ב- 1977 אמר העם את דברו - "מהפך". לא עוד לשלטון מפא"י המושחת והמפלה אוכלוסיה מסוימת. ניצחון הליכוד היה סוחף ומשכנע.
באותה שנה זכתה להישג מרשים גם מפלגה חדשה ומבטיחה - ד"ש. מפלגה מבטיחה עם גנרלים ופורשים ממפלגות האם שלהם כמו יגאל ידין ז"ל ושמואל תמיר ז"ל. הליכוד היווה הבטחה ותקווה לבני עדות המזרח שסבלו מאפליה למן שנות החמישים וד"ש היוותה תקווה לאלה שהתאכזבו ומאסו במפא"י אך לא רצו לתת כוח לליכוד.
שמעון פרס אמר לא מזמן בכנס עם צעירים "עזבו את ההיסטוריה, מה שחשוב זה העתיד". ובכן, מלימוד והבנת תהליכים היסטוריים, גם במישור הפוליטי, ניתן וצריך להסיק מסקנות באשר לעתיד.
הליכוד שלמן 77 נמצא בשלטון, למעט 2 אפיזודות קצרות, לא פרע את השטר. די אם נזכיר את האינפלציה של מאות אחוזים, תחת שלטון הליכוד, ההסתבכות בלבנון מבית מדרשו של אריאל שרון וחבריו לליכוד, מצב החינוך שהתדרדר לשפל חסר תקדים, המיליארדים שנשפכו בהתנחלויות וזה עוד לא הכל. תרבות השיח האלימה והדמגוגית שהתווה הליכוד ביחס ליריביו גם לא תרמו לבריאותה של החברה בישראל ולאיכות השלטון.
הליכוד הונה את בוחריו, את האנשים להם נתן תקווה. להם היווה הבטחה. וד"ש, כדרכם של אשליות, גם מפלגה מבטיחה זו שהתיימרה להתאים לכלל הזרם המרכזי בציבור, התנפצה אל מול סלעי המציאות.
ומה יש לנו היום ? שוב חלק ניכר מן העם מאס במפלגת השלטון - הליכוד, התאכזב משינוי ולא שש להצביע לעבודה. בחלל הזה נכנסה הבטחה חדשה, אשליית קדימה. שוב, כוכבים המצטרפים לפורשי הליכוד וספיחים ממפלגות נוספות ומבטיחים לנו שהם יעשו זאת טוב יותר, נכון יותר. לי לכשעצמי לא כל כך ברור מה ואיך יעשו במישור המדיני, במישור החברתי כלכלי ובמישור הביטחוני. לא ברור כי הם פשוט לא מפרטים.
הרי כל מה שיפה בקסם הוא לא להבין את המהות שלו שאחרת, זה כבר לא קסם אלא רק סדר פעולות. קדימה היא תוצר ישיר מבית מדרשו של הליכוד וראשיו. מייסד קדימה הוא אריאל שרון ש"שעה קלה" אחרי שסיפר לנו ש"דין נצרים כדין תל - אביב" גילה ש"דברים שרואים מכאן לא רואים משם" ופינה באבחה חדה את נצרים. זה אותו אריאל שרון שסיבך אותנו בלבנון הסתבכות שגבתה מאיתנו מחיר דמים כבד ומיותר.
בהיותו שר החוץ אמר שרון כי לוותר על למעלה מ 8% משטחי יו"ש זו סכנה אמיתית למדינת ישראל ומיד לאחר מכן חתם על ויתור של 13% משטחי יו"ש בהסכם וואי. ולא ניכנס כרגע לפרשת "סיריל קרן" לפרשת "האי היווני" ולמימון הבחירות של מר שרון בפריימריז, כאשר, בנו עמרי מהווה "מגן חי" לאביו.
אבל, לזכותו של אריאל שרון יאמר האיש היה כריזמטי ויודע "לחתוך דברים" ולכן זכה לאהדת הציבור. כעת שוב, שוגים אנו באשליות שהנה הנה בא הגואל. אך למרבה הצער חלה מר שרון אנושות ואת מקומו תפס "כוכב מזהיר" אהוד אולמרט. זה האיש שאך לפני שנים מעטות היה ממבקריו החריפים והבוטים של שרון ובשעת כושר פוליטית חבר אליו וזכה בתפקיד מ"מ ראש הממשלה. זה האיש שאמר ש"פרס יחלק את ירושלים" ובשעת כושר פוליטית צרפו לקדימה כמ"ס 2 ברשימה. אותו אולמרט שלאחר הפסדו של נתניהו בבחירות 99 והליכתו של הליכוד לאופוזיציה החליט שזה העיתוי המתאים לנהל את ירושלים.
ומי יש לנו עוד בקדימה ? צחי הנגבי, רוחמה אברהם, רונית תירוש, שותפתה של לימור לבנת לניהול מערכת החינוך בישראל בשנים האחרונות, דליה איציק, חיים רמון, מרינה סולודקין ודוד טל.
האם קדימה היא אכן תקווה או אשליה נוספת ??? הרי מן הליכוד יצאה קדימה ולא לחינם מנסה להרדים אותנו. לרכוב על גל האהדה לאריאל שרון ולא להבליט מדי את אולמרט.
את נתניהו האשים אריאל שרון שבמדיניות הכלכלית שלו "חסרה חמלה". האם לא מר שרון היה שותף לתוכנית הכלכלית של נתניהו עת כיהן באותה עת כראש הממשלה ?! אולמרט הוא ממבקריו החריפים של מר נתניהו. האם לא מר אולמרט כיהן באותה עת כשר כלכלי בכיר ומ"מ ראש הממשלה ?! ומה שינה אולמרט מאז שנתמנה לשר אוצר לטובת החלשים, לטובת הצמיחה ? והאם לא ממפלגתו של שרון בא גם שר האוצר שקדם לנתניהו ? שרון, ושותפיו הפוליטיים מן הליכוד וכיום מקדימה, אחראים למשבר הכלכלי העמוק אליו נקלעה ישראל. ותוכנית ההינתקות, שלמותר לציין שהיא מבית מדרשה של מפלגת העבודה ולא של הליכוד, מדוע הממשלה בראשות שרון, אולמרט, ביבי ומופז לא השכילה לבנות בקצב מהיר יותר את גדר ההפרדה ?
צאו וראו. מנסים שוב לסדר את הציבור ולמכור לנו אשליה נוספת!!! כל אחד מאיתנו כדאי שיחשוב האם לא נמאס מהשחיתות הגואה ? מהיעדר מינהל תקין ? מהפגיעה בחינוך ילדינו-עתידנו ? מהיעדר אופק מדיני ? מהפגיעה בהורינו הגמלאים ? ומחברה חולה ושסועה ?
כל אחד צריך טרם בואו לקלפי לענות לעצמו על שאלות אלה. לנסות ולהבין מי מוליך אותו שולל ומי יכול באמת להוות תקווה לדרך חדשה וראויה.
תקווה כזו מצאתי במפלגת העבודה. אז נכון, גם זו אינה מפלגה מושלמת. אך, בבואנו לבחור את מי שייצג אותנו בבית המחוקקים ומי שינהיג את המדינה בשנים הקרובות, עלינו לבחור את מי שנראה לנו כטובים ביותר מתוך רשימות המועמדים.
בעבר הצבעתי למפלגה אחרת. היום, אני מזדהה עם המסרים שמעבירים מפלגת העבודה ומועמדיה לכנסת. ההבטחה לעשות ולקדם בתחום החינוך שכה נפגע במהלך שנות שלטון הליכוד, העשייה לרווחת תושבי המדינה כולם ובכללם החלשים, החתירה לצמיחה כלכלית, התפישה המדינית המדברת על שאיפה לשלום ופעילות לטובת הגשמת מטרה זו ובה בעת השלמת תוכנית ההינתקות שכזכור היא מבית מדרשה של מפלגת העבודה.
יבוא הספקן וישאל ולמה שנאמין להם ? ראשית כי הם לא חטאו בחטא היוהרה. אנשי מפלגת העבודה, בשנים האחרונות, לא הונו אותנו וקיימו את מה שהבטיחו גם כשזה עלה להם בכיסאותיהם.
בנוסף, ראו ובחנו את הנבחרת שמציבה מפלגת העבודה ותיקים לצד חדשים יש בהם אנשים רבים איכותיים ועם קבלות אמיתיות. מן הראוי לתת צ'אנס למפלגת העבודה. יקיימו, נמשיך לתת בהם אמון, לא יקיימו, נבחן אחרים.
