החלטתו של ראש הממשלה לפרוש מהליכוד ולהקים את המפלגה הישראלית החדשה 'קדימה' היא ביטוי טבעי ומובן בהחלט לתמורות המדיניות והפוליטיות בישראל.
תוכנית ההינתקות, שאותה יזם, הוביל ומימש אריאל שרון, הביאה לשינוי מרחיק לכת במבנה הפוליטי המסורתי של מדינת ישראל ויצרה תשתית לכינונה של מפלגה מרכזית המבטאת את ההסכמה הלאומית הרחבה בנושאים המהותיים, שעימם מתמודדת החברה הישראלית.
הארגון מחדש של הפסיפס הפוליטי היה תוצאה ישירה של תוכנית ההינתקות. בראיה אסטרטגית, היתה תוכנית ההינתקות המשך ישיר למדיניות ששברה הלכה למעשה את ההיגיון הפנימי הקלוקל של הסכמי אוסלו.
לראשונה, החליטה המנהיגות הישראלית שלא להפקיר את גורל המערכת הפוליטית בידי גחמות הצד הפלשתיני. גדר ההפרדה הקובעת גבולות ביטחון, הינתקות חד-צדדית מרצועת עזה וצפון השומרון והנהגת מדיניות אגרסיבית כנגד הטרור הפלשתיני ומשלחיו - כל אלה יצרו מדיניות ישראלית אקטיבית הנשענת על האינטרס הלאומי הרחב ואינה תלויה במסוגלותה וברצונה של ההנהגה הפלשתינית.
ישראל נדרשה להכרעות עצמאיות מעצבות זירה. עיצוב מחודש של הזירה הביא בהכרח לארגון מחדש של המערכת הפוליטית על כל היבטיה. ישראל עברה את שלב ההדחקה. היא נדרשת היום להתמודדות היסטורית לגבי הגדרתה העצמית, גבולותיה וערכיה המביאים להתגבשות מרכז כובד חדש במפה הפוליטית. נשף המסכות הגיע לסיומו.
המפץ הפוליטי יצא לדרכו כאשר קטר ההינתקות השמיע את צליל הצופר ביציאה מהתחנה. ההפרעות מצד גורמים קיצוניים בתנועת הליכוד, הקשיים והאיומים הפוליטיים - כל אלה שימשו כתפאורה בלבד.
המפץ הפוליטי היה המשך טבעי לשינוי היסודי שעברה החברה הישראלית בשנתיים האחרונות. ניתן לדמות את התהליך שעבר הליכוד לילד שבגר ועכשיו הוא חייב לעזוב את הבית ולבסס את דרכו החדשה. התובנה הציונית העמוקה, כי גורלה של המדינה והחברה בישראל תלוי בראש ובראשונה בנו, היא שצריכה לנצח.
הנכונות לויתורים נשענת לא על תפיסת המציאות של היריב, אלא על הרצון שלנו לגונן על מה שחשוב באמת, על מה שמעצב את מהותנו כישות מדינית, לאומית ודמוקרטית. גיבוש חזית הסכמה חדשה לא מהווה שבירה של חלום, אלא יצירה של מציאות שניתן וראוי לחיות בה.