הצבא הינו כת סגורה, מעין חונטה של גנרלים המכירים ומבינים קוד של כוחניות.
דליה רבין פילוסוף השתעממה כסגנית שר הביטחון ופרשה בשקט, הצבא לא הקשיב לדבריה והיא ´נוטרלה´ מידיעות וקבלת החלטות רציניות, מדי פעם, כמחווה, הייתה מוזמנת לאירוע רב עיתונאים ותמונתה הייתה מתפרסמת בתקשורת.
ח"כ וד"ר יובל שטייניץ, יו"ר וועדת חוץ וביטחון, אומר כי יש ועדה חשאית פנימית שמנטרלת את כוחו.
סגן הרמטכ"ל לשעבר, אלוף (מיל´) גבי אשכנזי, שהתחנך בגולני איים על ח"כ שטייניץ כי הצבא יפתח בשביתה איטלקית (שכטר: "ההסתדרות מאפיה ברישיון").
גם אלוף אודי אדם, ראש אט"ל, נכשל במאמציו לגייס את קציני הקבע שמאחורי המכתבות לתעסוקה באבט"ש (אבטחת יישובים) ובבט"ש (ביטחון שוטף), שמירה על גבולות, צירים ואזורים רגישים. הם, אנשי הקבע, המאוגדים פשוט סירבו לצאת למשימה, בצבא ישנה דרך שלא להתייחס, פשוט "מתמוססים ו/או ממוססים", הם לא מסרבים פקודה, אבל הם פשוט לא מתייצבים.
בפגישות רבות עם עשרות ח"כ ושרים הם מודים כי הם מוגבלים בטיפול בצבא (חלקם אף שומר על כוחו ההשפעתי ויודע כי יאלץ לשלם אתנן עבור שיבוץ מקורבים).
חיל גולני ידוע בכוחניותו, מחזורי "מאו-מאו", הלוחמים של הצבא, ממדרים עצמם בקבוצות כוחניות ויחסי וותיקים וצעירים, המזכירים ´בית גידול´ במקומות מגודלי אבטלה וסביבה סוציו אקונומית נמוכה.
החייל בגולני שרוצה להתקדם ומסלול הפיקוד והקצונה נחסם בפניו, יוצר לעצמו מקלטי עליונות אחרים, בדמותם של חיילים וותיקים וחדשים ובהם קודים הדומים לקודים הנהוגים בכלא ואצל חברה עבריינית.
גם בפנמ"צ, הפנימיות הצבאיות, יש קודי התנהגות בין הבוגרים, "דליתים" לבין ה"ירוקים" החדשים, ה-"אליפים", ראה גם הסיפור על סרן ר´, פרשת וידוא ההריגה.
למעשה ניתן לראות בהתנהגות של חיילי גולני את תחילת פריחתה של ההסתדרות, אשר בה, ע"מ לעשות מעשה יש לקבל את אישורו של המנהיג הכוחני, ובהסתדרות -ראש הוועד.
ההסתדרות אף הגדילה לעשות כאשר היא קוראת לראשיה יו"ר (יושב-ראש) הוועד, מונח השמור להנהלות, או כמו בבנק דיסקונט "ועד המנהלים", כלומר המנהלים התאגדו כוועד, מונח השמור למעמד העובדים/פועלים. כלומר העובדים מאמצים מונחי הנהלה והמנהלים מאמצים מונחי עובדים. ונכון, מנהל זה מקצוע למי שלא יודע (לדוגמה: בכדורגל האירופאי +6+4+11 מנהלים, שחקנים וספסל ועמסה וכו´, וב-FOOTBALL האמריקני 1-3 מנהלים, מאמן ועוזריו וה-קווטרבק ועשרות שחקנים/עובדים, בצבע "מוקה").
בבתי הספר התיכוניים ישנם ´ציוני מגן´ הנשלטים על-ידי המורים, לא מנהל/ת בי"ס, ולמעשה מאפשרים "משחק" לבית הספר על-מנת ליצור ציונים שווים לכלל התלמידים. חברה שוויונית כאילו.
לדוגמה - 2 תלמידים, אחד ברמה 9 השני ברמה 6, המרה רשם לשניהם ציון מגן 8, ובמבחן הבגרות התלמיד מקבל ציון 9 והתלמיד האחר ציון 6, אם תלמיד ה-6 בעל פרוטקציה ותלמיד ה-9 אינו אהוד על המורה אבל הוא תלמיד מצוין, עדיין בתעודת הסיום יכול בית הספר להעניק לשניהם את ציון ה"שוויון" 8 למרות הבדלי הרמות המשמעותיים, וזאת בהנחה שהתלמידים לא העתיקו בבחינות, מושג שהוא MUST בישראל.
בהקשר הנ"ל לא מובן מדוע יצאה קצפה של המערכת ועוד 1 מיליון אנשים ´צבועים´ כנגד ח"כ פרץ מש"ס שקנה תואר אקדמי ועבודה אוניברסיטאית בשוחד על-מנת לקבל תעודת בוגר אוניברסיטה וכתוצאה מכך גם העלאה בשכרו בכנסת. אגב הוא לא שיחד מכספו הוא, אלא באתנן, ´סידור משהו למישהו´, למעשה פעמיים גזילת כספי ציבור.
ובאונ´ ת"א שמו מצלמות טלוויזיה נגד העתקה בפקולטה לכלכלה (מעטים מבינים בכלכלה בשבט ישראל, למעט שר האוצר לשעבר ביבי נתניהו ומר סטנלי פישר, אמריקני), ´הסתדרות/אגודת הסטודנטים´ מחתה והמצלמות הושלכו לפח; אונ´ של המדינה מותר לזרוק את המצלמות לפח, כסף ציבורי.
כך "משפרים" בתי-הספר את ציוני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספריים).
כתבי Ynet מורן זליקוביץ´ ואילן מרסיאנו:
"...אבל מספר מחדלים שהתגלו מאוחר יותר העלו מספר שאלות אודות אמינותן. היעדרות משגיחים אובייקטיביים, לימוד אינטנסיבי לצורך הבחינה בלבד וניגוד אינטרסים בהפקת השאלונים - כל אלו מטילים בספק את התמונה שמספקות הבחינות על מצב בתי הספר והתלמידיםץץ."
במצב העניינים הקיים, באמת לא מובן מדוע אי ההבנה בקרב ה´עמך´ הנו כה רב.
האם השיהוי בעליון נובע מחיפוש אחרי חומר משפטי, או כמויות המלל הספרותיות של הלכות העליון, או שמע הסחבת הננקטת בבית המשפט הינה על-מנת לעשות פוליטיזציה לתיק/CASE, ל"החדירו" לדעת הקהל, עכשיו גם מובן הקשר החזק בין המשפט לתקשורת, ורק אחר כך להעבירו כגזר דין (ראה מקרה רוזנשטיין).
העליון הכריע: רוזנשטיין יוסגר לארה"ב (טל רוזנר, כתב Ynet)
(השופט מישאל חשין, והשופטים אדמונד לוי ואליקים רובינשטיין).
ציטוט מהתקשורת (לקרא בין המלים):
..."השופטים קבעו כי הבקשה שהוגשה מטעם ארצות הברית מגלה ראיות לכאורה, לחובתו של רוזנשטיין בפרשת הסחר באקסטזי, וכי ההסגרה מתחייבת משיתוף הפעולה בין המדינות והאינטרס הציבורי..."
הם, השופטים, לא בדקו שום חוק, פשוט כינסו מסיבות עיתונאים, "כאלו" בנושאים אחרים, הופיעו בתקשורת, העלו ´סטנדאפיסט´ משלהם ואח"כ עשו מסיבה. במסיבה הקשיבו לרחשי הציבור ויומיים אח"כ ניתן פסה"ד.
