האם כאשר חברי כנסת נוסעים לחו"ל על חשבון יצואנית פרחים אינטרסנטית, משפיע הדבר ישירות על חיי האזרח הקטן? מסתבר ששליש מהציבור בישראל (32%) סבור ערב הבחירות כי בשנת 2005 השחיתות משפיעה אישית גם עליו ועל סביבתו הקרובה. שיעור זה הינו כפול משיעור החושבים שהם נפגעים אישית מתופעות שחיתות שלטונית אשתקד.
נראה כי לציבור בישראל "נפל האסימון" לגבי השפעתה המזיקה של השחיתות על כל אחד ואחד מאיתנו. 62% מהציבור בארץ סבור כי השחיתות משפיעה על הסביבה העסקית, לעומת 45% בשנה אשתקד.
אלו חלק הממצאים העולים מ"ברומטר השחיתות העולמי" המתפרסם בכל העולם כמדי שנה ב-9 בדצמבר - היום הבינלאומי למאבק בשחיתות עליו הכריז ארגון האומות-המאוחדות - והבוחן את תפיסות הציבור לגבי תופעת השחיתות בכל מדינה.
המחקר נערך על-ידי הארגון העולמי Transparency International (TI), המיוצג בישראל על-ידי ארגון שבי"ל (שקיפות בי"ל) ישראל, שליד הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. המחקר נערך בחודשי הקיץ האחרון ב-69 מדינות וסקר כ-54,000 נשאלים ובכלל זה 500 ישראלים לגבי המצב בישראל (דגם מייצג). 79% מהישראלים סבורים כי רמת השחיתות בישראל גברה בשלוש השנים האחרונות ו-65% סבורים שהיא גברה מאוד.
בכך מצטרפת ישראל למשפחה מפוקפקת בת 13 מדינות בהן לפחות 50% מהציבור סבור כי רמת השחיתות גברה אצלן מאוד בשלוש השנים האחרונות, והן המדינות: דרום אמריקה (בוליביה, קוסטה ריקה, אקוודור ועוד), הודו, ניגריה והפיליפינים.
ערב בחירות 2006 נתפסות המפלגות הפוליטיות על-ידי הציבור כסקטור המושחת ביותר בארץ, (ציון 4.5, כשהציון הגבוה ביותר הוא 5); אחריהן ממוקמת הכנסת (4.2); הממסד הדתי בארץ הכולל את הרבנות, המועצות הדתיות וכו' נתפסו על-ידי הציבור במקום השלישי והלא מכובד בדירוג הסקטורים המושחתים (3.8); משטרת ישראל שהתמודדה בשנה האחרונה עם פרשות מביכות דורגה במקום הרביעי (3.3); מס הכנסה ואמצעי התקשורת אחריהן (3.3); המגזר העסקי והפרטי (3.2); חברת החשמל, מים וטלפון (3.2); רשות הרישוי (3.1) עמותות לא ממשלתיות (3.1); מכס (3.1); שירותי בריאות (3.0), מערכת המשפט (2.9) והתדמית הכי פחות מושחת: צה"ל (ציון 2.5).
המפלגות הפוליטיות נתפסות כמושחתות ביותר ב-45 מתוך 69 המדינות שנסקרו, כולל בישראל. בקרב המדינות המפותחות - ישראל, צרפת, איטליה, יוון, יפן וטייוואן, האזרחים אינם מאמינים ביושרה של המפלגות הפוליטיות בארצן.
בישראל רק 3% סבורים כי השחיתות לא משפיעה על הסביבה הפוליטית בישראל, והציון של דעת הקהל בארץ על רמת השפעת השחיתות על הסביבה הפוליטית הוא 3.7 מתוך 4 (ממוצע עולמי = 3.2). נראה כי ישנה הסכמה בציבור הישראלי כי השחיתות משפיעה על הפוליטיקה בישראל.
86% מהישראלים פסימיים וסבורים כי רמת השחיתות לא תשתנה בשלוש השנים הקרובות. הממוצע העולמי הוא 74%. הפסימיזם בציבור הישראלי עשוי לציין התקדמות ביחס כלפי שחיתות, עקב התגברות המודעות לשחיתות ולתופעותיה אשר הינן תוצאות של פעולות למאבק בשחיתות הנעשות על-ידי ארגונים ופעילים חברתיים. הפסימיזם יכול גם לנבוע כתוצאה מחוסר רצון מצד פוליטיקאים להילחם בשחיתות או חוסר יעילות במלחמה זו.
תגובות: יו"ר שבי"ל, המשפטן פרופ' יוסף גרוס מציין כי ברומטר השחיתות הינו קריטי במיוחד למדינת ישראל הניצבת בפני מערכת בחירות ויש הרגשה כללית בציבור שיותר מאי פעם היא תיסוב סביב השחיתות הציבורית והפוליטית.
"היום יותר ויותר ארגונים ואנשים מחפשים אחר דרכים לשנות את הנורמות הנהוגות כיום, הן באמצעות קידום תוכניות אתיקה בתוך הארגונים והן בתלונות לגורמים השונים העושים למלחמה בשחיתות. אנו מברכים את מדינת ישראל על שהחליטה לאחרונה לחתום על אמנת האו"ם נגד שחיתות ובכך להצטרף ל-135 המדינות אשר כבר חתמו".
דורון נבות, חוקר שחיתות פוליטית ומתנדב בשבי"ל: "הדוח האחרון מלמד על פער הולך וגדל בין מידת השחיתות של המוסדות הדמוקרטיים, ובפרט המערכת המפלגתית והכנסת, לבין שמירה על נורמות ציבוריות ראויות במגע היומיומי בין האזרח לשלטון.
"מחד-גיסא, מעט ישראלים העידו שהם נותנים שוחד או שהם נדרשים לבקש שוחד. מאידך-גיסא, רוב הישראלים סבורים כי חלה עלייה דרמטית בהיקפי השחיתות, וכי צפויה עלייה נוספת בשנים הקרובות, והם סבורים כי המפלגות והמחוקקים מושחתים.
"הדבר מבטא את עומק השבר שהתחולל בשנים האחרונות בפוליטיקה ובציבוריות הישראלית. למרבה השמחה, השחיתות בשלטון ובפוליטיקה עדיין לא השחיתה כליל גם את הנורמות האישיות של הישראלי הממוצע. הדבר מצביע על כך שיש גם מקום לאופטימיות, וכי ניתן יהיה להצליח במאבק לצמצום השחיתות בשלטון".
