הטרנד החברתי שתפס תאוצה בזמן האחרון נראה כי פסח על האמהות. משכורת הנשים מהווה מרכיב חשוב בהכנסת המשפחה, במציאות של היום קשה עד בלתי אפשרי לחיות עם משכורת אחת. בדרך כלל הכנסת הזוג הצעיר מתבססת על שתי משכורות והתחייבויות כמו משכנתא נגזרות מהכנסה הכוללת וכאשר התא משפחתי גדל וההוצאות גדלות, אין אפשרות לוותר על הכנסת האם והאמהות נדרשות לצאת לעבודה ולייצר הכנסה.
כל זה סביר אם היחס שנשים זוכות לו בעת היוודע דבר הריונן ובחזרתן למקום העבודה היה נסבל. אולם מתברר שע"פ רוב, בארגונים פרטיים היחס הינו בלתי נסבל והחוק הקיים אינו מגונן דיו על האמהות ונראה שהחוק לא התקדם מספיק עם הזמן ואינו מתאים למציאות העכשווית.
חופשת לידה של 84 יום היא קצרה ביותר ואינה מספקת. כואב הלב לראות את הדמעות הרבות הנשפכות ככל שמתקרבים ליום ה- 84. ע"פ רוב האם הטריה נאלצת לחזור לעבודה לאחר כשלושה חודשים ועומדת בפני דילמה - להישאר בבית ולא להביא הכנסה או לחזור למקום העבודה ולהפריש סכום נכבד למעון או למטפלת, ההחלטה ידועה מראש.
מספר השעות שהאמהות אמורות לעבוד אינו שונה מהכלל, למעט האפשרות לשעת הנקה מספר חודשים לאחר הלידה, מה שלא מנוצל ע"פ רוב ע"י האמהות במגזר הפרטי מפאת החשש לפיטורין.
המדינה מספקת גנים ומעונות יום רק מגיל שלוש, כך שהפתרון הינו מטפלת או גנים/מעונות פרטיים והמחיר כמובן בהתאם. שעות הפעילות של המעונות לרוב הינן עד ארבע אחה"צ.
החוק הקיים אינו מסדיר משרות לאמהות עובדות במגזר הפרטי, כך שלרוב אין התאמה בין האפשרויות לסידור לילדים והדרישות בעבודה. במגזר הפרטי מי שעובד הרבה שעות נחשב לעובד טוב מה שלדעתי לא מחייב כלל וכלל, ולהיפך עובד שאינו מספיק לבצע את עבודתו בזמן - אינו יעיל.
במספר רב של ארגונים פרטיים אין התחשבות באמהות והן נדרשות להשאר בעבודה שעות נוספות ואם הן מעיזות לצאת בשעה נורמלית הגבות מורמות והסכנה לפיטורין מתקרבת.
האבסורד הגדול הוא שרצוי שלאמהות הצעירות ה"בוס" יהיה ממין זכר ולא ממין נקבה, מתברר שהמנהלות מסתכלות על ההקרבה האישית שלהן ומצפות שגם העובדות שלהן יעשו כך ולעומתן הגברים מסתכלים על רעיותיהן ובדרך כלל הם יותר רכים כלפי האמהות הצעירות, מובן שזה לא כלל, אך כך הם פני הדברים לא מעט פעמים. החוק מתיר פיטורין של אמהות 45 יום מחזרתן לעבודה לאחר חופשת הלידה ולעובדת אין אפשרות להתגונן - כי זה חוקי.
לא מצאתי במצען של המפלגות התייחסות ספציפית לאמהות במדינת ישראל. גם נושאי הדגל החברתי בבחירות האחרונות: העבודה, שס, והגמלאים, לא מפרטות די בנושא זה, מן הראוי היה להתייחס למצב האמהות בשוק העבודה בכלל ובשוק הפרטי בפרט. כידוע, במגזר הציבורי היחס לאם עובדת הינו טוב יותר לאין ערוך מהמגזר הפרטי. למרות שבכנסת ה- 17 מספר הנשים הינו מצומצם למדי ניתן לבצע רפורמה בנושא זה לדוגמא:
1. הארכת חופשת הלידה לחצי שנה.
2. הגדרת משרה לאם עובדת של 6 עד 7 שעות לפחות, בזמן שהילדים עדיין רכים. מתן תמריצים למעסיקים שיעסיקו אמהות במשרת אם.
3. הכרה בהוצאות המעודדות עבודה קרי , מעונות לילדים ומטפלת.
4. המדינה מספקת מעונות יום לילדים בני שלוש ומעלה, יש לשכלל זאת לגיל צעיר יותר.
5. להאריך את פרק הזמן לאחר הלידה, שאחריו מותר למעסיק לפטר את היולדת.
מובן שיש לבחון את הנושא לעומק, להגיע להבנה עם הגורמים הרלוונטים ולעגן זאת בחקיקה. הלוואי וזה יקרה בקרוב וכך הרבה אמהות אולי ירגישו שהן תצאנה מעבדות לחירות. אם המצב לא ישתנה ייתכן ונראה בכנסת הבאה מפלגה חדשה שדגלה המרכזי הינו האמהות, על משקל הגמלאים.
