בימים האחרונים הגיעו אלי פניות מצד גורמים שונים להשהות את ביצוע הרפורמה בחקלאות עד להגשת מסקנותיה של הוועדה שמונתה לבחינת עלויות הפקת המים. יש לדעת - מדיניות ממשלתית ובמיוחד רפורמה כה מקיפה אינם כלי משחק. מי שמציע להשהות את הרפורמה אפילו לשעה אחת צריך לדעת שמשמעות הדבר היא אחת - ביטול מוחלט של הרפורמה.
משרדי החקלאות והאוצר חתמו על הרפורמה בחקלאות ערב חג הפסח. מאז השתנה לרעה מצבה הכלכלי של המדינה. לאחר החג עברנו מבצע צבאי יקר - חומת מגן - ואנו נמצאים בעיצומו של מבצע צבאי שני שאת סופו לא רואים באופק. הממשלה נדרשה לבצע שני מחזורים של קיצוצים כבדים, שכללו פגיעה אמיתית בשכבות החלשות והכבדת המיסוי על שכבות הביניים ובעלי ההכנסות הגבוהות.
אנשי משרד האוצר הופכים היום כל אבן בניסיון למצוא דרכים לבצע קיצוצים בתקציב. אני בטוח שהתקציבים המיועדים לרפורמה בחקלאות קורצים להם - אבל מחויבותם לרפורמה וליעדים שהיא תממש מונעת מהם מלשנות אפילו אות אחת ברפורמה. בניגוד להאשמות המוטחות השכם והערב על חוסר האמינות של משרד האוצר - הם עומדים, למרות כל הקשיים, מאחורי המסמך עליו חתמו.
השהית הרפורמה תבטל את המחויבות של משרדי הממשלה לרפורמה ותביא למעשה לביטולה. יש הקוראים שורות אלו ואומרים "אדרבא, תבוטל הרפורמה לאלתר". אבל לפני שנצא בהכרזות, בואו נבדוק מה יהיו המשמעויות של ביטול הרפורמה לחקלאות.
הרפורמה כוללת חבילה של צעדים שיש בהם תרומה אדירה לחקלאות ולחקלאים בישראל. בכל פעם שאני קורא מאמרים או שומע נאומים ביקורתיים, אני נדהם איך הדוברים יודעים לצטט כל סעיף הנוגע ליקור מחיר המים, אך מתעלמים ממאות מיליוני שקלים שהממשלה הקציבה למימון הרפורמה, וזאת מעבר לתמורה מיקור מחיר המים שתוחזר לחקלאים במלואה, מהיום והלאה.
אחד הנושאים החשובים ביותר שהוסדרו במסגרת הרפורמה הוא תשלום פיצויים לחקלאים על קיצוץ במכסות המים. משרד האוצר התחייב להעמיד בכל אחת מהשנים הקרובות שבהן קיצוץ מכסות המים ישאר באותו היקף של 50% בממוצע סכום של 220 מיליון שקל: 160 מיליון שקל לפיצוי ישיר של החקלאים ו-60 מיליון שקל למימון השקעות לחסכון במים.
הסכום המיועד לפיצוי ישיר של החקלאים עבור שנה זו כבר הועבר ברובו וממתין להשלמת תהליך קליטת הטפסים ובדיקתם. אך מה יהיה בשנה הבאה? הפיצוי לחקלאים עבור קיצוץ המכסות אינו חוק מדינה. נציגי החקלאים שניהלו מו"מ עם משרד האוצר לפני חתימת הרפורמה יודעים היטב שבלעדיה היה הפיצוי השנה מסתכם לכל היותר ב-80 מיליון שקל - וגם סכום זה היה נתון לחרב הקיצוצים.
מאות הקיבוצים וחברי המושבים שכספי הפיצויים יאפשרו להם לעבור שנת קיצוצים נוספת צריכים לדעת שהכסף שיקבלו הוא חלק בלתי נפרד מהרפורמה. כמו במקרים רבים בחיים- דבש ועוקץ באים יחד.
בכך לא נגמרות ההטבות שברפורמה. לפני כשנתיים, בוצע יקור של 15% במחיר המים לחקלאות. בדיון שנערך בועדת הכספים הצלחנו להביא לכך שהתמורה מיקור מחיר המים תחזור לחקלאים כמענקים להשקעה בטכנולוגיות לחסכון במים. הסכם זה אמור היה להסתיים השנה, והוא הוארך רק במסגרת הרפורמה. המשמעות היא, שבכל אחת מהשנים הבאות יקבלו החקלאים 60 מיליון שקל להשקעות בחיסכון במים. מינהלת ההשקעות מוצפת בפניות של חקלאים המעונינים בתקציבים אלה ואינה יודעת למי לאשר ראשון. בלי הרפורמה תקציב זה יעלם.
סכום נוסף של 100 מיליון שקל מייעדת הרפורמה למימון פעולות שעד כה מימנו מועצות היצור החקלאיות: הדברה, הדרכה, קידום מכירות, השתתפות בביטוח ועוד. הודות לתקציב זה כבר הודעתי על הפחתה של עשרות אחוזים בהיטלים המשולמים למועצות היצור החל מתחילת 2003. בלי הרפורמה לא ניתן יהיה לבצע הפחתה, אלא בשיעורים שוליים.
שלושת הסעיפים שציינתי עד כה תורמים 380 מיליון שקל ישירות לחקלאים כל שנה. זוהי תוספת תקציבית נטו לטובת החקלאות. התמורה מיקור המים לא תשמש למימון סעיפים אלה, אלא תוחזר לחקלאים כתמריץ עבור עיבוד הקרקע.
העוקץ שברפורמה הוא אכן יקור מחיר המים, אולם אם הרפורמה תבוטל, קרוב לודאי שהמים יתייקרו באופן חד-צדדי, בשיעור דומה לזה המופיע ברפורמה, מבלי שתוחזר אגורה אחת לחקלאים. הקיצוצים המתוכננים בתקציב המדינה לשנת 2003 מפורסמים בהרחבה בכלי התקשורת ואין צורך שאחזור עליהם. כשכל שר מרגיש את חרב הקיצוצים על צווארו, ברור לי שלא ניתן יהיה לגייס רוב בממשלה לבלימת יקור מחיר המים, וזאת למרות תמיכתו המובטחת של ראש הממשלה.
אני סבור שכל אדם אחראי, על אחת וכמה נציג ציבור, צריך לדעת את ההשלכות של דבריו והצעותיו. לכן, מי שמציע להקפיא את הרפורמה מציע למעשה לשלול מהחקלאים תקציבים בהיקף של 380 מיליון שקל ויגרום בסבירות גבוהה ליקור מחיר המים ללא מתן תמריץ לחקלאים. האם מישהו מוכן לקחת על עצמו אחריות כזו?
בשיחות עם חקלאים אני מתרשם שרבים מהם מזדהים עם הרפורמה, ויודעים כי זהו ההישג הגדול ביותר של החקלאים בשנים האחרונות. אבל הם מפחדים. הם מפחדים מכך שמשרד האוצר לא יממש הרפורמה, הם מפחדים מקבוצות מיליטנטיות שצמחו בתוכנו ומטילות את חיתן על הנציגות הנבחרת של המגזר החקלאי ומפחדים מכל שינוי באשר הוא. צריך להפסיק לפחד ולחזור להנהיג ולהוביל.
