מורשת רבין: כולם מדברים במורשת רבין, ואיש איננה יודע מהי. הפייסנים מודיעים לנו כי מורשת רבין היא נסיגת מדינת ישראל מארץ ישראל תמורת הבטחות השלום. הביטחוניסטים יאמרו כי זה כפיית ההסכם של מדינה חזקה הבוטחת בכוחה על השותף החלש.
המתנגדים יאמרו כי מורשתו היא התותח הקדוש שהרג עשרות ממעפילי האלטלנה והוריד את הנשק שהיה יכול להציל את ירושלים למצולות ים. המעריצים יאמרו כי זה חזון השלום במזרח התיכון החדש. כמו כל כירורג הנבחן בסטטיסטיקה של הניתוחים שהוא מבצע, צריכה מורשת מנהיג להיבחן לפי תוצאות החלטותיו ופעולתו ולא לפי הצורה שבה מצא את מותו.
אחת היא אם מת מסרטן ריאות או מכדורי מתנקש. לינקולן לא נזכר מכיוון שנורה, אלא מכיוון שהיה מוכן לצאת למלחמת אזרחים על עיקרון. מהן אם כך העובדות המרכיבות את מורשת רבין, ובמה תיבחן?
אלטלנה: בן-גוריון נתן את ההוראה להטביע את האלטלנה, רבין היה המבצע בלבד, ולכן לא בזאת מורשתו.
מלחמת ששת הימים: שחרור יהודה ושומרון ירושלים והגולן מעול השליטה של הכובש הזר אשר השתלט עליה במלחמת העצמאות, וניצל את כל אותם שטחי ארץ ישראל כדי להרוג ביהודי ארץ ישראל. רב אלוף רבין ניצח על המלחמה הזו, ניצח במלחמה הזו, הוא ולא אחר שם את דגל ישראל על כל שטחי ארץ ישראל המשוחררת. מורשת זו שחררה את ישראל מן האיום היום-יומי על קיומה, והציב אותה על המפה ככוח שאין להתעלם ממנו.
המלחמה בטרור: הטרור אשר היה לאמצעי המלחמה המועדף של ערביי המזרח התיכון נגד ישראל מ-1973 ואילך. רבין הציב את העיקרון שעם הטרור, בסופו של דבר, לא מדברים, כי אם מדבירים. מבצע אנטבה יזכר לעולם כאחד המבצעים הנדירים בדברי ימי המלחמות, ביצוע הבלתי אפשרי במרחק רב מן הבית, לקיחת סיכון נורא מצד הדרג המדיני, וענווה בפני המבצעים העשויים ללא חת.
הסכמי אוסלו: יש האומרים כי זו תרומתו העיקרית של רבין לדברי ימי מדינת ישראל. מורשתו אם כך היא הסכם ה"שלום" עם ראש הרוצחים, אלוף השקרנים, איש הטפלון יאסר עראפאת. המקטרגים יאמרו כי זה ההסכם שהביא לחלוקת הארץ, להקמת מדינת טרור ורצח לצד מדינת ישראל, וכי כל הרעות אשר מצאו אותנו מאז ועד עתה נובעות מן הבכייה לדורות של הסכמי אוסלו. לדעתי יש לפרש את ההסכמים באופן אחר לחלוטין מן המקובל על מחנה סהרורי השלום מחד, וקנאי ארץ ישראל מאידך.
לא מאהבת ערפאת עשה רבין את השלום אלא משנאתו. רבין ראה כי הסכנה הגדולה ביותר האורבת לפתחה של מדינת ישראל תהיה החלטה חד-צדדית של הערבים לוותר זמנית על חלום המדינה הפלשתינית, ולדרוש את שילובם במערכות החיים של הריבון, מדינת ישראל. לו דרשו ערביי יהודה ושומרון ועזה את אשר השיגו כבר הערבים הקרויים ישראלים, הרי שסופה של מדינת ישראל היה מובטח, במוקדם ולא במאוחר. רבין, אשר כל חייו לחם בישות הערבית שפלשה לארץ ישראל, ידע, וכך הסביר לקונגרס האמריקני עוד בשנת 1975, כי השלום בין הערבים לבין היהודים בארץ ישראל הוא חלומות באספמיא.
האיש שלחם על ירושלים וראה כיצד הערבים אינם מוכנים לקבל ולו יהודי אחד שיחיה בירושלים ליד קודשי היהדות, ידע כי הסכמים עם ערבים אינם שווים את הנייר עליו הם כתובים. לכן, הדבר העיקרי אשר מסר בידי הרשות לתכנון טרור ורצח לא היה נשק ותחמושת, אלא את ההכרח לקבל את האוכלוסיה הערבית כחלק מישות שאיננה מדינת ישראל, וכך פירק, לפחות באופן זמני, את המוקש הנורא מכל למדינה דמוקרטית, את המוקש הדמוגרפי.
בימים אלו אנו רואים מה קורה למדינות אשר התירו למוקש הזה להתעצם. צרפת בוערת, דנמרק ויתרה למעשה על חלקי ערים, הולנד נעזבת על-ידי ההולנדים אשר מפקירים את ארץ מכורתם להתרבות המוסלמים. ספרד נכנעת לפעולות טרור, ונמלטת מהתחייבויותיה כלפי מעצמת העל, בריטניה מתפתלת בסבך החוקה אשר איננה מאפשרת לה להתגונן כלפי הדמוגרפיה הדורסנית של האיסלם. גם ישראל בצרות, אך, לו היו ערביי יהודה שומרון ועזה דורשים אזרחות ישראלית, ומתריסים בפני העולם העוין כי הציונות היא אכן גזענית, היה הבית הלאומי ליהודים מתבטל, והיהודים מגורשים מארץ ישראל בהחלטת הרוב הדמוקרטי הערבי.
ניתן אם כך לראות את מורשת רבין כתובנה, הפנמה, כי יהודים וערבים אינם יכולים לדור בכפיפה אחת בארץ ישראל. רבין הסביר לראשי החלוצים היהודים ביהודה ושומרון כי הוא לא רואה כיצד הרשות הופכת באמת למדינה. אף לא ישוב אחד יפגע מהסכמי אוסלו, בנגוד להרס שזרע כאן אריאל שרון. רבין ידע כי הדרך הטובה ביותר להגיע להגירה מרצון של ערבים אל מחוץ לארץ ישראל היא לתת להם לנהל את האזרחים שלהם בעצמם. במבחן התוצאה, השתחררה מדינת ישראל מן הצורך לטפל בשניים וחצי מיליון ערבים, מבלי לותר על שליטתה באף שעל של יהודה, שומרון והגולן, ומבלי לפגוע באף מתישב, אם בחולון ואם בעפרה.
מדוע אם כך התאנף רבין מילולית בחלוצי ההתישבות ביהודה ושומרון, מדוע כינה אותם במילות גנאי? מכיוון שאלו, בעיוורון חלומי וחלוצי לא הבינו כי את הצפרדע הזו, של אוכלוסיית הערבים של יהודה שומרון ועזה לא ניתן לבלוע ולהישאר בחיים. כאשר רבין ראה טיפשים שטחו עיניהם מראות את העובדות, הוא נתן בהם את שבט לשונו.
עקב הרצח, הפכו סהרורי השלום את מותו של רבין לפסטיבל, ואת מורשתו האמיתית לאשליות שווא. רבין היה איש של אמת בדיווח, אמת בביצוע, ראיית הסכנות והכנה לקראתן. מורשתו של רבין היא ראייה נכוחה של העובדות, ולקיחת סיכון כדי להתמודד איתן. כל סיכון הוא הימור, אך מה שהפך את אוסלו להימור מסוכן לא היה עצם ההימור, אלא הג'וקר שקפץ מן החפיסה, ירה, וטרף את הקלפים לבלי הכר.
