באחרונה יצאה החלטה מלפני ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה מחוז ירושלים בעניין בקשה שהוגשה לתוספת שתי קומות בבניין בן 3 קומות בהליך של הקלה.
מצאנו לנכון לדווח על החלטה זו כיוון שממנה ניתן ללמוד על תפיסת העולם של ועדת הערר לגבי מתן הקלות.
ועדת הערר מציינת כי "מוסד ההקלות הינו מוסד חוקי, ומותר להשתמש בו ויש להשתמש בו, בפרט כאשר מדובר בתוכניות ישנות. החיים הדינמיים יוצרים מצבים אשר תוכניות ישנות לא צפו ולא היו יכולות לצפות, ולכן ההקלות באות לפתור שינויים דינמיים אלו".
עוד מוסיפה ועדת הערר כי כל תוספת בנייה בכל גובה יוצרת מצב של פגיעה בדירות בבניינים סמוכים.
הוועדה מציינת כי "במקרה דנן מדובר בטבורה של עיר, ויש לצפות כי ככל שהאוכלוסיה גדלה, הצפיפות תגדל, ודווקא מדיניות של צפיפות האוכלוסין באזורים עירוניים, עדיפה על פיזור אוכלוסיה אשר גוזל שטח ירוק. הבנייה בגובה המבוקש איננה שונה מחלק נכבד מהבניינים הסמוכים, ואין זה משנה כרגע אם מדובר בבניינים אשר נבנו על-פי תוכנית או בהקלה".
לטענה כי בגין פגיעה שנגרמת עקב הקלה לא יכול השכן לתבוע בגין ירידת הערך שנגרמה לו, להבדיל מפגיעה שנגרמת עקב תוכנית, קובעת ועדת הערר כי מדובר במדיניות המחוקק שמטרתה בניית בתים בהקלות, ללא מצב של אפשרות לתבוע פיצויים ממבקשי ההקלות.
לסיום, נביא את התייחסותה של ועדת הערר לגבי דף ההנחיות שהוצע ע"י עיריית ירושלים: "אנו סבורים כי ההנחיות של עיריית ירושלים - אין להן משמעות חוקית, שכן מדיניות נקבעת על-ידי תוכנית או באמצעות סעיפים 78, 77 (קביעת מגבלות על-ידי ועדות תכנון לפני הפקדת תוכנית) ולא בדף הסבר שמחולק לאזרחים ללא חתימה וללא שניתנה לכל אזרח האפשרות לטעון כנגד מסמך זה.
אם מסמך זה מחייב, הרי היה צריך לתת לשאר אזרחי ירושלים אפשרות לטעון כנגד המסמך. במקום שלא ניתנה לאזרחים האפשרות לטעון כנגד המסמך, אי אפשר להתייחס אליו לאחר מכן כאל מסמך מחייב, כאילו מדובר בתוכנית או בכוונה לשנות תוכנית (סעיפים 78 ,77 לחוק)".