הפרופסור ישראל אומן קיבל אמש פרס נובל לכלכלה עבור מחקריו בתחום תורת המשחקים. תורת המשחקים עוסקת בקבלת החלטות וכן באינטואיציה נגד רציונליזציה.
מי לא מכיר את אותם אנשי עסקים מופלאים אשר למרות כל מכוני המחקר והמנהלים המלומדים העובדים תחתם, מקבלים החלטות בעזרת האינטואיציה החזקה שלהם ובדרך-כלל הם מנצחים. בדרך-כלל. לפעמים האינטואיציה מטעה אותם והם נופלים חזק. תורת המשחקים אמורה לתת כלים אסטרטגיים להימנע מנפילות מעין אלו.
דילמה מתמטית מוכרת מאוד מתחום תחום תורת המשחקים, הינה "דילמת האסיר" שאנשי עסקים רבים נתקלים בה במהלך הקריירה שלהם. לא שחס וחלילה הם נאסרו על איזושהי עבירה אלא רק בגלל שזו דילמה קלאסית בתחום קבלת ההחלטות: שני אנשים, אשר היו מעורבים בפשע, נעצרים בידי המשטרה. אם שניהם יודו באשמה ויחסכו מהרשויות מאמץ רב, הרי ששניהם יישלחו ל-20 שנה בכלא. אם האחד יודה וישמש כעד מדינה נגד השני, הוא עצמו ישוחרר וחברו יישלח למאסר עולם. מצד שני, אם האחד לא יודה וידידו כן ואף ישמש כעד מדינה, אז הראשון יישב מאסר עולם. כך שבמקרה כזה כדאי לראשון להודות ולשבת "רק" 20 שנה. אם השניים לא יודו והפרקליטות תתקשה להרשיעם הם ישבו רק חצי שנה על עבירות פעוטות. כמובן שכדאי לשניהם לא להודות אולם הם בתאים נפרדים ולא יכולים לתאם ביניהם עמדות. דילמה.
דילמה זו, מתחום תורת המשחקים המתמטית וקבלת החלטות, נלמדת בתורת המשחקים. בזה עוסק תחומו של חתן פרס נובל, פרופ' ג'ון נאש, שעל סיפור חייו המרתק הוקרן הסרט עתיר פרסי האוסקר, "נפלאות התבונה", ובזה גם עוסק מחקרו של ישראל אומן חתן פרס נובל.
תרומתם של חוקרי תורת המשחקים לעולם הניהול באה לביטוי במקום שחשיבה אינטואיטיבית מדריכה אותנו לקבלת החלטה אחת - אולם חשיבה אסטרטגית מסודרת תביא אותנו להחלטה הנכונה וזאת בניגוד לאינטואיציה. "דברים שנראים אינטואיטיבית נכונים הם לא תמיד כך".
מי שלומד היטב את התיאוריות של גדולי אנשי תורת המשחקים יוכל לנתח לעצמו מהן האסטרטגיות המנצחות העומדות לפניו בכל משא-ומתן ומה התוצאות של המצב עבור כל בחירה של אסטרטגיה. אז הוא יוכל לבדוק האם יש לו אסטרטגיה אחת שמכה את כל יתר האסטרטגיות ללא תלות מה שאחרים עושים.
איש העסקים הישראלי מגיע בדרך-כלל בנחישות יצירתיות ומקצועיות אל שולחן המו"מ. הוא נחוש מאוד להצליח ומפגין יצירתיות עסקית רבה. בדרך-כלל הוא יצליח במו"מ ואף ימשוך למעלה את הצד השני להגדיל את העוגה העסקית והרווחים העתידיים בעבור שני הצדדים. כמובן שלעצמו הוא יבטיח את החלק הארי מהעוגה - העיקר 'לא לצאת פראייר'. זאת אולי הסיבה שהצד השני במו"מ יוצא לעיתים קרובות בתחושה רעה מהמו"מ ומה שיותר נורא - שהעיסקה מתפוצצת רגע לפני גמר החתימה.
פתחתי במשחקים ואסיים במשחקים: אנשי עסקים רבים העוסקים בצורות שונות של מכירה ומו"מ חווים שחיקה גדולה מאוד שלהם ושל עוזריהם וכתוצאה מכך תחלופה רבה וירידה בתפוקות. אחד הכלים המרכזיים בידי מנהלים וארגונים להקטנת שחיקה והגדלת תפוקות הינו הכלי של משחק. משחקי תפקידים, משחקי עסקים ואף משחקי קופסה שונים, שמתרגלים מצבים עסקיים. אלה הם משחקים מובנים וקבוצתיים שמטרתם הכנסת הנאה רבה יותר לעבודה ולתהליכי למידה הנדרשים לצורך, הצלחה וצמיחה של הצוות והארגון.
אחד הפרדוקסים הגדולים הוא כי בפחות עבודה ויותר משחק יכולים מנהלים להפוך את עובדיהם ואף את עצמם ליותר יעילים ויותר יצרנים. אני מאמין כי המשחק הינו גם כלי להעצמת מנהלים שכן דרכו מחזקים המנהלים קשריהם עם עובדיהם, דרכו לומדים ומלמדים תכנים ומיומנויות חדשים, ומחזקים ידע ומיומנויות קיימים, והכל בכיף וצחוק. זו דרכם של מנהלים מצליחים להפתיע את עובדיהם ולשבור שיגרה. זו הדרך ללמד עצמם ועובדיהם את המיומנות של התייחסות לעבודה כאל משחק. רציני אומנם אך משחק.
