"מד-השחיתות" לפוליטיקאים מטעם עוזי דיין פיספס בגדול. שמעון פרס, אבי "התרגיל המסריח", בוז'י הרצוג, כוכב העמותות המושחתות של ברק, ועמיר פרץ, שחבריו מייחסים לו ניצול פסול של מנגנון ההסתדרות וזיופי בחירות - דווקא הם ראויים "לצאת צדיקים"?
את השחיתות הפוליטית מודדים לפי דעתו של העם, אבל מי ימדוד את העם?
שם תוכניתו של חיים הכט "יצאת צדיק", תמוה, מפני שבעל מלאכה אינו זכאי לאות הצטיינות רק מפני שאינו נוכל ורמאי. זה צריך להיות מובן מאליו.
"יצאת בסדר", ואולי "לא יצאת רשע", היה יותר נכון לומר. שאם לא כן, איך נקרא לצדיקים אמיתיים, כמו הערבי ממחנה הפליטים ג'נין שתרם את איברי בנו שצה"ל הרג בשוגג לבני העם האויב?
או המשפחה מפרדס חנה שאימצה אל חיקה נוכריה אומללה שנאלצה לנטוש את תינוקה? האם הדמויות האצילות האלה, שבמסורת שלנו יש כמותן בכל דור רק ל"ו - הן בקטגוריה אחת עם נותן שירותים שלא "לכלך"? חברה, שבה סתם אדם הגון נחשב צדיק, כלומר יוצא דופן, היא חברה מושחתת, ולא רק הפוליטיקאים שלה.
"מד השחיתות" של "יצאת צדיק" מדאיג ומבייש: לפחות מחצית מבעלי המלאכה נחשפו כחומסים ועושקים שניצלו בשיפלות את חוסר הישע של מזמיני העבודות: "החליפו" חלקים ללא צורך, קילקלו על-מנת "לתקן", בדו עבודות שלא היו ולא נבראו, והכל כדי לגבות פי כמה מן המגיע.
והואיל ואין שום דבר מיוחד באינסטלטורים, במוסכניקים ובמתקני דודי-שמש, חזקה על האחרים שאינם טובים מהם. איך אמר ח"כ יאיר פרץ, כשהודה בבית המשפט כי מחק את שם המחברת מעבודת הגמר שלה והגיש אותה בשמו? 90% מעתיקים כמוני!
היתכן שחברתנו כולה היא חד-גדיא אחת גדולה: האינסטלטור הנוכל, נופל קורבן לנוכל במוסך? ההוא שזכה לג'וב ממלכתי בעזרת "קשרים", נופל קורבן לבנקאי תאב בצע?
חברת ביטוח מאזנת על-ידי "טריקים ושטיקים" הפסדים מתביעות כוזבות ומנופחות? הכל מרמים את הכל? משוטרים מכים המאשימים את המוכים ב"תקיפת שוטרים", מוהלי דלק ותוקעי אנטנות סלולריות, ועד למקימי עמותות פיקטיביות, מפעילי לחץ לסגור תיקים פליליים וגונבי דעת בוחריהם? הכל חד-גדיא גדולה אחת, המגיעה עד לראש הממשלה, וממנו אל בנו שהודה בעבירות זיוף ושבועת שקר?
להמתקת עונשו אולי יקרינו בבית המשפט את "יצאת צדיק", כדי להראות שהוא (ואביו) מייצגים נאמנה אולי מחצית מן העם? חוסר הבושה של המושחתים הפוליטיים הגדולים שהשופט חשין מתלונן עליו, וכנגדו מיעוט הרגישות הציבורית, האם זה מפני שכולם שלובים ומסובכים באותה החד-גדיא ?
אולם מי ידבר בשם האחרים, האנשים ההגונים - מהם הממיתים עצמם באוהלי צבא, תורה, אקדמיה ומעבדה, מהם חלוצים ואידיאליסטים, מהם קשי יום שלא יסטו מדרך הישר? ומי יתבע עלבון ערכי הציונות, המושלכים כאתנן תמורת הון ושלטון, ארץ-מולדת שננטשת תמורת "טובת המשק" (ומנצליו)? מי ייצג את החברה הנורמטיבית מול מימסד פוליטי המשמש גג לחד-גדיא של השחיתות?
מבקר המדינה, השופט לינדנשטראוס, הרואה בשחיתות סכנה קיומית למדינה, כדאי שיעקוב אחר החוט השחור, הרץ מן הבורג שמתחת לכיור - כל הדרך עד לחלונות הגבוהים של השלטון.
