היום מותר לגלות: חברת הכנסת נעמי בלומנטל נולדה במרוקו בעיירה קטנה ליד קזבלנקה, אביה מסעוד סוויסה היה סוחר שטיחים, אמה פורטונה היתה אישה צנועה שסייעה בסתר לאלמנות ויתומים.
נעמי סוויסה עלתה בחשאי לישראל, השכילה להסתיר את מוצאה, ולאחר שנישאה לבעלה מיכאל בלומנטל, השתחררה ממוצאה המפוקפק ופתחה בפעילותה הציבורית הנמרצת שהביאה אותה עד הלום. זאת לעומת אותם אישי הציבור שלא השכילו לעשות כמותה, ומוצאם העדתי פגע בהם קשות כמו: חה"כ דוד לוי, השר מאיר שטרית, נשיא המדינה משה קצב, שר הביטחון שאול מופז, ורבים אחרים, שאלמלא מוצאם היו זוכים להצליח בקריירה הפוליטית.
את סודה הכמוס של חברת הכנסת נעמי בלומנטל ידעו שופטי בית משפט השלום זיוה הרמן, רחל גרינברג, ודן מור, שלפחות שניים מהם על-פי שם משפחתם לא נולדו במרוקו.
לפיכך לא ייפלא הדבר שהם הרשיעו אותה מבלי להניד עפעף, כפי שנוהגים עמיתיהם במערכת המשפט הישראלית, לדפוק תמיד רק את השחורים.
עוד לא יבשה הדיו על פסק דינה החמור של בלומנטל, ושוב הזדעזעה הארץ מגזר דין חמור מאין כמותו שנגזר הפעם על חבר הכנסת לשעבר עמרי שרון, שרק הסחבקים שלו מהצבא ומהגנת הטבע יודעים שאביו לא נולד בכפר מל"ל, אלא בכפר קטן ליד מרקש להוריו אריה וסעידה דרעי. עמרי אף הוא השכיל להסתיר את מוצאו, והכחיש תמיד כל קשר למרוקו למרות מראהו המזרחי.
השופטת עדנה בקנשטיין, שכנראה לא נולדה במרוקו, ובתוקף תפקידה ידעה לאיזו עדה משתייך עמרי, גזרה עליו ללא כל חמלה עונש קשה מנשוא, והשליכה אותו רחמנא ליצלן לכלא. ואנחנו שנחשפה בפנינו האמת על שני החפים מפשע, כואבים על עיוות דינם, לא נותר אלא לזעוק: "הם זכאים... הם זכאים...".
