ניחוחות הסייבר

למרות כל הקלישאות שנאמרו - עדיין לא הושמעו דברים מפורשים על התנהגות קהיליית "המשתמשים" של הסייבר הממכר שלגביהם "הקליק - משמע אני קיים". במאמר זה אין ברצוני לתאר את הלקוחות הארגוניים, או המשתמשים "המקצועיים", הגולשים לקבלת מידע עסקי בלבד, אלא להתמקד בגולשים פרטיים ובמשמעות החדשה של חיי הפנאי והתרבות.

"חבילה" ושמה עולם הפנאי הוירטואלי?

קחו רדיו, הוסיפו לו דואר ומכתבים, עיתון וטלפון, טלוויזיה, וידאו עם סרטים ומשחקי וידאו, קולנוע, מוסיקה, קניון, חנויות ומדפים, ועוד כהנה וכהנה, עיטפו את הכל ביכולת דיבור, קישור וטלמרקטינג, מופעי מין חיים וקזינו העובד במרץ - ושגרו את כל אלו חינם, בדיוור ישיר לצרכן, שאינו עושה דבר חוץ מלהתפעל. והכל - בזמן אמיתי. מה שקיים ב"זמן אמיתי" זה הוא רק ההווה. אין עבר ואין עתיד. כוננות של 24 שעות, המעניקה כוח חסר תקדים למשתמשיה. כוח שדי לו במחשב, קצות האצבעות וקליק אחד. ניתן, להשוות את המהפכה התרבותית הסייברית שמתרחשת בסביבתנו הפנימית והחיצונית, ובמוחנו, למהפכה שעשה בחיינו השעון. השעון המכני בהופעתו בשלהי ימי הביניים, עיצב את החשיבה המערבית, והפך לגורם המעצב ומנחה את מחזור וחוויית הזמן. השעון המסורתי שתחם אותנו בצורה מלאכותית לקצב חיים מובנה, ולמחזור יומי של קימה, עבודה, אכילה, בילוי ושאר מנעמי החיים, נעשה רק מקביל לשעון האחר שמפעיליו הם גלגלי השיניים ורשת הקורים של האינטרנט. טכנולוגית האינטרנט יצרה סביבת חיים, ממד זמן, ומרחבי פעולה חופשיים חדשים.

חיים חדשים נולדו.

חיים שמהלכם מוכתב על ידי התאמה אישית, על-פי שעון פרטי ומחזור חיים יומי המונע ברצון נקודתי. אין זה "קיצור תולדות הזמן" אלא, "הרחבת תולדות הזמן". לאנשי האינטרנט, הגולשים מספר מחזורי חיים על-פי זמני הגלישה, תוך טישטוש והתעלמות ממושגי "היום" ו"הלילה". על-מנת להקל על פערי אזורי הזמן המרגיזים של הגלובוס, פותח "שעון זמן אינטרנט", ונקבע ממד אוניברסלי "זמן-האינטרנט", הפותר את בעיית אזורי הזמן השונים, ומשקף מציאות זמן חדשה התלויה אך ורק בגולש. אלא אם מדובר בהתמכרות מוחלטת, הנהירה ההמונית וטרוף ההתחברות מתחילים בדרך כלל עם סיום המטלות היומיות ה"הכרחיות" . בעיקר, החברתיות ( בילוי, חברים, משפחה). מדי יום ניתן לפגוש את "המתיישבים" בכרכים הוירטואליים, כאשר הריטואל דומה: דואר, חדשות ורכילות, סרטים, מוסיקה, צ'אט ועוד שק מלא של ריגושים אחרים. מי הם המוני אנשים שכל אחד מהם הוא שחקן יחיד בקבוצתו, המתחברים ויוצרים משפחות קולקטיביות וממלאים תפקיד חשוב בהתהוותו של עולם האינפורמציה הוירטואלית? או המפיצים מידע, רכילות, בקשות, סרטים וכל חומר דיגיטלי, בצורה ויראלית? היום אפשר לשאול: מי לא? אלו גברים ונשים, מבוגרים וצעירים, ילדים ונוער, מקבלי החלטות חשובים, מובטלים, עם או בלי גיל, מין או זהות, אמיתיים או מתחזים. כולם מתמכרים מדי יום לאלכוהול האינטרנטי הממכר הזורם בעורקים הוירטואליים ולניחוחות הסייבר הפרטיים. ברגע כניסתם לאינטרנט, כיחיד שהפך לאחד מרשת של יחידים או קבוצות, מתחיל להיות שותף בחיים חברתיים המתחילים להתעורר. הרשת מאפשרת להם, להפיץ את תורתם, רעיונותיהם, דעות קונבנציונליות ופרוורטיות, דברי הסתה או מסרים אלוהיים. אחרים הקוראים את גלגולי המידע מכניסים שינויים, וממשיכים להפיץ, ואיש אינו טורח לבדוק את מידת אמיתותם או מהימנות המידע. כך נוצרות ברשת מערכות קולקטיביות של מידע המשופץ למערכות המשתנות ומתפתחות ללא הרף.

האם המניע להצטרפות הוא קוד התנהגות ו/או קוד מעמדי חדש?

יש שיאמרו כי התופעה מתרחשת גם מפני שהחברויות הקונבנציונליות בסלון ובמסעדה האופנתית החדשה מעייפים. גם הבהייה בטלוויזיה הקרתנית והזלזול של הרשתות באינטליגנציה של הצופה, פשטה רגל. החיפוש והסקרנות לחוויות והצורך בתחושות אישיות עם אוטונומיה מוחלטת, הביאו לשינוי הרגלי התרבות והפנאי. טכנולוגיית זמן האמת, מפחיתה מכוחו של הממסד, בכך שהאדם הבודד והפרט,אינו תלוי בו יותר לצורך התעדכנות. תרבות הרכילות והשמועות חזקה מהמציאות הממסדית ובעלת כוח והשפעה עצומה כל כך, עד כי ניתן להעביר "מכתב כוונות" הדוחף לפעולה מסוימת, והפעולה תתבצע בכל העולם. דוגמא לכך ראינו במלחמת הסייבר של היהודים נגד הפלשתינים בהפלת אתרים. ולא פחות: באתר החיזבאללה, יכולנו למצוא מידע בגנות הפלשתינאים ובזכות ארץ ישראל.

בסייבר - כמעט הכל מותר.

יכולת ההפצה הוירלית של המידע, אינה בוחלת במאומה, אינה כפופה לנורמות, ואינה מתחשבת באינטרסים החיוניים של המדינה, או של ארגונים אחרים. ניתן לקרוא מידע בעת ההתרחשות, ללא בדיקת הצנזורה תוך רמיסת עקרונות בסיסיים של אמינות, מוסר, הוצאת לשון הרע, צנעת הפרט ואתיקה. מועצת העיתונות - גוף עייף, אטי, דל סמכויות שאפילו חלק ממרכיביו מזלזלים בו לעתים - נדרשה רק באחרונה ובאיחור לנושא זה.

משחק הגלישה - וסייברהוליק

הכניסות לאתרים ברב המקרים אינן תהליך ברור ידוע ומובנה. מאפיינות אותן אקראיות וכאוס. לא תמיד אנו יודעים היכן אנו נמצאים, וכמו בעיר לא ידועה, אנו הולכים לאיבוד בין במתכוון ובין שלא במתכוון, כשהמוביל אותנו, כמעט תוך שליטה בנו הם היוצר או היצר. החיפוש והגלישה נעשים בעיקר דרך מערכת אסוציאציות ורשת סמנטית מפותחת הבנויה בעיקר ממערכות סימנים הידועות או נהירות לקהילת הגולשים. האומנם זוהי "שפת על" חדשה חוצה גבולות ועמים? זוהי חשיבה חדשה - היפרטקסטית, אשר בה האסוציאציות מתורגמות ללינקים, תמונות מתחלפות, אייקונים, סימנים וחוקים משתנים. שפה תרבותית חדשה - לא רק מילולית, אלא תזזיתית, חזותית עשירה בסימנים מיוחדים. שפה המבטאת את הצורך בתחליף לשפת הגוף והמימיקה, צחוק ובכי, עצבות ולגלוג הבאים להעשיר את מימד החוויה הרגשית.

כיצד מתבצעת ההתקשרות הפרטית-קבוצתית?

המאפיין את השיטה הזו היא ניסוי. הגולש מוצא אתר באקראי ומחליט להישאר בו. תוך כדי שיטוט והסתכלות, מחפשים חיבורים, ואם עולים על משהו מעניין, ממשיכים איתו הלאה. לפעמים אנו הגולשים נתקעים. אנו נעשים עדים לתרגילים שיווקיים מתוחכמים, המונעים מן הגולש אפשרות "לצאת" מהאתר לנקודת המוצא. והוא "הולך לאיבוד" ומוצא עצמו לכוד ברשת. לעומת זאת וממול ל"כוחות הרשע" לפעמים מגיעים למקום שממנו אפשר להמשיך, ולהעשיר את עולמנו הרוחני, החברתי והתרבותי. עולם חדש זה נתון איפוא, לכניסות אקראיות שתוצאותיהן גם כן אקראיות ומוכתבות בעיקר ממערכות של קשרים וחיבורים סתמיים.

האם גלישה היא - שעשוע בשעות הפנאי?

אם נתייחס לצד הפרגמטי מעשי, הרי שאנו יכולים לארגן את חיינו על-פי תפריטים נדיבים של אפשרויות: למשל, קריאת עיתונים שאותם התאמנו לצרכינו בלבד. לא עוד עיתון עשוי נייר, הגדוש בידיעות חסרות משמעות עבור הגולש, אלא "עיתון" המותאם לי תחומי ההתעניינות הפרטית שלו. זאת ועוד, הכל מגיע ישיר לביתו, צג המחשב הפרטי, בזמן הנוח לו, וללא תשלום. בנוסף לעיתונים היומיומיים, ישנם ה"זינים" - ZINES אלו הם מגזיני אינטרנט, שבאמצעותם אנו מרחיבים את הידע בנושא ספציפי, בחינם, וללא מאמץ. קניות והשוואות מחירים אוטומטית הנעשית בישיבה על הכורסא. ללא צורך בשיחות בירור טלפוניות, תוך הימנעות מכיתות רגליים לעייפה, שחרורו מלחיץ של מוכרנים הלוחצים כדי שנקנה. החלופה החדשה היא אנונימית ושקטה.

החידוש האחרון הוא תרבות האינטרנט הנייד

האינטרנט עבר קפיצת מדרגה מאז התאפשר להתחבר אליו באמצעות מכשיר הטלפון הסלולרי. כיום יש ל"מכורים" וגם לאלו שאינם משתמשים באופציות נוספות, כדוגמת כלי בידורי ושימושי בכל מקום. למשל, צפיה בסרטים, צפיה בטלוויזיה מכל מיני "חורים" ומקומות רחוקים בעולם, "הצצה" לבתי אנשים, מופעים מכל מיני סוגים ומרחב האפשרויות תלוי אך ורק בדמיון היוזם.

משחק המינים

בדיקות האתרים "רבי המכר" והשימושים התכופים ביותר באינטרנט מצביעים אל נושא אחד בולט, מתרומם ומרכזי: העיסוק במין. חיזורים, דברי זימה ואמנות הפלירט הוירטואלית, הפכו לתופעה נפוצה בקרב גולשים וגולשות. אין ספק שהתיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד באה לידי ביטוי מעשי. האיד-ומנגנון הסיפוק המיידי, מקבל משמעות אופרטיבית עמוקה. הגולש קצר הרוח, שבא אל רגע ההתחברות טעון בגירוי סכסואלי עשיר, שואף להעצים את החוויות הרגשיות. מחקרים הראו כי אוכל, הימורים ומין, הם קטליזטורים היוצרים סביבת חוויות ועומדים בראש סולם הריגושים. מכאן, היצע כמעט אינסופי של אתרים הנותנים שירותים כמעט מציאותיים של סקס, אורגיות וחילופי זוגות, ובחינם. הגולשים גילו את הפוטנציאל הגלום בהסתתרות האנונימית, תוך קבלת מידע "חי" ובעלי האתרים סיפקו את הצורך והחוויה הרגשית המבוקשת. אתרים אלו הפכו, כאמור, לאתרים הצועדים בראש רשימת הפופולריות בגלישות.

סטריפטיז פיזי ורוחני בקליק אחד

זאת ועוד: המערכות הטכנולוגיות מאפשרות לתת דרור ליצר המציצנות והרכילות היותר עדינים, ולהציץ בשקיקה לחיים הפרטיים של סלבריטאים או אנונימיים. תמונות עירום של סלבריטאים או סתם אנשים, אמיתיות או מפוברקות מועברות ברשת ההפצה הגדולה והמהירה בעולם. לאילו האוהבים התערטלות וחשיפה פומבית, מסיעות מערכות להגשמת הפנטזיות שלהם ושל אחרים, "ולשדר" ולשתף את כל העולם בחוויותיהם האינטימיות, קול ווידאו ללא צנזורה, כחל ושרק. האינטרנט בארץ אינו מפגר בתחום זה. ביוזמתם של אנשי עסקים הוקם אתר מקומי מציצני, ANY1HOME שנסגר בינתיים. האתר עסק בעיקוב אחר פעילות החיים הרצופה בוילה מאוכלסת בצעירים אנונימיים, בשידור של 24 שעות, יכולנו לצ'אטט ולרכל ולהעביר ביקורת אנונימית. גולשי האינטרנט יכולים להיות היום מרוצים, ובפרפרזה ניתן לומר שהם יוצאים ותאוותם המלאה, תרתי משמע, בידם... נשאלת השאלה בדבר השתלבות הילדים והנוער בנושא המידע מיני? ילדים ובני נוער הם משתתפים פעילים בעולם שבו מידע הבלתי מצונזר והפרוץ העשוי לזעזע גם מבוגרים מנוסים. הילדים והנוער מספיק מתוחכמים ובעלי יכולת לעקוף כל מגבלה חוקית (הודעות על כניסה מעל גיל 18) או מגבלת "מנעול" (ההורים מונעים גישה לאתרי סקס). האם דרך אתרים מסוג זה, יופר האיזון בין מציאות חברתית ומציאות סייברית?

ומה הלאה?

חובבי האינטרנט המושבעים מחכים בכיליון עיניים ליום, בו תינתן להם אפשרות להיות מקוונים ללא הפסקה, במהירות תגובה מרבית ללא צורך בהמתנות המובילות לנטישת אתרים, ללא ניתוקים מרגיזים. מרגע שהתנתקת, אינך קיים. שאר המחוברים האקראיים בחברה הוירטואלית ממשיכים לתפקד בקהילה בלעדיך. הניתוקים הפתאומיים של מערכת עמוסה לעייפה, מקשים ומכבידים על ניסיונות של רבים למצוא סקס וירטואלי או חבר ורע זמני, אולי לדקה, לשעה או ללילה, קשרים מקוונים, וחברויות התלויות בחיבור הזמני דרך כבלים קואקסיליים, סלולר או לווין. האם קשרים אלו יביאו לכך שתחושת הזמן והסביבה האורגנית תעלם וסף הבדידות האישי יעלה? מהי אותה חברה וירטואלית ובדידות אישית? אומנם איננו יכולים כיום להעביר מגע יד, חיבוק או לטיפה, אולם הרחבת הפס העתידית תאפשר מגוון רחב יותר של התבטאויות אישיות וחוויות אינטימיות נוספות משותפות. כיום, בצורה פרדוכסלית, זוהי תקשורת תוססת, אשר בה הגולשים שולטים ברצונותיהם בצורכיהם. אולם אותם גולשים נשלטים ותלויים בשבריר של רגע הניתוק, בו קיים מעבר הפתאומי מקהילה שוקקת, שולטת ומחוברת, לברזלים מושבתים ולדממה חברתית, קהילה וחברויות שכל קיומה תלוי רק בטכנולוגיה. האם זוהי קריאת תגר נגד חוקי הטבע? האם בניית מחזור חיים קולקטיבי עולמי יביא לנו תרבות חדשה? אופנת חיים אחרת? או אולי זוהי מציאות חדשה? ככל בהנראה, בינתיים, אנו נמצאים בשלב ביניים, אשר בו אנו פועלים על-פי שני מחזורי חיים: המציאות המסורתית הסביבתית בה אנו חיים מתפקדים ומבלים, והעולם הוירטואלי עם המציאות האלטרנטיבית בה אנו חיים מתפקדים ומבלים. ____________________ דליה זליקוביץ (MBA) מרצה באוניברסיטאות בארץ בתחום השיווק, התנהגות צרכנים ויזמות עסקית. מתמחה בתחום ההיי-טק, התנהגות שיווקית אינטרנטית ואסטרטגיות תוכן. משמשת כדירקטור במספר חברות פרטיות וציבוריות.