סיומה של שנה ותחילתה של שנה חדשה הם זמן מתאים לערוך סיכומים: לבחון מה קרה בשנה שעברה, מה השגנו, היכן לא הצלחנו ואלו אתגרים עומדים בפנינו בשנה הקרובה.
ציבור החקלאים רגיל לעמוד מול פגעי טבע ואדם. שני העשורים האחרונים היו קשים ביותר מבחינת המגזר החקלאי וההתיישבותי בישראל: חובות כבדים, התמוטטות רוב המערכות השיתופיות, ירידה חריפה במעורבות הממשלה בחקלאות, הסרת חסמים מיבוא תוצרת חקלאית, עליה חדה בעלויות העבודה ועוד. כל אלו גרמו להדלדלות של מספר החקלאים במדינה ושחיקה גדולה ברווחיות.
מצבה של החקלאות אינו מזהיר. אולם כשבוחנים את מצבם של החקלאים כעת, לעומת מצבם בתחילת שנת תשס"ב, מבחינת הנושאים המרכזיים העומדים על הפרק, אנו מגלים גם מספר נקודות אור.
הבעיה החריפה ביותר שמלווה אותנו כבר שנתיים היא המחסור בעובדים. ברגע שפרצה האינתיפאדה, נעלמו מהחקלאות כ-20 אלף עובדים פלשתינים שהועסקו בה. במקום לסייע לחקלאים במציאת כוח אדם חלופי, משרדי העבודה והפנים, נהגו להיפך וסגרו באוגוסט שעבר את השמיים לכניסה של עובדים זרים שהחקלאים נזקקו להם והיו זכאים להם בדין.
החקלאים נדרשו לעבור שנה שלימה של הפגנות, חסימות צירים ואינספור פניות לבית המשפט, כדי לקבל את העובדים שהיו כה זקוקים להם. רק פעילות משולבת של שר החקלאות, אנשי משרד ראש הממשלה מצד אחד, והתאחדות חקלאי ישראל וארגוני המגדלים מצד שני, הביאה להחלטת הממשלה להגדיל מספר העובדים הזרים ב-6,000 ולהוראת בג"צ לבצע החלטה זו. התוצאה היתה שהחקלאים קיבלו את העובדים הזרים, ועם סיום השנה יכולים החקלאים להתפנות ולהתרכז בפיתוח המשקים.
נושא נוסף שבו חל שיפור אדיר הוא שערי החליפין של המטבעות הזרים מול השקל. מי זוכר כיום שלפני שנה עמד שער היורו על 3.6 שקל. החקלאים העוסקים ביצוא עמדו אובדי עצות וספגו הפסדים כבדים. רבים מהם, ובעיקר מגדלי פרחים, לא החזיקו מעמד, סגרו את המשקים או העבירו אותם לניהול של אחרים. כיום המצב השתנה מקצה לקצה. אם שערי המטבעות ישארו במצבם הנוכחי צפויה ליצואנים שנה טובה ורווחית.
בימים אלה אנו עומדים בפני אישורה הסופי של הרפורמה בחקלאות. אני יודע שהרפורמה מעוררת בקרב רבים דאגה וחרדה ואני מבין אותם. בלי מים - אין חקלאות. המים הם מרכיב מרכזי בתחשיבים של הכדאיות הכלכלית בענפי החקלאות השונים ולשינוי התעריפים יש השפעה אדירה על חלק מהענפים, עד כדי "לחיות או לחדול".
למרות החששות ואי הודאות אני מאמין ברפורמה בחקלאות ובכך שהיא תביא לחיזוק המגזר החקלאי. הרפורמה כוללת חבילה של צעדים שמאזנים את יקור מחיר המים, ואף מותירים בידי החקלאים תוספת של תקציבים שכל כולם מיועדים לעידוד ההשקעות ופיתוח המגזר החקלאי, ומעל לכל מים.
במסגרת הרפורמה המים אכן צפויים להתיקר. אולם מול אלה עומדות הטבות: תמריץ עבור עיבוד הקרקע, הפחתת ההיטלים למועצות היצור, הגדלת תקציבי ההשקעות, פיצויים עבור קיצוץ מכסות המים ועוד. הרפורמה תדרוש לחסוך במים ולהתייעל, אך בסופו של דבר היא תביא ברכה לחקלאות ולחקלאים.
על אף כל זאת, ישנם עדיין נושאים מרכזיים שטרם נפתרו. העיקרי שבהם הוא עיגון זכויות החקלאים בקרקע. בהוראת בג"צ הוקפאו הפשרות הקרקע החקלאית עד שהממשלה תקבע את מדיניותה בנושא. יחסי הכוחות בממשלה בין אוהדי ההתיישבות לבין השרים האחרים, מונעים אימוץ מדיניות ממשלתית ברורה והסדרה היסטורית של סוגיית הקרקעות החקלאיות. אני משוכנע שבסופו של דבר לא יהיה מנוס מאימוץ פשרה. אף צד לא יוכל להשאר כשמלוא תאוותו בידו.
תחום נוסף שבו החקלאים מתמודדים עם קשיים גדולים הוא הרפורמה בענף הרפת. שיעורי השחיקה במחיר המטרה שנקבעו ברפורמה, יצרו מצב בלתי אפשרי לרפתנים. מדי שלושה חודשים יורד מחיר המטרה, וזאת בנוסף להפחתה השנתית בגין ההתייעלות. אנו נמצאים בשלב מכריע, שבו כל רפתן צריך לקבל החלטה: האם הוא נשאר בענף ומבצע את ההשקעות הדרושות, נכנס לשותפות או פורש ומוכר את מכסתו. כמובן שאינני יכול להשיא עצות. זו החלטה בעלת חשיבות רבה לעתידו של הרפתן ובני משפחתו וכל אחד צריך להחליט אותה לעצמו.
תחום נוסף בענף הרפת המתמודד עם קשיים הוא גידול בקר לבשר. לפני מספר שנים הונהגה "רפורמה" בענף זה, שפתחה את יבוא העגלים ואשר ממשיכה לפגוע קשה במגדלים. המגדלים מנהלים מאבק על זכותם להתקיים בכבוד במספר תחומים, שכוללים הקלות בתשלום אגרות, שמירת המגבלות המכסיות ביבוא בקר לשחיטה ומניעת שינויים תכופים במדינות המקור ליבוא עגלים לגידול שאינן מאפשרות תכנון ארוך טווח. אם לא תעשה פעולה בתחומים אלו, עלול ענף הגידול לבשר לספוג פגיעה אנושה.
ענף הפטם הוכה קשות השנה בשל שילוב של גורמים: החלטות מהעבר שמונעות תכנון וקביעת היקפי גידול, פעילות לא שקולה של מגדלים שהרחיבו מעל ומעבר את היקפי הגידול וחברו לגורמים עסקיים חוץ ענפיים שטובת כלל המגדלים מהם והלאה, וכן בשל תמותת עופות ברצף של ימי שרב. המהלך שנבנה כעת של החזרת ענף הפטם לתכנון יוכל להביא להצלת המצב.
עם כל זאת, אנו כולנו מרגישים את המועקה שכולנו חשים על-רקע המצב הביטחוני והכלכלי במדינה. באופן כולל, אין ספק שהמדינה נסוגה בשנה האחרונה מספר צעדים לאחור. כולנו שותפים לתקוותם של כל תושבי המדינה שנזכה לימים טובים יותר, לחזרה למסלול של שלום והתפייסות שיביא עימו ללא ספק צמיחה ושגשוג כלכלי.
___________________
הכותב הוא מזכ"ל תנועת המושבים.
