לא ידעתי השבוע אם לבכות או לצחוק, כאשר פורסם כי "סביבתה" של חברת הכנסת
דליה איציק מפעילה לחצים על ראש הממשלה (בפועל),
אהוד אולמרט, שיתמוך בבחירתה לתפקיד יושב-ראש הכנסת.
אני לא מכיר את איכות הסביבה של איציק, אבל אני מכיר אותה תקופה ממושכת וגם עקבתי אחר פעילותה הציבורית. משום כך איני מסתפק בהרמת גבה, אלא שערותי סומרות מ
עצם הרעיון המוזר.
הייתי צריך ליטול בחודש האחרון כמה כדורים נגד בחילה, כל אימת שהאזנתי וקראתי את דברי החנופה של איציק בשעה שהרעיפה שבחים על מנהיגותו של אולמרט. באחד הראיונות עם גדעון אלון מהארץ, שפורסם בחודש פברואר האחרון, אמרה איציק, בין השאר: "איש לא יכול לקחת מאולמרט את אומץ הלב שלו. האיש הלך לפני כולם, עוד לפני שרון, ונשכב על הגדר... הוא לקח סיכונים לא פשוטים. יש לי הערכה רבה כלפיו".
זו אותה איציק שבעבר שפכה קיתונות של שופכין על אולמרט, בתפקידיו השונים, בעיקר כראש עירית ירושלים, ולא חסכה ממנו כינויים לא מחמיאים שזרמו מפיה שמפיק חדשים לבקרים מרגליות מזויפות. לראות את דליה איציק בליל העצמאות בטקס הממלכתי כשהיא בתפקיד ממלאת-מקום נשיא המדינה, נושאת נאום חגיגי לאומה, פורסת בפני אזרחי מדינה את חזון העצמות שלה, מקבלת את מסדר הכבוד של חילופי הדגלים בצה"ל - זה משא כבד מדי עבורי.
אני מבקש להקדים ולומר: איני שוביניסט. אשמח בהחלט לראות יותר ויותר נשים בתפקידים בכירים במדינה. לא אגיש עתירה, למשל, נגד מינויה ההולך וקרב של השופטת
דורית ביניש לתפקיד נשיאת בית המשפט העליון. במקביל, יהא זה חג עבורי, אם וכאשר ראש הממשלה, אהוד אולמרט, סמל השחיתות השלטונית, ייאלץ לפנות את מקומו בגלל מעלליו החדשים, ויפנה, מוקדם ככל האפשר, את מקומו לטובת שרת החוץ,
ציפי לבני - פוליטיקאית בעלת כושר מנהיגותו, וישרה, שהיה לי הכבוד להעניק לה, מטעם עמותת אומ"ץ למען מינהל תקין, אות מופת על פעילותה למען טוהר המידות במדינה.
אבל דליה איציק זה סיפור אחר. התוודעתי אליה לראשונה בראשית שנות התשעים, כאשר עמותת אמיתי למען מינהל תקין וטוהר המידות שהיה לי הכבוד לעמוד בראשה, קיבלה מידע לפיו מורה בשם דליה איציק הגישה, לכאורה, דוחות כוזבים למשרד החינוך. חרף הלחץ שהיא הפעילה, פנינו לרשויות המוסמכות. לאחר בדיקה לא נמצאו ראיות מפלילות, ובעיקר נקבע ש"אין עניין לציבור" בנושא זה [איני יודע מה מסתתר מאחורי המילה: "ציבור" - במקרה של סגירת תיקים, אבל אני מבהיר בזאת שלעמותת אומ"ץ שירשה את מקומה של "אמיתי" יש עניין בכל תיק שנסגר בנסיבות מחשידות של העדפה].
בכל מקרה, רשמתי לפני שנושאי המינהל התקין וטוהר המידות אינם עומדים בעדיפות עליונה אצל המחנכת איציק. והמציאות, מה לעשות, לא טפחה על פני. כך נסללה הדרך בפני דליה איציק להיות חברת כנסת מטעם העבודה, ולטפס במהירות של זיקית לצמרת מפלגה זו, תוך שימוש במרפקים ובפה גדול. לא בכדי נחשבה איציק לאימת ראשי המפלגה, שחששו לצאת נגדה וביקשו את קירבתה. איציק הפכה להיות מעין "פאם פאטל" פוליטית. היא מעולם לא הסתירה את כוונתה לשמש מנהיגת המפלגה. מה יש? רק ל
גולדה מאיר היה מותר? איש לא התנדב להסביר לה את הגיחוך. אז אני אטול על עצמי מלאכה זו: שמעי נא, איציק: בין גולדה לבינך מפרידות כמה ליגות.
אחד מקווי הפעולה הבולטים אצל איציק, לאורך השנים, הוא החלפת נאמנויות פוליטיות בתדירות גבוהה. בכל התמודדות תמכה איציק במנהיג האופנתי של המפלגה. הנאמנות שלה הייתה נתונה לסירוגין ל
חיים רמון, בנימין (פואד) בן-אליעזר,
עמרם מצנע ו
אהוד ברק. אלה היו לגביה ברירות מחדל נחותות יחסית, לעומת
שמעון פרס, שהיה ונשאר תמיד הראשון - ולא בין שווים.
בהתמודדות האחרונה בין שמעון פרס ו
עמיר פרץ תמכה איציק בפרס, והייתה משוכנעת שפרס יצחק. מה גם שהיא הייתה שושבינה לתמיכתו של ברק בפרס, אחרי שברק הסיר את מועמדותו. היא הגדילה לעשות כאשר רתמה גם את
מתן וילנאי לעגלתו של פרס, אחרי שעשתה לו "שטיק" וחסמה את הטלפון שלו אל פרץ.
לכל מי שהיה מוכן לשמוע היא הסבירה בקולניות האופיינית לה שלפרץ אין "כובד שלטוני". במילים אחרות: פרץ לא מתאים להיות מנהיג, ובוודאי לא מועמד לראשות הממשלה.
הפסדו המפתיע של פרס לפרץ לא גרם לאיציק זעזוע מיוחד. כאשת סודו הייתה מודעת איציק לשיחות הסודיות שניהל פרס עם שרון, בתיווכו של רמון, לביצוע המפץ הפוליטי החדש. שרון לא התלהב מצירופה של איציק. גם הוא היה בעבר קורבן לפה הגדול שלה. אבל פרס לא הפסיק ללחוץ, והבהיר שבלעדי איציק הוא לא בא. שרון הבין שכאן מדובר בעסקת חבילה והסיר את התנגדותו. איציק, כדרכה, החלה ללקק גם לו.
כאשר הוקמה קדימה נמנעו זמנית - פרס, רמון ואיציק, חברי מפלגת העבודה, מהצטרפות רשמית לקדימה, ורק התיישבו כביכול 'על הגדר'. מינויים כשרים לא היה אפשרי, משפטית, כדי שלא ייראה שקיבלו "שוחד פוליטי". אבל אל חשש: בנושא קבלת טובות הנאה יש לשלישייה זו רקע משותף, שנובע מחיבתם הרבה וקירבתם האובססיבית אל אילי הון מקומיים וזרים.
איציק שמחה מאוד על הזמנות לנסוע לחו"ל. במקום להיות אשת חיל הייתה איציק מאז ומתמיד אשת חו"ל. איציק אף "עסקה" בשעתו במינויה האפשרי לתפקיד השגרירה בלונדון. למרות שאיציק הינה טבחית פוליטית מעולה הפעם התבשיל הקדיח.
לא תמיד נזקקה איציק לקשריו המסועפים של פרס עם אילי הון מקומיים וזרים. לעיתים עלתה התלמידה על המורה פרס. ביטוי מוחשי לכך ניתן היה למצוא בתקופות שבהן כיהנה איציק כשרת התמ"ת וכשרת התקשורת. בשני תפקידיה אלה התבטלה לא אחת בפני אילי הון והעניקה להם הטבות מפליגות. אחת הדוגמאות האחרונות הוא היחס המיוחד שהעניקה לאיל ההון הבינלאומי,
חיים סבן, שנמנה עם קבוצת רוכשי חברת בזק. בגלל אחזקותיו ב-yes ובגופים תקשורתיים אחרים היה עליו לוותר על השקעתו בערוץ השני, אבל איציק העדיפה להימנע מאכיפת תנאי זה.
בכלל, הקשרים עם התקשורת אהובים במיוחד על איציק. בתקופה שבה שימשה כממונה על
רשות השידור, היא זכתה לחשיפה יומיומית כמעט מול המצלמות וליד המיקרופונים והשמיעה את המנטרות הקבועות שלה. אבל גם התקשורת הכתובה דאגה לשמור איתה על קשרים טובים, בידיעה שהיא תדע לצ'פר אותה. בתצהיר שהגיש לבית הדין לעבודה העיתונאי ניר בכר, לשעבר עורך מוסף "7 ימים" של
ידיעות אחרונות, הוא טען, בין השאר, כי בעקבות כתבת תחקיר על דליה איציק שפורסמה במוסף העניקה הנהלת העיתון לאיציק פיצוי נדיב במוסף הפוליטי.
בימים האחרונים הגיעה חוצפתה של איציק לשיא חדש.
מבקר המדינה הגיש לה, למתן תגובתה, טיוטת דוח ביקורת שבו הוא מצביע על שורה של מינויים פוליטיים לא ראויים במשרדי הממשלה בהם כיהנה, לרבות במכון הייצוא. איציק פעלה, כדרכה, בניגוד לכללי המינהל התקין, ונמנעה ממתן תגובה על הדוח. זהו מעשה שלא יעשה מצד שרה לשעבר בממשלה, ועל אחת כמה וכמה מצידה של מי שמבקשת להיות יו"ר הכנסת שוועדת ביקורת המדינה היא אחת מוועדותיה החשובות. צעד זה יזכה בימים הקרובים לתגובה הולמת של אומ"ץ.
מקורביו של שמעון פרס החלו להריץ אותו בימים האחרונים לתפקיד נשיא המדינה, אחרי סיום תקופת כהונתו של הנשיא
משה קצב בעוד שנה וחצי. העובדה שפרס הפסיד בשעתו לקצב בהתמודדות לנשיאות אינה מרתיעה את פרס לנסות פעם נוספת. לא אתפלא אם דליה איציק נמנית עם המקורבים הללו. משאת נפשה עשויה להתגשם: פרס נשיא והיא ממלאת-מקומו. ומי יודע - אולי לאחר מכן היא תיפעל להיבחר לכהונת נשיאת המדינה. מגיע לנו שמנהיגה דגולה ואשת אשכולות מסוגה של דליה איציק תעמוד בראש המדינה.
