אחת הבעיות החמורות במערכת המשפטית, הגורמות לעיוותים קשים ולנגיסה באמון הציבור במערכת, היא מדיניות האכיפה הסלקטיבית כלפי אישי ציבור. דורית ביניש הפעילה את השיטה כאשר כיהנה כפרקליטת המדינה; עדנה ארבל השתמשה בה רבות ואף הצליחה להחזיק בכירים במקום רגיש. שתיהן גרמו לערעור מעמדה של הפרקליטות, בעיני חלקים מהציבור. לשתיהן היתה השפעה מכרעת על היועץ המשפטי לממשלה. למעשה, לפחות בתקופות מסויימות, הן שדרדרו את התביעה בישראל למחוזות לא רצויים.
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, פועל אומנם באופן שונה מביניש וארבל. אלא שגם הוא, למרבה הצער, נמנע מביצוע מלאכתו כראוי, ולפחות במקרים שיפורטו להלן - הרב הראשי יונה מצגר מזה, וראש הממשלה (בפועל), אהוד אולמרט מזה, נוקט מזוז באכיפה סלקטיבית:
- מצגר - מזוז החליט על פתיחת חקירה נגד מצגר, בחשד שקיבל טובות הנאה - בעיקר אירוח בבתי מלון מצודת דוד בירושלים. המדובר בטובות הנאה בהיקף של כמה אלפי שקלים, ולכל היותר, גם על-פי חשבונו המחמיר של היועמ"ש, כ- 20000-10000 ש"ח. לאחר החקירה כתב מזוז דוח פרטני ובו הוא מנתח כי אין מקום להגיש כתב אישום נגד הרב מצגר, וזאת בהעדר ראיות שיספיקו להרשיעו. ואולם, מזוז לא הסתפק בזאת. ובצדק, לגישתי. מזוז ממליץ לפתוח בהליך מנהלי להדחת הרב מצגר, אם לא יעשה זאת בעצמו. ומדוע? כי על-פי חומר החקירה, עולה שהרב מצגר אינו ראוי ואינו כשיר לתפקידו המנהלי, לא כרב ראשי ולא כדיין.
- אולמרט - ראש הממשלה (בפועל) קיבל טובות הנאה למכביר. אלה ניתנו לו כאשר כיהן כשר התמ"ת. לא רק מאיל ההון שרכש את דירתו (ב- כ"ט בנובמבר, ירושלים), ולא רק שוחד מהאיש שמכר לו את ביתו החדש (בכרמיה, ירושלים). אולמרט קיבל במשך שנים מתנות יקרות ערך - בעיקר עטים נובעים, ורכישת ציורים מרעייתו, במחירים מופרזים. אנחנו נצביע כאן רק על העטים הנובעים, מתנות שקיבל במשך השנים בסכומי כסף גבוהים המגיעים למאות אלפי ש"ח.
כפי שחשפנו כאן, אולמרט קיבל ב- 2005 עט נובע מאיל ההון אלכסנדר טסלר בשווי של 1750 דולר. המתנה ניתנה, לטענתו, כמתנת יום הולדת. מאידך, אותו איל הון ביקש מאולמרט, בסמוך למתן המתנה, לסדר לו פגישה במנהל מקרקעי ישראל כדי שיוכל להשאיר ברשותו מקרקעין ליד באר אורה. אולמרט אכן הסדיר את הפגישה, ואף השתתף בה, ובמהלכה. בעצם נוכחותו ובדברים שאמר, ניסה לשדל את מנהלת המחוז במנהל ללכת לקראת טסלר.
זה לא היה המקרה היחידי. באותה תקופה קיבל אולמרט עוד עט - מתעשיין ידוע, בסכום של 15000 ש"ח. המתנה ניתנה בחדר צדדי במפעלו של התעשיין, לאחר שאולמרט סייע לאותו תעשיין, בתוקף תפקידו כשר התעשיה והמסחר.
נדגיש כאן, כי המידע מצביע על עבירות שוחד מהסוג הגרוע ביותר. לו היה מדובר במתנה אחת או שתיים, אולי היה ניתן לעבור על כך לסדר היום. במיוחד במדינה שהשחיתות דבקה גם בצמרתה. אלא שבמקרה אולמרט מדובר בעבריינות סידרתית. די אם נציין שרק בשנה האחרונה קיבל אולמרט, שהוא, כידוע, אספן גדול וידוע של עטים נובעים, ארבע מתנות מסוג זה. מכיוון שמדובר בעטי אספנים, הרי שהם יקרים.
מזוז לא צריך גרון עמוק כדי לבדוק את המידע כאן. יש שמות. יש כתובות. ויש גם טלפונים. חברת פלאנט טיים מתל אביב היא המייבאת את אותם עטים (מונטבלנק) ודרכה נרכשו לפחות חלק מהם. מדובר בעטים של אספנים ולכן הם יקרים יחסית. כל שצריך הוא: להורות למחלקת המודיעין של המשטרה לבדוק עבורו את המידע, ועל-בסיס המידע שיובא בפניו, לקבל החלטה האם להורות על פתיחת חקירה משטרתית נגד אולמרט.
העובדה שמזוז לא עושה את חובתו, במקרה של אולמרט, היא-היא המזמינה נגדו ביקורת בפרשת מצגר, והיא-היא העלולה לערער את האמון בו. אחרי הכל: אין להשלים עם אכיפה סלקטיבית. הימנעות מפתיחת חקירה נגד אולמרט בחשד לקבלת טובות הנאה (עטים נובעים) בהיקף של עשרות אלפי ש"ח לפחות, אינה עולה בקנה אחד עם פתיחת הליך הדחה נגד מצגר בגלל טובות הנאה של כמה אלפי שקלים.
