חופשת הפסח בעיצומה אבל אצלנו לא טועמים את חג החירות. רישומו של הסדר עדיין משפיע על הזוגיות ומפריע את המנוחה גם בין השעות שתיים לארבע. והתהליך הוא דטרמיניסטי וצפוי מראש לאחר חגיגת האוכל הבלתי נגמרת.
הנשימות הקצרות של בן הזוג לא מעידים על דפיקות לב של התרגשות ופריחה מאוחרת של אהבת נעורים, אלא על מצוקה לבבית וסתימת דרכי הנשימה מהרעלת בשר ומנות ראשונות ואחרונות ואחרונות חביבות וסתם קינוח ועוד עוגה ויישור אחרון מטעמים אסטטיים כמובן של העוגה במקפיא.
דברים שרואים מכאן שומעים גם שומעים משם. הנחירות, אוי הנחירות! לא רק שהם בולסים כמו מגרסה משומנת. הם נוטים מיד להירדם כאילו העולם נעצר ולא צריך לפנות השולחן, לסדר את הבית ולהיפרד מהאורחים, ראשם נשמט בפינת הגברים הקבועה המרופדת וביחד פעורי פה משמיעים מקהלה של מנסרה. הם עד כדי כך צרי מוחין ולא קולטים שגם הנשים בחלומות שלהם לא סובלות את הנחירות?
אומרים שהמצרים לקו עשר מכות, ויש אומרים חמישים ויש מאתיים חמישים. אווירת החג הדחוסה המפגישה ילדים של בני משפחה קרובים מעניקה הזדמנות למלא אחר מצוות המכות כהלכתה ולסגור חשבונות היסטוריים בין הילדים. יש המחטיפים עשר מכות, ויש חמישים ויש גם מאתיים חמישים לחנונים במיוחד המצטיינים בלימודים.
ויש מכות שכולנו סובלים בחג. קודם כל לראות את הדם בעיניים של החמות כאילו אומרת במבטה מידי שנה בשנה לבנה היקר: למה? למה? למה התחתנת איתה? למה זה מגיע לי? וכאשר הכלה מעזה שלא לשבח את ה"גפילטע" החיוור, הרוטט והאומלל, היא משנה מבט, פניה מתקמרים ומשלחת את לשונה כמו צפרדע מיומנת הישיר אל המטרה הנייחת. אז היא מגלה את כישוריה ובעיקר את זיכרונה המשובח למרות גילה המופלג. כמו התם בהגדה היא שואלת: לא השמנת נכון? זה רק נדמה לי. ואולי גם לאחרים זה נדמה כמוני?
מעבר למכת ה"הרבה" אוכל מחכה, בסוף הסדר מכה נוספת לא פשוטה לעיכול והיא מכת החושך. לא, אין מדובר בעמעום אורות רומנטי באווירת חג, אלא בעלטה גמורה, באפילה מוחלטת ובחושך בעיניים כאשר נגלים מימדי הכרס שפיתח בן הזוג הפורצת דרך בינות כפתורי החולצה התלויים על חוט דק בלבד שאינו עבה, מהשערות השחורות הרבות המתולתלות המעטרות את כרסו.
והמכה הקשה מכולן היא מכת הבחורות. לא קל להסתובב בקניונים בתחילת האביב כשמסביב מאות צעירות המתחרות איתך על תשומת הלב של בן הזוג. לחשוב שאותך הוא בחר מכולן ונשבע לחיות לטוב לרע. וכאשר הוא נכנס לממלכת חוטיניסטאן בקניון, עיניו מתחילות מיד לתור אחר כל בחורה. ואלה לא מאכזבות.
לעומת הקמטוטים שרק את רואה בעיניך החדות במראה והמלחמה שלך הבלתי נלאית בכוח הכבידה, מופיעות העלמות בלבוש חוטים חושני ודוחסות את הגזוזטרא היציבה ממילא בפוש אפ קטלני כדי לקרבו לסנטר. כל בלונדינית חטובה נדמית לך יותר מתמיד כטיפשה, אבל בלב בפנים גם את מודה שהתחרות לא הוגנת והיא הופכת להיות קשה משנה לשנה.
