפרסום פרטיו המזהים כדי לחשוף את זהותה של המתלוננת, וככל שהמתלוננת מעוניינת להמשיך ולשמור על איסור הפרסום.
נקבע - להבדיל מסוגיית עיכוב ביצוע העונש בשלב הערעור, משהורשע נאשם בדינו, ומשאין בחוק הוראה ספציפית, לפיה עומדת למורשע בשלב הערעור הזכות לאסור את פרסום פסק-הדין שבו הורשע, חוזר לחול במלואו עיקרון פומביות הדיון, ללא קשר לסיכויי הערעור.
נקבע - במקרה שלפנינו, ביקשה המתלוננת לאחר מתן פסק-הדין להתיר את פרסומו, לרבות פרטיו המזהים של הנאשם שהורשע, תוך שהיא מוכנה ליטול על עצמה את התוצאה, לפיה תיחשף בעקבות כך גם זהותה שלה. בנסיבות אלה, אין לנאשם על מה שיתמוך את עמדתו בדבר המשך תחולתו של איסור הפרסום שהוטל.
