אחד הנושאים הפופולריים ביותר בתקופה האחרונה, בכל הקשור לשירותים הציבוריים החברתיים, הוא המלחמה הבלתי מתפשרת ב"תוכנית ויסקונסין", והניסיון הברור של גורמים שונים לגרום לסילוקה מן הנוף הישראלי.
לא עוברים יותר מכמה ימים מבלי שעיתונאי זה או אחר מציג תחקיר המצביע על מחדלי התוכנית. תכיפות "תחקירים" אלו מובילה למסקנה, לפחות שלי, שמתנהלת כאן מלחמה מתוכננת היטב לחיסול התוכנית.
בימים האחרונים גם התבשרנו, כי הוועדה לביקורת המדינה דנה בנושא (ב"דיון סוער") וכי, על-פי "גלובס" מבקר המדינה עומד לקיים ביקורת מקיפה על התוכנית.
שנים רבות עוסקת הממשלה בכלל ומשרד הרווחה בפרט, ברעיון של "יבוא" התוכנית לישראל. כל מי שיחטט בארכיוני העיתונות או בתיקי החשבוניות של חשב משרד הרווחה ימצא, הפלא ופלא, שכמה משלחות יצאו כבר לארה"ב ללמוד את הנושא.
שרי הרווחה מטעם ש"ס, וגם גורמים נוספים, יצאו פעם אחר פעם לארה"ב במשלחות גדולות, וכל נפשם יוצאת להביא מזור לבעיית האבטלה במדינת ישראל באמצעות תוכנית זו.
את הפתרונות לבעיית האבטלה במדינת ישראל היה אמור לפתור, בין השאר, שירות התעסוקה. אך כיום, כאשר גורמים רבים שואפים לחסל את התוכנית יש נטייה לשכוח את מה שמתרחש בשירות התעסוקה.
גם בעניין זה כדאי שהציבור ירענן את זכרונו באשר לחשיפות העיתונאיות הרבות ודוחות מבקר המדינה שהצביעו על שירות התעסוקה כאחת המערכות המושחתות והבלתי יעילות ביותר בשירות הציבורי.
השירות בנוי מ"שכבות" של עובדים שהגיעו לשם אך ורק בגלל קשריהם הפוליטיים, או היותם מקורבים של המפלגה ש"שלטה" במשרד הרווחה.
שנים רבות לא יכולת לבוא בשערי השירות אם לא היית מקורב לש"ס (ושכבה "קודמת" מיוחסת לליכוד). במשך שנים לא הצליח משרד הרווחה לייצב מנכ"ל בעל שיעור קומה בשירות, היו אפילו תקופות ארוכות שבהן לא היה כלל מנכ"ל בשירות התעסוקה, ואלו שהיו הסתבכו בבעיות שחיתות וחוסר יעילות.
מי לא זוכר את תמונות הזוועה של "תחנות" שירות התעסוקה שהציגו לציבור הזנחה של תשתיות השירות ויחס מזלזל כלפי הפונים.
אולם יותר מכל, שירות התעסוקה הוא הגוף הציבורי האגרסיבי ביותר בתחום יחסי העבודה. זהו שירות שנפל קורבן להשבתות אכזריות ותכופות של ועד עובדים מיליטנטי וחסר אחריות, שעובדי השירות היו חשובים לו יותר מאשר המובטלים.
אנו יודעים גם על "שיטות משוכללות", כיצד העובדים היו מקבלים תוספות שכר על-ידי "טלטול" המובטלים מתחנה לתחנה ומסטטוס לסטטוס.
כל אלו הביאו את האוצר ומשרד התמ"ת (כאחראי על התעסוקה) לנסות ולבנות אלטרנטיבה אסטרטגית ומעשית לשירות התעסוקה בדמות תוכנית וויסקונסין.
אולם אז החלה "המלחמה" לחיסולה של התוכנית מבלי שניתן לה אפילו זמן התאקלמות. מאחורי המלחמה עומדים, להערכתי, שני גורמים: האחד, גורמים רדיקלים חברתיים שכל ביטוי של העברת שירותים ציבוריים (ובעיקר שירותי רווחה) לידיים פרטיות מעלה בהם חלחלה; והשני, עובדי שירות התעסוקה המפעילים גורמים פוליטיים (שבמשך שנים בחשו בשירות ואף נהנו מ"טובות הנאה" שונות מהשירות).
זוהי "מלחמת חורמה" אכזרית וחסרת פשרות, ולצערי נראה לי כי "כוחות החושך" ינצחו, בסופו של דבר.
אין כל ספק, כי יש לבדוק את התוכנית, הן בדיקה של הכנסת והן בדיקה של הממשלה, ולא לחסוך את שבט הביקורת אם הדברים מתנהלים שם באופן לא תקין.
אולם, אני מוכן להצהיר שבכל מקרה אלטרנטיבה זו טובה יותר מאשר חזרה לשירות התעסוקה "המסורתי" (אף על-פי שהוא נמצא בידיה של מנכלי"ת מוכשרת ורצינית).
מקרה זה הוא בבואה של העדפת שיקולים אינטרסנטיים צרים ושימוש בכלים פוליטיים לצורך מתן הטבות לעובדים בסקטור הציבורי ושולחיהם הפוליטיים, על פני טובת המסכנים שהשירות הציבורי צריך לפתור את בעיותיהם.
