מגמת ההתחזקות הנמשכת בשער השקל כלפי המטבעות הזרים, הביאה השבוע את משרד האוצר לפנות לייבואני הרכב, בבקשה/הנחייה כי יוזילו בהתאם את מחירי המכוניות.
הסגן הבכיר לממונה על הכנסות המדינה, בועז סופר, מדגיש כי התערבות האוצר במחירי הרכב החדש הנמכר בישראל, לא נעשה מכוח צו מחירים כלשהו: צו שכזה אינו בנמצא, מחירי המכוניות פתוחים למסחר חופשי לחלוטין, לאמר: "ירצו יקנו, לא ירצו לא יקנו".
האוצר ויבואני הרכב סכמו על מנגנון עדכון מחירים, וזה פועל לדבריו של סופר, בגמישות רבה כלפי מעלה, ובקשיחות מפליגה כלפי מטה...
כלומר, עליית שערי המט"ח מתבטאת מיד בייקור מחירים, בעוד שמגמת התחזקות השקל כלפי המטבעות הזרים, אינה באה לידי ביטוי מיידי בהוזלות מהן אמור להנות הצרכן.
"אני רוצה לראות הוזלות של ממש", קובע סופר. "אני רוצה לראות מחירונים מעודכנים, ולא מיני הטבות בעלות משמעות כספית כביכול". באוצר מסבירים, כי המדינה ערה לעובדה שבמקום להוזיל מחירים עם התחזקות השקל, מציעים היבואנים ללקוחות אביזרי רכב שונים במחירים מוזלים. המוכרים לא מאפשרים ללקוחות שימוש חופשי בעודפי המזומנים האמורים להוותר בכיסם, אלא מציעים להם בתמורה מכשירי נוחות ושמע מסוגים שונים, או כנהוג לאמר בענף הרכב: "שטיחים ומגבים בחינם".
"הצעות מאובזרות אלה טובות ויפות", קובע סופר, "אך לא לכך כוונתי במנגנון עידכון מחירים טהור ומקצועי. אף הענקת תנאי אשראי נוחים למימון רכישת רכב חדש, אינה נחשבת בעיני להוזלת מחירים כמתחייב בחוק, כי אם למנגנון קידום מכירות שהינו בלתי רלוונטי לצורך העניין".
באוצר מדגישים כי "ידה של המערכת השילטונית על הדופק", והיא בוחנת את "התכנסות ייבואני הרכב אל תוך גבולות הגיזרה שניקבעו מראש".
השוט האדמיניסטרטיבי שבידי המערכת השילטונית, מגולם בטבלת קבוצות המחיר. האוצר קובע כי הגדרות קבוצות הרישוי הנוכחיות, שוב אינן תואמות את מחירי המכוניות המשווקות בישראל. כמי שמופקד על הקופה הלאומית, עשוי האוצר דווקא לצבור עודפי הכנסות מהמצב החדש - שכן אגרת הרישוי לקבוצות השימוש הגבוהות - יקרה יותר. מכך תיגזר הכנסה ממשלתית גבוהה יותר, מחיובי משכורות האזרחים, במרכיב שווי שימוש גבוה מהנוכחי.
האוצר דורש מהייבואנים להתאים את מחיריהן החדשים של המכוניות החדשות, לקבוצות הרישוי המוגדרות בחוק. הדרישה מועלה עתה גם לנוכח הגעת דיגמי שנת 2003 לישראל: אמנם בישראל קיימת אנומאליה מתמשכת ומגוחכת, בכל הנוגע לרישום שנת הדגם. אך עם שובם של פועלי הייצור למקומות עבודתם בתום חופשת הקיץ במיפעלי הרכב האירופיים, אכן מתחיל ייצורן של מכוניות זרות משנת הדגם החדשה.
מכוניות אלה עושות דרכן לישראל, בעוד שאחרות כבר נירשמו כבנות שנת הייצור החדשה, ותמורתן ניגבים מחירים חדשים ויקרים.
סופר בקי היטיב ברזי שוק הרכב המקומי. הוא זה אשר נישלח לייצג את האוצר בפני ועדת הכלכלה של הכנסת, אשר בהינף ידו של ח"כ אחמד טיבי, דחתה לאחר דיונים רבים את הרפורמה בענף ייבוא הרכב לישראל.
סופר איים על ייבואני הרכב, כי יאלץ להכליל דגמים יקרים בקבוצות רישוי גבוהות מהשתייכותן הנוכחית. דבר אשר עלול לפגוע בהכנסות ייבואני הרכב ובמשווקיו המקומיים. כלי משפטי לכאורה, כחקירה על ידי אנשי מס הכנסה במקרה של דיווח שקרי, כלל אינו מוזכר - אף לא במרומז, בפניית האוצר לייבואנים.
ניכר בכלכלני האוצר, כי הם רואים את היקף הכנסות המדינה, כמרכיב שולי - לעומת חשיבות השמירה על מנגנון עידכון מחירים ראלי, אוטומאטי ומשומן היטיב: גם למרכיב שעות עבודת כלכלני האוצר מוקניית חשיבות משקית, וכאשר מדובר במאבק מול לובי ייבואני הרכב, ציבור אנשי עסקים מיומן ומשופשף מאוד, רצוי כי מנגנוני העידכון יעבדו במהלך 2003 בלא התערבות יד אדם, או מוטב לאמר - ראש אנושי.
בתגובה כבר הזדרזה חברת קרסו, והפחיתה בשיעור של 3.5%, למשל את מחיר מכוניות ניסאן מדגם אלמרה. מהחברה נימסר כי "בעקבות השיפור שחל בשער האירו לעומת השקל והתייצבותו בתקופה האחרונה, החליטה חברת פסיפיק להוריד את מחירי האלמרה ב- 4,000 שקלים."
מחיר אלמרה 1.8 ליטר אוטומטית הופחת מ- 115,950 שקלים ל - 111,950 שקלים.
"השיפור בשערי המטבע מאפשר לנו לחזור ולממש את מדיניות השיווק המקורית שלנו, עת השקנו את האלמרה 1.8 ליטר מאנגליה, לפיה נעניק אלמרה 1.8 ליטר במחיר של 1.6 ליטר", אומרים פירסומאי קרסו.
להלן מכתבו של סגן הממונה הבכיר על הכנסות המדינה באיגוד ייבואני הרכב, כפי שהגיע לידי מחלקה ראשונה.
"הנדון: עידכון מחירוני הרכב - שינויים בשערי החליפין
בשבועות האחרונים מסתמנת מגמת התחזקות בכוחו של השקל ביחס לשערי החליפין השונים. במכתבי מיום 5 ביוני 2002, פורט המודל על פיו ניתן לייקר את מחירי כלי - הרכב, מבלי שהדבר ייראה כעיסקה מלאכותית לעניין קביעת קבוצות הרכב.
כאמור, ההתייקרות במחיר המחירון של דגם רכב נתון, צריכה להיות מוגבלת לשיעור השינוי בשער החליפין, בין השער הבסיסי עליו מבוסס המחירון הראשון של שנת המודל ובין השער הנוכחי, ובלבד שהשער הבסיסי חושב על סמך השער ביום ה-26 באפריל 2002, או לאחר מכן.
מניתוח שערכתי לגבי השנים האחרונות (המופיע בדו"ח מינהל הכנסות המדינה לשנת 2001), עולה כי השינויים ברווח הגולמי הממוצע הינם נגזרת של שערי החליפין, שכן קו המגמה מראה כי בעוד שהתייקרות בשערי החליפין מביאה לעידכון המחירים כלפי מעלה, הרי שירידה בשערי החליפין איננה מתורגמת בהכרח לירידה במחירי המחירון.
מכיוון שקיימים משתנים מסבירים נוספים המשוקללים במחירי הרכב (שכר ריאלי, מחירי יצרן, אינפלציה בחו"ל ועוד), אמירה זו משקפת את העובדות, ותו לא.
יחד עם זאת, יש להבחין בין קו המגמה ארוך הטווח לפעילות בטווח הקצר, ולאור החודשים הספורים בלבד שחלפו מתחילת שנת המודל 2003, יש לוודא התאמה בין השינויים בשערי החליפין לשינויים במחירונים.
לפיכך, אני מוצא לנכון לפרסם את מגבלות קבוצות המחיר הנוכחיות בהתאם לשינויים בשערי החליפין (ראה טבלה מצורפת). למען הסר ספק יובהר בזאת, כי העידכון בקבוצות המחיר כבר כולל את העלאת המע"מ ל-18% שהתבצעה ב-15 ביוני 2002.
כדי למנוע טענות בדבר התערבות במדיניות השיווק והמכירה של יבואני הרכב מעבר לתכלית סבירה וראויה, נקטתי בגישה מעט ליברלית: ראשית, כדי למתן את התנודות בשער החליפין, נקבע שער חליפין "ידוע" שהוא השער הממוצע של שערי החליפין שפורסמו בשבועיים האחרונים (השערים שפורסמו בתקופה שבין ה-5 לאוגוסט לבין ה-16 באוגוסט);
שנית, מכיוון שחלק גדול מהיבואנים מייבאים ממספר מקורות ומשלמים את התמורה במטבעות שונים, בחרתי להציג שתי אלטרנטיבות לעידכון הקבוצות, כדלקמן:
1.קביעת גבולות קבוצות המחיר בהתאם לעידכון סל המטבעות (רכב), המשקף התייקרות של 4.27%.
2.קביעת גבולות קבוצות המחיר בהתאם לעידכון היורו, המשקף התייקרות של 5.61%; זאת, לאור העובדה שהשינויים בשער היורו היו גבוהים מאלה של ה"סל". יבואן שמייבא אך ורק ביורו, רשאי לעשות שימוש בסעיף זה.
בשנים האחרונות קיים תיאום בין משרדי האוצר והתחבורה ליבואני הרכב בכל הנוגע לקבוצות המחיר, וחילוקי דעות שנתגלעו בין הצדדים, באו על פתרונם בסופו של דבר מתוך הבנה. לפיכך, אני מתעלם כרגע מהצדדים המשפטיים של נושא זה.
כעיקרון, שימוש במדדי המחירים שמפרסמת הלמ"ס, הינה הדרך המועדפת לעידכון קבוצות המחיר. אולם, מסיבות שונות לא תמיד מדדים אלה תואמים את הנעשה בשוק הרכב. לפיכך, המודל הנוכחי המוצג דלעיל, ומתבסס על שינויים בשערי החליפין, הוא זה ששימש לצורך עידכון הקבוצות במאי 2002.
כדי שלא להשאיר דברים לידי הספק, חוסר היענות של יבואני הרכב להתאמת מחירוני הרכב כמפורט לעיל, יעיד כי יבואני הרכב אינם רואים קשר ישיר בין השינויים בשערי החליפין לשינויים במחירי הרכב. אמנם, המגמה הרב-שנתית, אכן איננה תומכת בקיומו של קשר ישיר והדוק בין שערי החליפין למחירי הרכב מסיבות שונות, אולם אינני רואה סיבה נראית לעין לפיה קשר זה יתקיים, לפחות בטווח הקצר, רק בכיוון אחד - למעלה.
לפיכך, פעולות היבואנים בתקופה הקרובה, בהתאמת מחירוני הרכב לשערי החליפין הנוכחיים, יהוו את התשובה הטובה ביותר לעניין הקשר בין שערי החליפין והמחירים, דבר שישליך כמובן על שיטת עידכון הקבוצות בינואר 2003.
עד כאן מכתבו של סגן הממונה על הכנסות המדינה, בפנייתו למנכ"ל איגוד ייבואני הרכב. המנכ"ל, ראובן אבן, נענה מיד לפנייה הרשמת, והפיץ אותה כלשונה בקרב חברי האיגוד.
השוט המרומז בלשונו העדינה של סופר, גלום בכיתובו של אורי קרניאל, מנהל מחלקת הניכויים בנציבות מס הכנסה: רוכשי מכוניות, ציי רכב גדולים כמו גם לקוחות פרטיים, כבר יביאו למגמת "התכנסות אל תוך גבולות הגיזרה המתחייבים."
גם אביהו בן-נון, היו"ר הוותיק והמיומן מאוד של איגוד יבואני הרכב, מכותב אף הוא על הפנייה. גישתו הפרגמטית של האוצר מודגשת על רקע הפרובלמטיות בה מצוי בן - נון, המייבא מספר גדול של מותגים, במיגוון מטבעות זרים. סוכנות UMI שבבעלותו המשותפת מייבאת את מיכלול דיגמי ג'נראל מוטורס העולמית: מארה"ב מגיעים מכוניות מסוג שברולט, ביואיק, קדילאק ו - GMC, מאירופה דיגמי אופן וסאאב ומיפאן הגי'פים מתוצרת איסוזו.
כדי לפתור את הייבואנים מהקונפליקט, מאפשר האוצר בחירה בין שתי שיטות עידכון מחירים: האחת מבוססת על שער האירו, והאלטרנטיבית מבוססת על סל מטבעות המותאם למחירי הרכב - בו השינויים עתה מתונים יחסית.
ועתה כל שנותר, הוא לקוות שחס וחלילה לא יתדרדר המשק שוב - לסחרחורת של פיחות.
