קצבאות הזקנה הינן, כידוע, קצבאות אוניברסליות, כך שכל מי שזכאי לקצבה מקבל את אותו הסכום. בישראל יש כיום כ- 700 אלף קשישים שמתוכם 30 אחוז מקבלים תוספת לקצבת הזקנה, תוספת זו נקראת השלמת הכנסה.
דהיינו, בישראל יש כיום יותר מ- 200 אלף קשישים החיים מסכום כסף זעום למדי וחייהם לעת זקנה הופכים קשים מנשוא. העתיד, עם יישום חוק פנסיה חובה לכל עובד, יצמצם עד מאוד אוכלוסיה זו, אך מדובר על עוד לפחות כ- 20 שנה עד שהחוק יתן את אותותיו, ומה יהיה עליהם בתקופה הקרובה?
הדרישות של המפלגה להעלאת קצבאות הזקנה הינה מן המוצדקות ביותר ואכן דרישה זו תתמלא לפחות בחלקה. המצב הקיים ישתנה, והשאלה הנשאלת, כיצד יחולק הכסף שיופנה להגדלת הקצבאות והאם ניתן לבצע חלוקה הוגנת יותר.
היות וע"פ החוק, הקצבאות הינן אוניברסליות, מגיע לכולם קצבת זקנה. אך אם ברצוננו לעזור באמת לחלשים, רצוי שנשנה את השיטה ונספק טיפול ספציפי לכל אוכלוסיה - כי הגיע הזמן.
ראשית יש לטפל באוכלוסיה החלשה ביותר, שמהווה כ- 30 אחוז מאוכלוסיית הקשישים, ומתקיימת בעיקר, אם לא רק, מתשלומי העברה של הביטוח הלאומי, קרי צבת הזקנה והשלמת הכנסה. על-מנת לבצע טיפול נקודתי יש להעלות את הסכום של השלמת ההכנסה באופן משמעותי למגזר זה, כאשר הסכום שיתווסף יהיה לפחות 1,000 ש"ח. פעולה זו תשפר את איכות חייהם של החלשים ביותר באוכלוסיית הקשישים.
שנית יש לטפל באוכלוסיית הקשישים המשלמת מיסים עקב שכר עבודה, פנסיה וכו'. אוכלוסיה זו לא אמורה לקבל תוספת השלמת הכנסה והיא נהנית מקצבת זקנה בלבד. היות והקצבה הינה סכום קבוע לכולם ושאר ההכנסות משתנות בהתאם להכנסתו האישית של כל אחד ואחד, השפעת הקצבה על ההכנסה שונה. העלאת קצבאות הזקנה, עקב החוק הקיים, תתווסף לכולם באופן זהה, אך האם קשיש, לדוגמא ח"כ, המקבל שכר של יותר מ- 30,000 זקוק לתוספת זו כמו קשיש שהכנסתו מסתכמת ב- 5-7 אלף? לפיכך, על-מנת לבצע חלוקה הוגנת יותר, נדרש להכפיף את הקצבה למס. ניתן לממש זאת בדרך פשוטה כדלקמן:
סכום הקצבה יקבע בהתאם לאחוז המס השולי הממוצע לשנה החולפת של הקשיש (נתון שמס הכנסה יספק כל שנה). קשיש שאחוז המס השולי הממוצע שלו גבוה מ- 25 או ממספר אחר שיוחלט, יקבל קצבה (לאחר העלאת הקצבאות) בניכוי המס, לדוגמא: קצבת זקנה = 2,000 ש"ח, אחוז מס השולי הממוצע = 30 אחוז, הקצבה שיקבל = 1,400 ש"ח, וכל זאת בתנאי שסכום הקצבה העתידי לא יהיה נמוך מהקצבה המתקבלת היום. כמו כן, יש להגדיר תקרת הכנסה שמעבר לה אין זכאות לקצבה, או לחילופין ה"מס" שיוטל על הקצבה יהיה גבוה במיוחד.
שלישית יש להמציא מנגנון שיתייחס להון, לנכסים ולהכנסה המשותפת של שני בני הזוג.
אם תנהג הממשלה בצורה דומה לכתוב לעיל, ניתן יהיה לשפר את איכות חייהם של אוכלוסיית הקשישים שבאמת זקוקים לכך באופן ניכר, לשפר שיפור יחסי למי שמצבו טוב יותר, ושיפור קטן עד אפסי למי שלא זקוק לעזרה זו, וכל זאת לא בעלות גבוהה. מדובר בשינויים שניתנים לביצוע יחסית במהירות.
שינוי זה יכול להתרחש בימים אלו יותר מתמיד וזאת רק משום נוכוחותה של מפלגת הגמלאים, והתקווה היא שנבחרי המפלגה יאמצו את הקו המוצג לעיל או דומה לו, ועד שהמנגנון יגובש, יציגו דוגמא אישית ויקראו לכל הגמלאים שמצבם איתן והקצבה מהווה אחוז קטן ושולי מהכנסתם הכוללת, לוותר על קצבת הזקנה ואו להעביר את הקצבה לקרן חדשה שתפעל לשיפור חייהם של הקשישים ובמיוחד לאלו שזקוקים לכך. ללא דוגמא אישית דבר לא ישתנה.
הערה, אם הקצבאות ישתנו לקצבאות דיפרנצאליות ניתן להחיל זאת על קצבאות נוספות.