קדימה היא ביב השופכין של הליכוד, או אולי בכלל השפד"ן של הפוליטיקה. להצביע לאוסף הנהנתנים הללו הדוגלים ב"מורשת שרון" (קרי חלוקת שי לטרור בתמורה להגברתו, תוך אלימות מטורפת, התעללות והפקרת המגורשים), זה כמעט פשע.
אם אתה מצביע לליברמן ושבעת הגמדים אתה בעצם מכניס לכנסת בעצם את הגמד ה-13 או ה-15. ליברמן עצמו כבר מזמן בפנים. לזכותה של מפלגת העבודה ראוי לציין את הגישה החברתית של פרץ ויחימוביץ' אבל מהפכה חברתית היא לא תביא. לזכותו של נתניהו יאמר כי התוכנית הכלכלית שלו היתה טובה למדינה, אבל מוטלת עליו אחריות כבדה להעמקת העוני והפערים.
אז מה עושים?
אם אתה חושב שהבעיה היא "השיטה", אסור לך להצביע למפלגה גדולה. המפלגות הקיימות אחראיות למצב, היתה להן כבר האפשרות והן החמיצו אותה. אפילו ש"ס אינה יכולה להתהדר בנוצות חברתיות, משום שכבר היתה לה הזדמנות: היא היתה בממשלה ולא הביאה שום מהפכה.
הצבעה למפלגה קיימת כמוה כמענק לגיטימציה לשיטה. אותה שיטה מושחתת שגרמה לקריסת המדינה בכל התחומים החברתיים. מחריד לחשוב שהציבור מחבק את אותה יד אטומה ואכזרית שמנחיתה עליו מכות כואבות ללא הרף.
לכן עדיף להצביע למפלגה קטנה גם אם היא לא תעבור את אחוז החסימה. עדיף אפילו לבזבז את הקול מאשר להעניק גושפנקא למישהו שכבר ירק לך בפרצוף. בוודאי ובוודאי עדיף להצביע למפלגה קטנה כהצבעת מחאה מאשר לוותר על זכות הבחירה או לשים פתק לבן.
במקום ללכת על-פי צו מצפונם, אזרחים עסוקים בשיקולי חשבונאות: כיצד יצביעו שכני?... אחוז החסימה הוא כה דרקוני שאנשים פוסלים מפלגות על הסף מבלי בכלל לבחון אותן. כך הופך אחוז החסימה לנבואה המגשימה את עצמה, אשר תורמת את תרומתה הצנועה לקיבוע השיטה.
מפלגה קטנה היא אומנם קטנה, אבל זה לא מחייב שהיא טיפשה. כל מפלגה ראויה שיבחנו אותה קודם כל על-פי קריטריונים ענייניים. אם היא תהיה טובה בעיניך, היא תהיה טובה גם בעיני חברך.
אז איזו קטנה? לימנים קיצונים כדאי מרזל, הוא מתקרב לאחוז החסימה והוא בוודאי עדיף על עוד "גמד" לליברמן. לשמאלנים - אולי אחת מן ה"ירוקות". למי שכואב את מצבה החברתי של המדינה, חושב שהשחיתות היא הסכנה הכי גדולה, אין ספק ש"תפנית" היא המפלגה.
אבל מי שלא מסתפק בכך אלא רוצה לשנות את השיטה, איבד את האמון בשלטון, וחושב שצריך להזרים דם חדש וחשיבה חדשה לבית המחוקקים, אין ספק שיש מפלגה שמתאימה לו ככפפה ליד. הוא אינו מודע לכך משום שהוא מזלזל בה ופוסל אותה על הסף, מבלי אפילו לעיין במצעה. אם מישהו יכול לומר שלח"ם בכנסת תזיק למדינה, שיקום. אף אחד לא קם.
כעת רק מעניין להבין מדוע העם שכל השנים מייחל למישהו שיבוא ממנו, ידפוק על השולחן ויעשה את השינוי הנחוץ, כאשר הוא סוף סוף מקבל את ההזדמנות הזו – הוא אפילו לא מקדיש שתי דקות כדי לבחון אותה... אבל זו באמת כבר משימה לפסיכולוגים.
לסיום: כשלושים אחוז מתכוונים לוותר על זכות הבחירה! הנה הצעה ידידותית עבורם: לפני שאתם מחליטים שאין לכם במי לבחור, אנא ודאו שאתם מכירים את האפשרויות. רק כדאי שתעשו זאת לפני הבחירות, לא אחריהן...
