המדינה רכשה עבור 50 משפחות מכפר דרום, מגדל מגורים, מגדלי אייל, באשקלון. המחיר היה 9 מיליון דולר שניתנו לקבלן. הוסכם בין המדינה לקבלן כי המדינה תמכור אחרי שנתיים את הדירות בחזרה לקבלן במחיר מציאה של 5.5 מיליון דולר, רווח קל לקבלן לאחר שנתיים בלבד. עסקה טובה מאד לקבלן. האם זה טוב לאלו שקנו דירות מכספם שלהם, מחסכונותיהם?!
הפרויקט שבנייתו הסתיימה לפני כשנתיים ומכיל 132 דירות אוכלס בחלקו על-ידי אזרחים מהשורה שקנו דירות בכספם שלהם. 72 דירות נמכרו בשוק החופשי לאזרחים שלא פונו, "גורשו", ולא הועברו על-ידי המדינה. הם יהיו חייבים לחיות ליד "מפונים ועקורים". כל ההוויה שלהם תהיה "פינוי יהודים" והאווירה הזאת תעטוף את המקום ולא תאפשר להם לחיות באטמוספרה של שקט נפשי שכה ציפו לה.
רבים מהפונים התנגדו בתחילה לעבור לסביבה עירונית אנכית, לחללים קופסאתיים - מגדלים. השינוי הזה מפריע להם. הקרבה לאדמה ולמרחבים שהיו מוכרים להם לא תתאפשר שוב. במקום המרחבים האופקיים האינסופיים, יהיו רק חללים גבוליים, שטח מקיר לקיר, מרחב בין חלון לחלון. המגדל נותן כיוון וגישה אחרת. הוא מדגיש את הקרבה לשמיים, לשוכן עולם, לכוכבים, לשמש ולירח.
הסביבה האורבאנית, המרחבים העירוניים מחליפים את האופקיות של הישובים שנבנו "בשטחים" ודרך אגב, גם את המחנות המיתולוגיים של צבא הגנה לישראל. מגדלים, גורדי שחקים צבאיים צומחים בלב העיר, ועכשיו ההתנחלויות האופקיות, שאולי לא היה בהן כל אופק, הופכות ליתד מאונך, יתד תקוע באדמה, מתקרב אולי לשורשים האמיתיים של העם הזה.
דווקא המגדלים תקועים עמוק יותר באדמה, יסודותיהם שורשיים יותר, גדולים ועמוקים יותר. למרות הגובה שהם יוצרים, הם יהיה קרובים יותר למרכז הכובד הרוחני האדמתי, הגלובלי, זה שבמרכז כדור הארץ. חלקו העליון של המגדל שיהיה קרוב יותר לשמיים הטהורים, אולי יעביר מסרים רוחניים ויגשר בין הרוחניות השמימית העתידית למציאות האדמתית העכשווית.