בגלל סיבות מובנות איננו רוצים להיות מעורבים בדרך כלשהי בביצה המפלגתית ובהרכבת הרשימות לקראת הבחירות הקרובות. זו זירה רוויה מניעים אישיים ותנועתיים, פוליטיקה ב'מיטבה', ולנו אין כל עניין לבחוש בקלחת הגועשת. אבל יש נקודה שאינה פוליטית ואינה קשורה למפלגה כלשהי, ואותה ראוי להעלות דווקא עכשיו.
הציבור המחובר לערכי היהדות ולאהבת ארץ-ישראל הוכה קשות בימי כהונתה של הכנסת היוצאת. בשלוש השנים האחרונות הוטלו גזרות שפגעו פגיעה קשה במוסדות התורה ובמשפחות ברוכות ילדים. ציבור עצום ירד אל מתחת לקו העוני. הורים למשפחות ברוכות ילדים, גם אם שניהם עובדים, מתקשים לעמוד בהוצאות ההכרחיות. ובאותה תקופה גם הוכתה קשות ההתיישבות ברחבי יהודה ושומרון, והוחרבה ההתיישבות המפוארת ברצועת עזה ובצפון השומרון.
הפרד ומשול
העובדה העצובה והכואבת ביותר היא, שאילו נציגי היו כל הציבורים הללו עומדים מאוחדים נוכח הגזרות, לא היו הגזרות האלה יוצאות אל הפועל. המצב בפועל היה, שבלא תמיכה של אחד הציבורים הללו, לא היתה יכולה לקום קואליציה לביצוע המדיניות הזאת. אלא שאנחנו כולנו לא הבנו כי פועלים נגדנו בשיטת הפרד ומשול - תחילה מחבקים ציבור אחד ומכים את חברו, ואחר-כך מלטפים את השני ומצליפים בראשון.
אך טבעי שכל ציבור מעמיד לנגד עיניו ערכים ויעדים הקרובים יותר לליבו, אבל חייבת להיות ברית של אכפתיות למניעת פגיעה בדברים היקרים לכל אחד ואחד מן הציבורים. כאשר כל ציבור רואה רק את עצמו, את מוסדותיו ואת ערכיו, ואדיש לעולמו של ציבור שני, התוצאה היא ששניהם יוכו ויפסידו.
זה בדיוק מה שקרה לנו: בתחילת כהונתה של הממשלה הנוכחית ישבו בה יהודים שומרי תורה ומצוות והשלימו עם גזרות שפגעו פגיעה קשה במוסדות התורה ובמשפחות ברוכות ילדים; ובשנה האחרונה ישבו בקואליציה יהודים שומרי תורה ומצוות והשלימו עם גזרת הגירוש והעקירה ועם חורבן עשרות בתי-כנסת, תלמודי-תורה וישיבות.
מי שחשב כי אפשר למהר ולעשות הסכמים, על חשבון ציבור אחר של יהודים שומרי תורה ומצוות, כדי לחטוף פרוסה נאה יותר מהעוגה, מצא בסופו של דבר את עצמו מוכה ומרוסק. הרווח הקטן היה במהרה למכה קשה וכואבת.
משימה אפשרית
כולנו שמענו בילדותנו את הסיפור על אותו אב זקן שקודם מותו אסף את בניו וביקשם לנסות לשבור אלומת קני-קש. זה אחר זה ניסו הבנים לשבור את האלומה, ללא הצלחה. ואז הוציא האב את קני-הקש מתוך האלומה, ושברם בנקל אחד-אחד. הלקח שביקש ללמד את בניו הוא: אם תהיו מאוחדים, איש לא יוכל לכם, אבל אם כל אחד ואחד יעמוד לבדו, ישברו אתכם בנקל.
מדברים עכשיו רבות על הצורך באיחוד השורות. הלוואי שהיה אפשר לאחד את כל המחנה הגדול הזה, של יהודים מאמינים, שומרי תורה מצוות ואוהבי ארץ-ישראל, למחנה אחד, מגובש ומלוכד. אין ספק שהדבר נדרש נוכח האיומים הצפויים לאחר הבחירות, והתחזקותם של כוחות החותרים תחת צביונה היהודי של המדינה. אולם ספק אם הדבר יוכל לצאת אל הפועל.
לעומת זאת, כריתת-ברית של כל נציגי המחנה הזה, להליכה משותפת למשא-ומתן עתידי, ולמניעת מצב שבו מקצת הציבור חובר לזרועות השלטון על חשבון חלקים אחרים - זו משימה אפשרית ומתבקשת.
כולנו חייבים לתבוע מנציגי הציבור להתחייב לקיום הברית הזאת, שתמנע אפשרות לפגוע בקדוש וביקר לנו בשיטת הפרד ומשול. ברית כזאת תביא לנו בסופו של דבר הרבה יותר הישגים והצלחות.