פרופ' שלמה מור יוסף, מנכ"ל בית החולים "הדסה עין כרם" בירושלים, לא האמין בוודאי לפני מספר ימים, שממנכ"ל נחבא אל הכלים, המוכר ומוערך בחוגים מקצועיים בלבד, הוא יהפוך ל"דבר הבא" בעולם התקשורת, לדמות שאליה נושאים אזרחי המדינה את עיניהם כבר חמישה ימים, ומצפים למוצא פיו כמעט מדי שעה, ולאדם החשוב ביותר במערכת הפוליטית בישראל.
לא רק את כובד משקלו של הטיפול הרפואי בשרון ואת ציפיות וחששות הציבור הוא נושא עליו, אלא גם את כובד משקלו של "המפץ הפוליטי".
שכן, מעולם לא היו רופאים מעטים כל כך אחראים על פעולותיהם של פוליטיקאים רבים כל כך. בימים האחרונים, בין אם יודו בכך ובין אם לא, עסוקים כמעט כל הפוליטיקאים בישראל, ובראשם אנשי "קדימה", בחישובים ובבניית תרחישים אינספור.
מיד לאחר שהם מתראיינים בכל ערוצי התקשורת בפנים חתומות ומסבירים ש"עכשיו זה לא הזמן לדבר על פוליטיקה", הם מקיימים ישיבות מרתוניות אל תוך הלילה, עם כל מי שרק יכול לייעץ כדי לדבר על פוליטיקה, הרבה פוליטיקה.
אלא שכל זה אינו מורגש בימים האחרונים במציאות חיי היומיום של כולנו. כי הציבור אינו רואה את הדיונים המרתוניים הליליים בחדרי חדרים, ולא שומע את קולות הפוליטיקאים ודאגותיהם, אלא רואה ושומע רק את בית החולים "הדסה עין כרם".
כלומר, רואה ושומע רק את פרופ' מור יוסף. לאחר הטעות הקשה שעשו יועציו של שרון באירוע המוחי הראשון שלו לפני כשבועיים - כאשר הרצון לחפות על מצבו הבריאותי של ראש הממשלה גרם להם להתערב בעניינים לא להם, לדבר במקום ובשם רופאיו של שרון (או להכתיב להם מה לומר), ובכלל לנסות לגרום לציבור לחשוב ששרון רק קפץ באמצע ריצת הבוקר היומית שלו, כדי לבדוק מה מצב חוש ההומור של הרופאים במחלקת הטראומה - הם נאלמו דום והותירו את הבמה לאנשי המקצוע.
ולא רק הם. גם אהוד אולמרט (למי ששכח, ראש ממשלתה בפועל של מדינת ישראל) הבין את המסר. אחד מיתרונותיו הגדולים של אהוד אולמרט שהוא מודע היטב לחסרונותיו. וחסרונו הגדול הוא תדמיתו בעיני הציבור הישראלי - נהנתן, מתנשא, מחובר לאילי ההון.
אולמרט יודע היטב, שאין זה הזמן לתת ראיונות לתקשורת ונאומים לאומה. עכשיו זה הזמן של אנשי המקצוע. לא, לא היועצים הפוליטיים - הרופאים. כל מלה שאולמרט יוציא כעת מפיו תגרום לאיבוד עוד מנדט למפלגת קדימה. כל מלה שפרופ' מור יוסף מוציא מפיו, גורמת להתלכדות נוספת של העם סביב "מדורת השבט", ומחזקת את קדימה כ"מפלגת השבט". מור יוסף in, אולמרט out.
וכך, מתנהל לו פרופ' מור יוסף כבר מספר ימים, ביודעין או לא, לא רק כדובר בית החולים, אלא גם כדובר מפלגת "קדימה" וממשלת ישראל. ולזכותו יאמר שהוא עושה זאת באופן מצוין.
פרופ' מור יוסף התגלה כאשף תקשורתי, גם אם הוא וסביבתו מעולם לא ידעו שהוא כזה - השפה הברורה והבלתי מתנשאת (בניגוד למה שהיינו מצפים מפרופסור בכיר ומנכ"ל בית חולים), היכולת לפשט מונחים מקצועיים שלרובם המוחלט של אזרחי המדינה אין צל של מושג מה הם אומרים ("עירוי", "בדיקות מדדים", "סי.טי". וכמובן "נשימה עצמונית") ולתרגם אותם לשפת העם (ויותר חשוב מכך, לתרגם את משמעותם והשפעתם על מצבו הבריאותי של שרון), הסבלנות האינסופית שהוא מפגין כלפי מאות העיתונאים, המקורבים וסתם הסקרנים שצרים על בית החולים שלו כבר חמישה ימים, והיכולת שלו להתחבר ולגעת בכל אחד מאיתנו.
אפילו חסרונותיו הרטוריים, שבדרך כלל מכשילים דוברים ואנשי תקשורת בכירים ומנוסים ממנו, הופכים ליתרון בסיטואציה הנוכחית.
ה"לוק העייף" (כל סטודנט לתקשורת לומד בשנתו הראשונה, שאחד הכללים החשובים ביותר בהופעה בתקשורת היא להראות ערני ו"חי") גורם לו ביתר שאת להראות כמקצוען שמטפל עבורנו בראש הממשלה ומקבל את צידוקו בחוסר שינה של מספר ימים, חוסר היכולת או הרצון להסתכל לנו בעיניים (מבטו נודד במרבית הראיונות עמו לעבר רגלי הכתבים) מוסבר במתח ובלחץ שהוא שרוי בו, והשפה הגבוהה לעתים שהוא משתמש בה (גם אם היא נאמרת בצורה ברורה) מתפרשת כדבר איש המקצוע שיודע דברים שאנחנו לא.
אין ספק שמדובר באירוע מוזר בפוליטיקה הישראלית - פוליטיקאי ישראלי, שעבד כל חייו כדי להגיע לעמדה הרמה ביותר שאליה ניתן להגיע במדינת ישראל, מתנהל בשקט תקשורתי מוחלט, ומותיר את הבמה לדמות אנונימית, לא ממש כריזמטית, אבל כזו שמודעת לכובד האחריות המוטלת עליה ולגודל המעמד.
והיה אם אולמרט יהיה מעוניין לבחור בעתיד משרת אמון אישי, או דובר למפלגת "קדימה", לא מן הנמנע שפרופ' מור יוסף יהיה אחד השמות שיועלו.
