כאנוסים, כמי שכפאם שד, אנחנו לא בולעים ולא מקיאים אותם. הם תקועים לנו כמו עצם בגרון, תחובים כקוץ בישבן. אין מה לעשות אתם ואי-אפשר לעשות דבר בלעדיהם. עלינו לחרוק שן, לכסוס ציפורן, לבלוע גלולה נגד בחילה וללכת לדבר אתם, כי הם נבחרו ואין נציגות רשמית בלתם.
על ישראל להכיר בעובדה - גם אם היא כופרת בלגיטימיות שלה - שעל-פיה ברור לכל העולם כי ממשלתו הנבחרת של העם הפלשתיני היא ממשלת חמאס. זה יכול לקומם ולהכעיס אותנו, לעורר בנו בעבוע של מיצי המרה, להבעיר בנו רגשות שליליים עזים, אבל אין מה לעשות: הממשלה הבאה של הפלשתינים תהיה, החל מהיום, ממשלה בראשות החמאס.
במקום לנסות להכחיש את המציאות או לטשטשה, להדחיק אותה ולהתכחש לה, על ישראל להכיר בממשלה זו ולנהל עמה, על אף הקשיים הצפויים, דו שיח לסיום הסכסוך המר.
עלינו להשלים עם קוצר ידינו המדינית, אף כי זרועות הביטחון שלנו ארוכות וגמישות. גם לכוח רב יש מגבלות. מגבלה אחת, ברורה ומובהקת, היא שלא כל העולם נבער ומטומטם ורובו ככולו משלים ומקבל כעובדה מוגמרת את העובדה שאנחנו מסרבים להכיר בה: החמאס ניצח בבחירות והוא מרכיב את הממשלה הפלשתינית הבאה.
יש לנו סיבות רבות לסלוד ולהירתע מממשלה בראשות החמאס. יש לנו מניע ברור למאוס ולבחול בה. יש לנו גם לא מעט סיבות להעדיף על-פניה ממשלה חלופית, מן הסתם מתונה יותר, אבל עלינו להודות כי אין בנמצא ממשלה כזאת, הגזורה לפי משאלות-לבנו. על אפנו ועל חמתנו החמאס ניצח, כנגד רוב הסיכויים ורוב הפרשנים. הניצחון של החמאס מקומם אותנו. הוא מעיר בנו שדי-שנאה רדומים וקורא לנו לקרב. רגע, סליחה: קרב על מה? נגד מי? איזו תועלת עשויה לצמוח לנו מהכרזת מלחמה על החמאס? מי יערוב לנו שמלחמה כזאת לא תרע עוד יותר את המצב הרע בלאו הכי? אולי כדאי ורצוי לבחון חלופה מתונה יותר?
ניצחון החמאס מתקבל במקומותינו כהפסד צורב שלנו, כתבוסה. הוא מעורר בנו רגשות שמעוררים הפסדים: מרירות, תסכול, זעם, החמצה, כאב. רגשות טבעיים ומובנים.
מעומק הרגשות החומציים האלה עלינו להתעשת ולהתאושש, להסתכל בגובה העיניים גם בעיני מי שאינם נראים לנו כבני-שיח אפשריים; גם אם היינו רוצים לראות במקומם אנשים אחרים, פחות רעים ופחות מסוכנים בעינינו. שוב אין אנחנו יכולים - מה לעשות - לבחור לעצמנו את אויבינו.
זה לא בסדר שהם אינם מכירים בזכות קיומנו - מה הם חושבים לעצמם? איך הם מעיזים? נו-נו-נו להם! - ועדיין לא מחקו מהניירות הדהויים שלהם את הקריאה להשמדתנו. עלינו לתבוע מהם מחיקת הסעיף הקורא למחיקתנו מעל פני האדמה, גם - אולי ראש וראשון ועיקר העיקרים - כתנאי לכל משא-ומתן אתם, אבל אפילו לא יימחק סעיף זה ממצעם, עלינו להכיר בעובדת החיים הלא מלבבת: החמאס ניצח והוא זה שירכיב את הממשלה הפלשתינית הבאה. הבעיה שלהם היא גם הבעיה שלנו. הפתרון - משותף.
