חגיגה גדולה אירעה השבוע עם פתיחת המעטפות במיכרז למכירת לאומי. קבוצת סרבוס-גבריאל רוכשת 9.99% ממניות לאומי תמורת 2.474 מיליארד ש"ח, ותמורת אופציה למשך 18 חודשים לרכישת מניות נוספות בשיעור 10.01% ממניות הבנק. אם תממש את האופציה, תוכל הקבוצה הרוכשת להגיע לאחזקה שתקנה לה את גרעין השליטה בבנק.
החגיגה הגדולה התקיימה בקרב המשקיעים הרוכשים - על ניצחונם במיכרז, אך גם במשרד האוצר. שם דיברו על מכירת השליטה לקבוצת סרבוס-גבריאל, בעוד שהעובדות מצביעות על כך שהקבוצה הרוכשת ביצעה עיסקה פיננסית בלבד, להבדיל מרכישה/השקעה איסטרטגית. לפחות בשלב זה. ואילו השליטה, שהיתה עד כה בידי הממשלה, באמצעות מ.י. נכסים, דווקא עומדת להתברבר אל הרוח, כפי שנבהיר להלן.
שאלת השאלות עתה היא, מי יישלוט למעשה בבנק, בתקופת הביניים - עד מימוש האופציה, אם בכלל, וקבלת גרעין השליטה. תשובה חלקית: המנכ"ל גליה מאור, והיושב-ראש איתן רף, הם שיישלטו. ובמילים פשוטות: המנגנון - ההנהלה, יישלוט בדירקטוריון, שאותו אמורים למנות בעלי המניות, באסיפה הכללית.
מצב זה יכול להמשך זמן רב. וכידוע במקומותנו, אין דבר יותר קבוע מזמני. שכן בהעדר גרעין שליטה ברור, ולאור הקשיים והעיכובים הצפויים בארה"ב בתהליכי אישור קבוצת סרבוס-גבריאל לקבלת היתר להחזיק באמצעי שליטה בבנק לאומי ניו-יורק (בשל הקשיים שמעמיד הרגולטור, שם), צפוי עיכוב גם בהרכבת הפאזל כאן בישראל ובהשתלטות המעשית של הקבוצה הרוכשת על לאומי - גם לאחר שזו תממש את האופציה ותרכוש את המניות הנוספות. בנסיבות אלה ייתקשו בעלי המניות, כולל שלמה אליהו המחזיק כ- 10% מהמניות, להתאחד ולמנות דירקטורים כרצונם. מצב זה מבטיח שליטה ממושכת של מאור-רייף, בבנק לאומי, הנחשב לעת הזו השני בגודלו במדינה.
הדברים הנ"ל אינם נאמרים בחלל ריק. כאן המקום להזכיר, כי בתחילת השנה מכרה המדינה, במיכרז, את השליטה בבנק דיסקונט לקבוצת ברונפמן-שרוהן. בראש הקבוצה עומד, כידוע, מתיו ברונפמן. טקס החתימה התקיים ביום 1.2.05. בטקס השתתפו שר האוצר בנימין נתניהו, מתיו ברונפמן, וכמה מבכירי הקבוצה בראשה הוא עומד. נתניהו הביע אז את סיפוקו הרב מהמכירה. אחרי הכל, הקבוצה הרוכשת בראשות מתיו ברונפמן התחייבה לשלם 1.3 מיליארד ש"ח עבור גרעין שליטה בבנק (26% מהמניות).
ההסכם נחתם, כאמור. החגיגות התקיימו, ואפילו נערכה מסיבת ענק בהשתתפות עובדי בנק דיסקונט. ברונפמן פיזז ברחבה יחד עם רעייתו החדשה. ואולם, אוי לבושה, מאז טרם נמסר הבנק לשליטת קבוצת ברונפמן-שרוהן. ולא במקרה. במסגרת ההסכם אומנם הורשתה הקבוצת הרוכשת למנות משקיף מטעמה - את רו"ח שלמה זהר (המיועד לשמש יושב-ראש הבנק, עם קבלת השליטה), אך נבצר ממנה לנהוג בבנק מנהג בעלים ולמנות דירקטורים ואת המנהלים הבכירים.
כפי שחשפנו כאן, החגיגות בבנק דיסקונט ובאוצר היו קצת מוקדמות. נכון לעכשיו, הקבוצה טרם קיבלה היתר מצד בנק ישראל ומצד הרשויות בארה"ב להחזיק בבנק ובשלוחתו המרכזית בחו"ל - דיסקונט ניו-יורק. ולא במקרה. נודע לי, כי הרשויות בארה"ב ביצעו כמה בדיקות רגישות הנוגעות לעסקי קבוצת ברונפמן. במיוחד הם התעכבו על עיסקות והעברות כספים שבוצעו דרך כמה חשבונות המזוהים עם גורם המקורב לעסקי ברונפמן.
המידע המחשיד נבדק והופרך בחלקו, ככל שהדברים נוגעים להיבטים פליליים. ואולם, למרות זאת, תישעה חודשים אחרי הרכישה טרם ניתן ההיתר בשל בדיקות נוספות שעורך הרגולטור שם. המועד שנקבע להעברת השליטה חלף עבר. ממשלת ישראל הסכימה להארכת המועד עד סוף דצמבר 2005. ובינתיים, אין למעשה בעל-בית חדש לדיסקונט, למרות שהמכירה בוצעה, ונערכו חגיגות. מוקדמות, כמקובל.
