מורשת שרון

ראשית אזהרה: אלה מבין הקוראים שיש להם אלרגיה לדברי אמת, מומלץ לא לקרוא. כבר בשנות החמישים, אמר עליו ראש הממשלה המיתולוגי דוד בן-גוריון: "שרון הוא קצין מצוין, רק חבל שלא נגמל מההרגל הזה, שמקשה עליו לומר את האמת". ומר רייכמן שמכיר את האמירה הזו, ידע היטב עם מי יש לו עסק. יכול להיות שאם שרון היה מרכיב את הממשלה, רייכמן היה זוכה בתיק החינוך. ויכול להיות שלא. מפני שלשרון לא היתה בעיה לשקר או ל"השתמש ולזרוק". שישאל את ידידו (?) קונדומי לפיד... למעשה, רייכמן הוא קורבן של "מורשת השקר" שהנחיל אריאל שרון בפוליטיקה הישראלית. הוא רק קיווה ש"תרבות השקר" תקבע אותו בצד של המרוויחים, ולא בצד של הקורבנות. משנכזבה תקוותו, הוכיח, שמילה אצלו היא מילה, והחליט לפרוש. שני דברים רייכמן לא הבין. הראשון, שבהגיע רגע חלוקת השלל, על-פי הקוד של אולמרט, יש לשודדי המנדטים, עדיפות על פני אלה שלא לכלכו את ידיהם. והשני: אומנם אולמרט הפר התחייבות של שרון, אבל הבטחה ספציפית, לאדם ספציפי, יהיה מי שלא יהיה, אין בכוחה לעקור מורשת. ומורשת שרון היא השקר!!! תקופת שרון תיזכר כתקופת העדנה של השקר. בעוד יריבתו הגדולה "האמת", זכתה לקיטונות בוז, "השקר", הסתובב במסדרונות השלטון כמו טווס, וקידש כל טריפה. התחייבותו של שרון לכבד את תוצאות משאל המתפקדים, היתה שקר. אפילו התירוץ שהשמיע כדי להסביר את בגידתו במצביעיו לאמור "דברים שרואים מכאן, לא רואים משם", היה שקר. מפני שהתחייבותו על "דין נצרים כדין תל אביב", הושמעה כשהיה בתחילתה של הקדנציה השנייה שלו. גם תשובותיו לחוקריו במשטרה בנוסח: "לא ראיתי, לא שמעתי, לא ידעתי", היו שקר. היית כאן מר רייכמן, כששרון התחייב, במהלך מסע הבחירות לקדנציה השנייה שלו, לממשלה שלא תימנה יותר מ- 18 שרים. וגם אתה ראית איך הוא זורק לפח את ההתחייבות הזו, תוך שהוא מעמיס את המיליונים המיותרים על גבו השפוף של הציבור. גם אתה שמעת מר רייכמן, איך המיועד לתיק האוצר, השקרן הנאמן הירשזון, משקר במצח נחושה, כשהסביר את ההפקרות הכספית והמוסרית בהרכבת ממשלה מרובת בטלנים: "הנושא המרכזי הוא גבולות קבע, ולהביא שלום למדינת ישראל. בשביל זה צריך ממשלה רחבה" (ערוץ 10 / 23.4.06). שרון לא היה מצליח להנחיל את "תרבות השקר", אילולי נעזר בעוצמתם של מעצבי דעת הקהל. להם היה אינטרס אידיאולוגי. הרציונאל מאחורי הפצת המושג השקרי, "מורשת שרון", הוא אמוציונאלי. זה עובד. אולמרט וחבריו יגידו "מורשת שרון", ובאותה נשימה יפיצו שקרים על הצורך בממשלה ענקית. תודתו תתבטא כמובן, בביצוע תוכנית ה"התכנסות", שגם היא תכליתה לפזר את העננה הפלילית המלווה אותו. פרישתו המאופקת, של הפרופסור למשפטים מחבורת שודדי המנדטים, היא יותר טבעית מההטמעות שלו ביניהם. דווקא היענות לקריאתו של מורשע בפלילים, להצטרף למפלגה של אבא, זקפה את גבותיהם של אזרחים רבים. מי היה מאמין? ה"ארז" המוסרי/משפטי רייכמן, שרבב לא דבק בו, הצטרף למפלגה של שקרנים ומושחתים כמו צחי הנגבי, אפללו, ורוחמה אברהם. גם מר רייכמן ידע, שאריאל שרון ישב על ההגה בזכות שתי סיבות. הראשונה: הנכונות שלו לשמש כקבלן למימוש האידיאולוגיה של כלבי השמירה, תוך בגידה במצביעיו, והסיבה השנייה: ההקפדה של שני בניו על זכות השתיקה מול חוקרי המשטרה. זוהי האמת, ואין על כדור הארץ אפילו אדם אחד שיכול לסתור את הקביעה הזו. והעוינות כלפי אומרי האמת מוכיחה, שהם (כלבי השמירה) הצליחו להטיל אימה על אלה שאומרים אותה. לסיכום, רבים מהאזרחים, שהיו רוצים לראות פוליטיקה נקייה, ונבחרי ציבור דוברי אמת, מקווים, שאוריאל רייכמן, הוא הסנונית הראשונה שמבשרת את פירוקה של מפלגת דוברי השקר. שאם לא כן, השקר יפרק פה הכול. ההיסטוריה לא משקרת...