המצב המורכב בו עמדו יהודים מול יהודים, מפנים מול מפונים, גרם לשאלות באשר למידת ההתנגדות לפינוי ורמת המחאה וכן ליחס כלפי הכוחות המפנים ושולחיהם בדרג הפוליטי. הרב אבינר מנחה את השואלים שלא להיכנס לעימותים מיותרים ולא לנקוט באימות, ואפילו לא בביזוי ושנאה. הוא מנקה את המפנים מהתואר המפוקפק "רשע", אך אינו נמנע מלהחיל אותו על תומכי ההינתקות בכנסת.
ש: אני לא תושב. האם עדיף לצאת מרצון ובלי תיק פלילי?
ת: בלי תיק, כי זה מפריע לעבודת השם.
ש: האם מותר לבוא עם החיילים ללא התנגדות?
ת: מותר. זה לא נקרא מרצון.
ש: אם עוצרים אותי - אז להזדהות ולשתף פעולה עם החוקרים, או לשמור על זכות השתיקה?
ת: לשתף. הם לא אויבים. זו משטרה שלנו.
ש: האם להתנגד לפינוי על-ידי הצבא באמצעים תקיפים, כגון זריקת אבנים על חיילים, כך שיזכרו שהיתה מסירות נפש?
ת: חלילה לפגוע בחיילים! ומסירות נפש - יש על מגורים שם שנים על-גבי שנים.
ש: אני בת. אם באה שוטרת או חיילת לפנות אותי, האם לצאת או להתנגד?
ת: אפשר לצאת או לתת שימשכו אותך, אבל בלי מאבקים.
ש: האם מותר לצרף למנין יס"מניקים?
ת: ודאי, איזו שאלה?!
ש: האם מותר לחייל לאבטח את אלה שעסוקים בלהרוס בתים בגוש-קטיף?
ת: כן. לצערנו, תמיד צריך להגן על יהודי בכל מצב.
ש: האם חייל או קצין הוא רשע? וחבר כנסת?
ת: חייל או קצין - לא, הוא קרוע בין מוסר ופקודה. חבר כנסת הוא חופשי, ואם כך הצביע לזרוק אנשים לרחוב - הוא רשע.
ש: האם אדם שמפנה, יֵינו הופך ליין נסך (כאילו גוי נגע ביין ופסל אותו לשימוש - ע.י.), שהרי ארץ-ישראל חמירא (חמורה מאיסור - ע.י.) משבת (או"ח שו יא), וגם זה בפרהסיא?
ת: לא נהפך, מכמה סיבות.
ש: למה "לא נשכח ולא נסלח", האם אין עניין לסלוח?
ת: אם יעשו תשובה ויתקנו ויכפרו ויבקשו סליחה - אז נסלח (עיין יומא כב ב, כג א).
ש: האם זאת אומרת שאין לאהוב אותם?
ת: יש לאהוב את כולם, כולל רשעים.
ש: איך להתייחס לראש הממשלה?
ת: רשע, אבל לא לשנוא.
ש: האם מותר להתפלל שאריק שרון ימות?
ת: אל תשאל שאלות מסוג זה, שיענו לך אסור.
