X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
ימי אולמרט סידרה חדשה מאת אריה אבנרי תלווה את ראש הממשלה המיועד, אהוד אולמרט, ותבחן את אופן התנהלותו ואורחות חייו הציבוריים והאישיים, בניסיון לבחון מקרוב אם חלו שינויים בנורמות המוסר המפוקפקות של אולמרט כתבה ראשונה בסדרה
▪  ▪  ▪
אולמרט, שחיתות ללא הפסקה

יותר מכל שונא אהוד אולמרט את המילה: "מושחת". אולמרט היה מוכן לספוג לאורך השנים כינוים שונים שדבקו, בו החל ב"בוגד" וכלה ב"שקרן". אבל "מושחת" זה מבחינתו סיפור אחר. אולמרט, הפיקח הערמומי, לא אוהב שמזכירים לו זאת, ובוודאי לא כאשר הוא הגיע לראש הפירמידה.
לראשונה נתקלתי בעובדה מאלפת זו כאשר פרסמתי בשעתו את ספרי: "התבוסה", שפירט בהרחבה את פרשות השחיתות של הליכוד (בשער הספר הופיעה הכרזה שהפכה למותג: "מושחתים נמאסתם"). אולמרט היה אחד מכוכבי הספר ובדפיו פורטו מעלליו הרבים שהיו יכולים, ללא ספק, להחזיק אנציקלופדיה.
אחד המעללים היה קשור בתיווך שביצע אולמרט למכירת מניותיה של חברת "הכשרת הישוב", שהייתה בבעלות משותפת של הסוכנות היהודית ובנק לאומי, לאיש העסקים יעקב נמרודי. תמורת התיווך דרש וקיבל 400 אלף דולר. נמרודי, שנקעה נפשו מהתנהגותו של אולמרט, כינה באוזני את אולמרט בכינויי גנאי חריפים וייחס לו שחיתות ברמה גבוהה ביותר והם צוטטו בהרחבה בספר.
עתה אני מגלה, לראשונה, כי כמה שנים לאחר מכן פנה אלי הפרקליט הירושלמי, יחיאל גוטמן, וביקש ממני לאפשר לנמרודי להכחיש את הדברים שיוחסו לו בספרי וצוטטו ישירות מפיו. גוטמן סיפר לי שלחברת הכשרת הישוב יש שטח קרקע במרכז ירושלים, שעליו היא מבקשת להקים מרכז מסחרי. אבל ראש העיר אז, אולמרט, מערים קשיים בקבלת ההיתרים בגלל כעסו על הדברים שנכתבו וצוטטו מפיו של נמרודי. עצירת פרויקטים לא הייתה אופיינית לאולמרט, שפתח את הבירה בפני אילי הון והיה מוכן לשנות למענם את קווי המתאר של העיר. הם גמלו לו בתרומות נדיבות למסעי הבחירות שלו, ואולי גם בדרכים אחרות שיחשפו במוקם או במאוחר. סירבתי אז בתוקף למחיקת הציטוטים על אולמרט ואיני מצטער על כך.
ואם לא די בכך: הייתה לי קורת רוח רבה כשדברים אלה צוטטו, בחלקם, בכתבת פרופיל על אולמרט ששודרה ערב הבחירות בערוץ השני וגרמו לאולמרט להתפלץ מחדש.
דברים אלה יוסיפו לרדוף אותו. ספר הוא לא תחקיר נשכח בעיתון של אתמול. גם כתבה בעיתונות המקוונת (אינטרנט) מתויקת לשנים ארוכות. כך יהיו הגילויים החדשים שנחשפו ויחשפו בעתיד על אולמרט ב"חדשות מחלקה ראשונה". חבריו העיתונאים, מלחכי הפנכה והמו"לים בעלי האינטרסים בעיתונות הכתובה, לא יצליחו למחוק אותם.
בדרכו לכס ראש הממשלה ניסה אולמרט לנער מעצמו פעם נוספת את התואר: "מושחת". בעת הפגישה הסודית שקיים בראשית השבוע עם יו"ר מפלגת העבודה, חבר הכנסת עמיר פרץ, בביתו של המתווך אורי שני, הוא קבל באוזניו של פרץ על כך שמסיבת עיתונאים שכינסה מפלגת העבודה כינתה אותו העיתונאית לשעבר וחברת הכנסת כיום שלי יחימוביץ: "פוליטיקאי מושחת".
פרץ לא הגיב על הערה זו. לפרץ יש עדיין חשבון פתוח עם אולמרט, מאז שמטה ההסברה של קדימה חדר לחייו הפרטיים בצורה גסה. אולמרט התנער אומנם מהספין המלוכלך, וכדרכו טען שהמלך לא נעשה בידיעתו. אבל פרץ לא ישכח זאת לאולמרט.
כלל בדוק הוא: מי שריבה מרוחה על ראשו, מוטב שלא יטייל בשמש הקופחת. אולמרט המרוח טייל, וככלל הנראה ייאלץ ללקק את הריבה המרה. כדי להיווכח אם אירע לנו נס ואולי נולד אולמרט חדש - אדם ישר, איש ציבור הגון ופוליטיקאי אמין, כדאי לבחון כמה ממהלכיו בשבועות האחרונים. המציאות העגומה בעידן של אולמרט מדברת בעד עצמה, ומבשרת רעות לתקופה שבה הוא ישמש קברניט של ספינת המדינה.
הציר המרכזי בדרכו של אולמרט היה ונשאר הדאגה הבלתי נלאית שלו לאילי הון, והידוק החיבורים בין ההון והשלטון. אצל אולמרט - ההון הוא בתוך השלטון. במסגרת התמזגות הרסנית זו, לאולמרט אין בעיה לעקוף את שלטון החוק.
כך נהג אולמרט בימים האחרונים, כאשר חתם בתוקף תפקידיו הכפולים הן כשר האוצר והן כיו"ר מועצת מינהל מקרקעי ישראל על שינוי יעוד הקרקעות של משפחת דנקנר, וזאת בניגוד להנחייה כתובה ומפורשת של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. בחתימתו, הפעם כשר אוצר, העניק למשפחת דנקנר תנאים מפליגים עבור שינוי יעוד קרקעות חקלאיות באילת, לקרקע לבנייה. רק לאחר התערבות היועמ"ש הוא נאלץ לחזור בו ולבטל חתימתו.
כדי להבין את עוצמת השערורייה צריך לציין, כי מדובר בשטחי קרקע של המדינה שהוחכרו לפני שנים ע"י מינהל מקרקעי ישראל, למשפחת דנקנר, לצורך הפקת כמויות אדירות של מלח, שחלקן שווקו בשוק המקומי וחלקן יצואו לחו"ל. תעשיית המלח הפכה את משפחת דנקנר לאחת מהעשירות במדינה, והעניקה בסיס פיננסי לכניסתה כשותפת בבעלות בבנק הפועלים.
המוסר הציבורי היה צריך להיות פשוט: אם יש כוונה לבנות על השטחים הללו - במקביל לרצונה של משפחת דנקנר לפרוש מתעשיית המלח, הרי שעליה להחזיר את הקרקע למדינה, ללא תמורה. בחודשים האחרונים נבחנה האפשרות שמשפחת דנקנר תקבל בכל זאת פיצוי מהמדינה בהיקף של כמה מאות מיליוני שקלים. נושא זה נבחן עתה בבג"ץ.
אלא שבמועצת מינהל מקרקעי ישראל, בניצוחו של אולמרט, מצאה פתרון יצירתי יותר: שווי הדירות שאמורות להיבנות בשני הישובים עשוי להסתכם ב-140 מיליון דולר. על-פי ההסכם, תקבל משפחת דנקנר דירות בשני הפרויקטים בשווי של 70 מיליון דולר.
אחרי שאולמרט ספג ביקורת ציבורית על צעדו האחרון בסוגיה זו, הוא היתמם, כדרכו, וטען שנפלה אי-הבנה. הוא הודיע כי הוא מותיר את ההחלטה בידי שר האוצר שיבוא אחריו. מוזר: אולמרט מבין היטב, בדרך-כלל, דברים שהוא שומע וקורא. "חוסר ההבנה" שלו צץ כל פעם מחדש כאשר מדובר באילי הון. מי יהיה שר האוצר הבא שיצטרך להחליט בעניין הדנקנרים?
אולמרט הבהיר השבוע לפרץ בצורה שאינה משתמעת לשתי הפנים: קדימה לא תוותר על תיק האוצר. לכאורה, יעשה צעד זה כדי לשמור על היציבות הכלכלית. אבל אין ספק שאולמרט מבין היטב שאם פרץ יהיה שר האוצר, הוא יפגע בראש וראשונה בעשרות אילי ההון במדינה. אולמרט הוא ידיד אישי קרוב של כל אחד מהם, כולל האוליגרכים. הוא נהנה מהם בעבר, ואין זה בלתי נמנע שהוא מבקש לשמור עימם על יחסים טובים, לימים שאחרי.
אם הדבר היה תלוי באולמרט ומספר המנדטים של קדימה היה מאפשר זאת, היה אולמרט ממשיך להחזיק את משרד האוצר צמוד לחזהו יחד עם ראשות הממשלה, כפי שהוא עושה עתה. בתוקף הנסיבות, ימנה אולמרט שר אחר שילך בדרכו, יהיה כפוף אליו ובעיקר יאהב כמוהו אילי הון. המועמד המוביל הוא מקורבו, שר התיירות אברהם הירשזון, שגנב איתו בעבר הרבה סוסים, גמלים וחמורים, כאשר כיהן כבוס של הסתדרות העובדים הלאומית (הוא עדיין ממשיך למשוך בחוטים של הגופים הכלכליים של הסתדרות זו, כנראה בידיעת אולמרט).
מועמד אחר הוא שר התחבורה והחינוך מאיר שטרית, שמאחורי גבו קופת שרצים על קשרים עם אילי הון, והינו בעל ותק בדיבור בשני קולות. קול אחד לשכבות הנחשלות שהוא בא מהן, וקול שני כלפי האליטה הכלכלית שהוא חבר בה.
אין ספק שהירשזון או שטרית יענו לבקשותיו הצפויות של אולמרט ביחס לאילי ההון, בעלי הציפיות. גם השר החדש שיכנס למשרד התעשיה והמסחר שבו ממשיך להחזיק עדיין אולמרט יהיה מחויב להיות מחובר אליו - גם אם יהיה ממפלגה אחרת. אולמרט למד להעריך את עוצמתה של רשות ההגבלים העסקיים שכפופה לשר. עובדה: הממונה על ההגבלים הנוכחית, רונית קן, שהינה מינוי של אולמרט, עשתה בחודשי כהונתה הקצרים הכל כדי לרצות את אדונה כאשר החליטה להקריב את טובת הציבור לטובתם של אילי הון בכמה החלטות מוזרות שקיבלה.
באחרונה פניתי אליה כמה פעמים בשם עמותת אומ"ץ. הצבעתי על דרכי התנהלותה הפסולות של הרשות שהיא עומדת בראשה בכמה נושאים, בהם מתן כופר למנהלי עלית בפרשת שוקולד קדבורי, קרטל חברות הגז ובבעיה נוספת שקשורה במשפחת דנקנר במסגרת תחרות עם חברה מקפריסין. נוכח עמדתה של הממונה נראה שלא יהיה מנוס מהגשת עתירות.
לא במקרה מתעקש אולמרט להחזיק, בשלב זה, במינהל מקרקעי ישראל. אולמרט הוא תלמיד טוב של אריאל שרון, שנטל עימו את המינהל כמעט לכל המשרדים הממשלתיים שבהם הוא כיהן (תשתיות, חקלאות, תעשיה ומסחר). רק כשהגיע לראשות הממשלה הוא העביר את המינהל לאולמרט, במסגרת ניסיונות הפיוס עם אולמרט - שנפגע מכך ששרון העדיף על פניו את נתניהו, למשרד האוצר.
אולמרט לא העריך די הצורך את הציניות של שרון, שרצה להטיל על נתניהו תפקיד כפוי טובה שישניא אותו על ההמונים, בגלל הצורך לנקוט צעדים דראסטיים כדי להציל את הכלכלה הישראלית אחרי שקודמו בתפקיד, סילבן שלום, דירדר את המשק לפי התהום (שרון לא העריך בכלל את סילבן שלום, וספק אם הציע לו לעבור איתו לקדימה, כפי שטוען שלום).
לאולמרט יש אולי סיבה נוספת להמשיך החזיק במינהל. בחודשים הקרובים צפויות להיפתח כמה חקירות מצד גורמי אכיפת החוק סביב עסקות מפוקפקות שנעשו במינהל בתקופת שעמד בראשו. אם בכל זאת ימסור אולמרט את המינהל במסגרת ההסכם הקואליציוני, אין ספק שיפקיד את המינהל בידיו של אחד משרי שלומו שידע להעניק לו בעת הצורך רוח גבית בהתמודדות מול שלטון החוק.
אולי לא במקרה מבקש אולמרט למנות את חיים רמון לתפקיד שר המשפטים. רמון, משפטן בהשכלתו, הינו אישיות מוסרית שנויה במחלוקת מאז שנחשפו קשריו ההדוקים מדי עם השר לשעבר, אריה דרעי, שהינו גם חבר קרוב של אולמרט (אולי לא במקרה: אולמרט ורמון שוחחו על אפשרות ריצת דרעי לראשות עיריית ירושלים).
רמון, כשר משפטים, עשוי לסייע לאולמרט כפי שנהג שר המשפטים, לשעבר, יוסף לפיד, כלפי שרון. רמון מחובר גם אל אילי הון מפוקפקים.
בימים האחרונים פורסם שאולמרט מבקש שתיק החינוך יישאר בידי קדימה. אני תוהה לדעת האם הוא מעוניין לממש הבטחה ששרון נתן לפרופ' אריאל ריייכמן לקבל תפקיד זה. למטרה זו פרש רייכמן מכהונה של נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה, מרכז אותו הקים. כדאי, אגב, להכניס לתוכנית הלימודים בשיעורי האזרחות בבתי הספר התיכוניים מקצוע חדש: מלחמה בשחיתות, כפי שהציע לאולמרט, באחרונה, חברו הקרוב דן מרגלית. במקרה כזה, מן הראוי שאולמרט יהיה תלמיד מן המניין. הציון שלו ב"מקצוע" טוהר המידות בתקופת כהונתו כממלא-מקום ראש הממשלה, הוא: "נכשל".

תאריך:  08/04/2006   |   עודכן:  19/03/2020
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
רשימות קודמות
אבינועם עמיזן
הליכוד היה הדוגמא היחידה לדמוקרטיה מפלגתית בישראל. ההחלטה לשנות את שיטת הבחירות במרכז הליכוד היתה החלטה אומללה. את המרד נגדה ניתן היה לראות ימים ספורים לפני הבחירות, בעת ביקורי ראשי המפלגה בצפון הארץ
יוסי מטלון
בזמן הבחירות, בעזרת ערוץ 10, הכיכר הנעזבת הפכה לכיכר אינטימית עמוסה בפעילויות המחלקות את נפח המרחב השומם לתת-נפחים פעילים.
מאיר גז
לא מצאתי במצען של המפלגות התייחסות ספציפית לאמהות במדינת ישראל. גם נושאות הדגל החברתי בבחירות האחרונות: העבודה, שס, והגמלאים, לא מפרטות די בנושא זה, מן הראוי היה להתייחס למצב האמהות בשוק העבודה בכלל ובשוק הפרטי בפרט
עו"ד חיים קליר
לטענת חברת הביטוח יש להתאים את שיעור הנכות ממנו המבוטח סובל, לעובדה שטבלת הנכויות שלה מצומקת במחצית אל מול טבלת הנכויות של הביטוח הלאומי. האומנם? מקשה השופטת דליה גנות, מבית משפט השלום בראשון לציון
עו"ד יצחק בם
באיומי הדחת הרב הראשי לישראל הגזים היועץ המשפטי לממשלה בהערכת האפשרויות שהחוק מעמיד לרשותו    גם היועץ יודע כי האופציה היחידה הפתוחה בפני המבקשים לסיים את כהונתו של הרב מצגר היא עתירה לבג"צ    סביר להניח שזו תתקבל לכן, טוב יעשה הרב אם ימנע את הביזוי של מוסד הרבנות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il