מתקפת חיזבאללה ביום שני על הר דב ועל אזור הצפון היתה צפויה. אפילו עיוורי חטיבת המחקר באמ"ן הצליחו לחזותה - הישג כביר של מי שטעו כמעט בכל תחזיותיהם.
סמלית, התרחשה המתקפה בתאריך מעניין - ביום סיום עידן אריאל שרון בליכוד. אך אסור להתלהב. מה שהיה הוא שיהיה. אין חדש תחת השמש - גם בחורף הזה.
שרון, שעלה לשלטון בתואנות-שווא של "ביטחון ושלום", הינו תלמיד חרוץ ונאמן של אסכולת הבריחות, שפיתחו עד שכלול מרבי קודמיו בתפקיד - הגורסת, כבר שלושים שנה, כי כל אימת שצץ איום על מדינת ישראל, חיילי ישראל בורחים, או נסים מהשטח. שרון הגדיל לעשות כשהרס חבל פורח של התיישבות יהודים; ויתר על השמץ האחרון של הישגים מועטים, שניתנו למנחם בגין בהסכמי קמפ דיוויד עם מצרים; וגם נכנע לכל לחץ אמריקני עוד בטרם נוסח כדבעי.
כמו בתחילת חודש אוקטובר, היו התרעות לקראת ההתקפה ביום שני, והוחלט בפיקוד הצפון להעלות את רמת הכוננות בכל מוצבי צה"ל. כך - בניגוד לתדמית, שמנסות מערכת הביטחון והממשלה לייצר - גבול לבנון ממשיך לרתוח. בשקט, אבל רותח, וכמו גיזר הוא מתפרץ לעיתים. בינואר נהרג קצין צה"ל כשמטען חבלה הופעל לעבר רכבו, ובראשית חודש מאי נהרג חייל מגדוד אגוז בירי חיזבאללה.
דובר צה"ל מסר, כי ההתקפות הקרקעיות של חיזבאללה באזור הכפר ע'ג'ר ובהר דב נועדו לחטיפת חיילים - וטענתו הוכחשה על-ידי חיזבאללה. לפי "חדשות מחלקה ראשונה", אמר אלוף אודי אדם, מפקד פיקוד הצפון, "לאירוע זה לא קדמה שום פעולה מצדנו". לדבריו, המדובר בהתקפה מתוכננת היטב של ארגון חיזבאללה בהיקף גדול מאוד.
בתקריות ביום שני נהרגו ארבעה אנשי חיזבאללה, ותשעה מחיילי צה"ל נפצעו. הבעיה אינה כמות הנפגעים - למרות שהיא נתון, שלצבא קל מאוד להציגו ולתמרן בעזרתו את דעת הקהל המקומית. אתר "חדשות מחלקה ראשונה" דיווח, כי בעקבות הירי התפתחו בגזרה חילופי אש בין חיילי צה"ל למחבלים. מטוסי חיל האוויר ביצעו כמה תקיפות עומק, וכוחות טנקים וארטילריה השתתפו בתקריות. לפנות ערב הורו לתושבי היישובים בצפון עמק החולה להיכנס למקלטים מחשש לירי רקטות קטיושה. בשעות הלילה אישרו במערכת הביטחון לתושבים לצאת מהמקלטים ולחזור לשגרה.
התגובה השגרתית של צה"ל צה"ל שלף ממגירה עבשה, שכתוב עליה באותיות של קידוש לבנה, "תוכניות שלא עושות דבר", כמה מעשים יצירתיים. כנראה, שוב נשלחו מטוסי צה"ל ותותחיו לסייע לחקלאים לבנוניים במלאכה הקשה של סיקול אדמותיהם. שוב בוזבזו אמצעי לחימה, שעות מנוע ושעות טיסה על פעולה ריקה. לתקציב הביטחון, כידוע, אין תחתית, וצריך לאדותו מהר ככל האפשר. מצד שני, אין ברירה לשרון ולממשלתו המתפרקת לנוכח התפוררות ביטחון ישראל לנגד עיניהם, והם היו חייבים לפעול, כדי למנוע מיריביהם מבית אפשרות לבקר.
בינינו לבין חיזבאללה יש מאזן אימה מפחיד למדי: חיזבאללה מכסה בטילים את כל צפון המדינה - כמעט עד נחל חדרה - ואסור להרגיזו יתר על המידה, שמא ייפגעו מתקנים אסטרטגיים חיוניים ומרכזי אוכלוסיה כתוצאה מתגמול ישראלי בלתי מבוקר. לכן, במשך כחמש שנים - מאז נס צה"ל מדרום לבנון - ידיה של ישראל כבולות, והיא מציגה לתושבי ישראל, שהיא מגיבה כביכול על התגרויות חיזבאללה; ולא משנה מה היקפן.
חם בצפון, אפילו ביום של טמפרטורות נמוכות ביותר. מבלי ששמנו לב הפך חלק חיוני במדינה לבן-ערובה, המכריח את ממשלות ישראל לדבוק בהתנהגותן חסרת האחריות, התבוסתנית והפחדנית - אות לבאות עלינו חס וחלילה באזור השרון וגוש דן. כי הבורחים מאבדים הכל - אפילו אם מנסחים זאת ביצירתיות, ברגישות ובנחישות.
