השמאל - קדימה, עבודה ומר"צ אנשי 'קדימה', ה'עבודה' ושאר מפלגות השמאל (בתמיכת התקשורת) - המבקשים שוב לקבל את קולנו - נמנעים מלפסול כל מגע עם החמאס ואינם עורכים תעמולת-חורמה נגדו, בארץ ובעולם, כפי שמתחייב ממהותו של האירגון. אחת הסיבות לכך היא, שצעד כזה מצידם משמעותו הודאה שלהם בכשלונם בהסכמי-אוסלו, שרבים מהם הביאו עלינו.
שכן, אחד הטעמים המרכזיים להקמתה של הרשות הפלשתינית ולחימושו של ערפאת - כך טענו אלה מ'קדימה' ומ'העבודה' שהובילו אז את הסכמי אוסלו - היה שצעדים אלה יביאו לבלימת עלייתו של החמאס. אולם הנשק שסיפקנו לערפאת כדי להילחם בחמאס לא הופנה נגדם, אלא כמובן נגדנו, וגרם לנו יותר מ- 6000 קורבנות.
לא רק שהחמאס לא נבלם, אלא זכה לשיתוף-פעולה מטעם הרשות כלוחם לצידה בישות הציונית, ובעזרת הרוח הגבית של הבריחה מעזה - שוב ביוזמת אותם אנשים בשמאל או בתמיכתם - קיבל את השלטון בתמיכת רוב עצום של ערביי יהודה, שומרון ועזה.
כשלון מוחץ ומובהק כזה של יעד מדיני, כמו זה שהתבטא בהסכמי אוסלו, והנזקים העצומים שנגרמו ושעוד ייגרמו לנו בעטיו, היו מביאים בכל מדינה אחרת את האחראים להם לגלוּת פוליטית פרמננטית. רק אצלנו יש לאחראים לכשלון עזות-המצח לא רק שלא ליטול עליו אחריות, אלא לבקש מן הבוחר הישראלי את קולו, כדי שיוכלו להובילו לקטסטרופה נוספת, קשה בהרבה מן הראשונה. ועלינו לדעת: זה בדיוק מה שיקרה, אם אנשים אלה יגיעו בבחירות לעמדת שליטה שתאפשר להם לבצע את תוכניתם.
ליברמן נבדוק בקצרה את 'תוכניתו' של מועמד נוסף, שאנו נקראים לבחור בו. בתמציתה היא גורסת חילופי שטחים על האוכלוסיה שבהם, כשבין היתר, ההצעה היא לתת למדינה ערבית את נחל עירון (ואדי ערה) על ישוביו הערביים, תמורת גושי התיישבות בשומרון. לא רק שיישום הרעיון יביא לסיכון חייהם של תושבי העמקים וייצור תקדים לפינוי לגליל, לאור הרוב הערבי המסתמן בו כעת, אלא שההצעה חושפת בורות תהומית בגיאוגרפיה ובגיאופוליטיקה הבסיסית של ארץ ישראל. בנחל זה עוברת מאז ומעולם אחת הדרכים העיקריות המקשרות בין דרום הארץ לצפונה, ומי שמצוי רק מעט בתולדות הארץ יודע מה רבה חשיבותה של מגידו לשליטה על כל צפון הארץ.
אבל מעבר לזה, קבלת התפיסה, לפיה מדינת ישראל ככה סתם 'נפטרת' מאזרחי המדינה, רק מפני שאינם שייכים ללאום היהודי, מעוררת לא מעט תמיהות - לא רק ביחס למי שהעלה אותה, אלא אף יותר מכך, בנוגע למי שנמנע מלתקוף אותה:
(א) כיצד הותר המצע הזה על-פי חוקי הבחירות הדמוקרטיים שלנו?
(ב) כיצד לא הגישו אבירי ההגנה על זכויות האדם ושלטון החוק מן השמאל בג"צים נגד מפלגה שקוראת לגירוש ערבים אזרחי-המדינה קרוב לשישים שנה, רק בשל היותם ערבים? נראה שהם סבורים, ובצדק, שבבסיסה, תוכניתו של ליברמן, הקוראת בהתלהבות להקמת מדינה פלשתינית, היא אחותה התאומה של תוכנית השמאל.
(ג) כיצד אדם, המתיימר להנהיג את המדינה שלנו, מתייחס כך למיעוט החי בינינו, ואיזה מסר הוא משדר בכך גם לשאר המיעוטים במדינתנו.
המסקנות המתבקשות מניתוח המצע של ליברמן הן, שלמצער מדובר בתוכנית פופוליסטית ובלתי רצינית. ולאור היחס הסלחני שהיא זוכה לו מצד השמאל, גם נראה שמי שמצביע לליברמן ימצא אותו בקואליצית-הנסיגה של השמאל.
המפלגות הקטנות רבים, באכזבתם מן המפלגות הגדולות, מעדיפים להצביע למפלגות קטנות. הן נחלקות לשתיים: אלו המעוניינות לקדם אדם מסויים, בין כחבר-כנסת ובין כ"איש-ביצוע", ואלו המרימות על נס מטרה אחת, שאותה הם מעוניינים לקדם.
באשר לראשונות, תמיד עולה השאלה, מדוע אותו אדם לא מצא את מקומו במפלגה קיימת? אחרי ככלות הכול, העשייה כרוכה בעבודת-צוות, ואם את צעדיו הראשונים בזירה הציבורית אין האיש מסוגל לעשות בתיאום עם אחרים, כיצד יצליח לתפקד במשך ארבע שנים בוועדות הכנסת או בממשלה? ההליכה 'סולו' היא כשלעצמה מהווה תמרור-אזהרה למצביעים מפני העתיד של מפלגה כזו.
באשר למפלגות-מטרה-אחת, בדרך כלל מטרתן ראוייה מאוד, ובתנאים רגילים גם חשובה. אילו חברי הכנסת והתקשורת אצלנו היו עושים מלאכתם נאמנה, לא היו מטרות אלה מקוּדמות בהכרח על-ידי חברי-כנסת, המקדישים את עצמם רק לעניין אחד, אלא באמצעות 'לובי' חיצוני, בין השאר בעזרת עמותות המעוררות את המחוקקים לפעולה.
אלא שאיננו מצויים בתנאים רגילים. מדינת-חמאס עומדת להיות מוקמת בשערי-ירושלים, אירן עמלה על פיתוח פצצה גרעינית נגדנו, מעמדה הפוליטי-מוסרי של ישראל בעולם זקוק לשיקום מיידי ויסודי והבעיות החברתיות דורשות פתרון כלכלי מקיף, שרק מפלגות גדולות יכולות לתיתו. מצבנו משול לחולה במחלקה לטיפול נמרץ, הזקוק להנשמה ולעירוי-דם. מפלגות-המטרה-האחת דומות יותר לטיפול פיזיותראפי - טוב וחשוב כשלעצמו, אבל לא הטיפול הדרוש לחולה במצב כזה.
אז במי בכל זאת בוחרים מחר? ראשית, חשוב לציין, כי כל נמנע שדעותיו בימין, בעצם נותן את קולו לשמאל - ו'קדימה', עם אולמרט ה'מתכנס', פרס, רמון ושאר מיני ירקותיה של מפלגת האסופים והפליטים, היא שמאל.
שנית, חשוב להצביע למפלגות הגדולות של הימין.
שלישית, למרות הביקורת על התנהלותו של הליכוד, הרי שבבחירות אלה עלינו לבחור במנהיג, שיוביל אותנו בדרך הקשה מאוד שנכונה לנו מול לחצים בלתי פשוטים מצד ארצות-הברית ואירופה מחוץ להקים מדינת חמאס בלב הארץ, והתגברות הטרור החמאסי מבפנים. עלינו לבחור באדם, שעם כל מגרעותיו (ולמי אין?), מבחינת כישוריו וניסיונו מסוגל לשאת-ולתת עם מנהיגי עולם, שהוכיח שהוא יכול להפחית את פיגועי הטרור ברמה משמעותית ושהעלה את כלכלת-ישראל למסלול שזוכה להערכת הגופים המשמעותיים בכלכלה העולמית.
בין המועמדים העומדים לבחירה יש רק אחד העומד בקריטריונים האלה, ובתחרות ביניהם, גם אם הם ירוצו קדימה בכל הכוח והוא ילך אחורנית, ישארו אלה הרחק מאחור. האחד הזה הוא ביבי נתניהו. צריך לבחור בו ובליכוד, שהיא היום מפלגה משופרת בהרבה ממה שהיתה בעבר.
