בידיעות אחרונות היום (27.04.2006), תחת הכותרת הזועקת שנמרחה לרוחב כל העמוד באותיות אדומות: "כמעט נכנסו ללבנון בגלל פאשלה צה"לית", ראינו דוגמא איך יוצרים פאניקה מיותרת מסיפור שלא היה ואיך מאחזים את עיני הקוראים. הידיעה, בגודל חצי עמוד, שיש לה גם הפנייה בעמוד הראשון, ולשונה: "טעות בגבול הצפון - טיול משפחתי ללבנון", קיבלה אחר כך גם "תיגבור" מתלהב של גלי צה"ל בתוכנית של רזי ברקאי, שהעצימה את הסיפור שלא היה.
מי שקרא את העיתון והקשיב לגלי צה"ל היה משוכנע שאכן קרתה פאשלה נוראית ושחמש מכוניות של משפחות מטיילים אזרחים עם ילדים, כבר היו ממש בדרכן לתוך שטח לבנון, אך ניצלו בעור שיניהן ברגע האחרון. בגלי צה"ל אפילו דיברו על כך שהמכוניות חזרו לשטח ישראל מלבנון. אכן, דרמה של ממש שמרעידה את אמות הסיפים.
לא מניה ולא מקצתה! מקריאה קצת יותר מדוקדקת ובחינת העובדות, כפי שהן מופיעות בידיעה ובעדות של אחת המטיילות שדיברה ברדיו, מתברר כי בסך-הכל נכנסו המטיילים לקטע כביש בתוך שטח ישראל, המוביל מכביש הצפון אל עבר גדר המערכת, והן שהו כל הזמן בשטח ישראל. היה שם מחסום פתוח ולידו שלטים המכריזים על שטח צבאי שהכניסה אליו אסורה, אבל המטיילים התעלמו מכך והמשיכו לנסוע לעבר גדר המערכת הנושקת לכביש הצפון הישראלי. כשהבחינו בגדר המערכת הם חזרו לאחור. חיילי צה"ל ראו אותם כל הזמן, חיפו עליהם והגיעו לפנותם. ממרחק של כקילומטר הם ראו עמדה של חיזבאללה. אימא'לה!
אז מה היה לנו כאן? מטיילים שהגיעו ליד גדר המערכת בצד הישראלי. לא היתה שום אפשרות שייכנסו ללבנון, אפילו לא בטעות. גדר המערכת הסבוכה והממוגנת אינה מאפשרת מעבר ללבנון, אלא רק למי שמתאמץ ופורץ את הגדר באמצעים אלימים. שום סכנה מיידית לא ציפתה למטיילים מעבר לסכנה הרגילה והאקראית שמצפה למי שמטייל לאורך כביש הצפון.
עשרות אלפי תושבי האזור, למשל: תושבי מטולה, אביבים, דובב, משגב עם, אדמית, חניתה, מלכיה, חשופים למציאות הזאת יום יום ונוסעים בדיוק בכבישים האלה לצורכי עבודה או ניהול חיי היומיום. הם חיים יומם ולילה ונוסעים כל הזמן במרחק עשרות מטרים בלבד מעמדות חיזבאללה שצופות בהן, אבל הם אינם זוכים לכותרות של פאניקה בעיתונים. זו פשוט שיגרת חייהם. הם "כמעט נכנסים ללבנון" (כפי שזעקה הכותרת הכוזבת בידיעות אחרונות) בכל יום. אז אל תעבדו עלינו, ואל תייצרו לנו סיפורי אימה מופרכים ומאולצים. יש לנו די והותר סיפורים אמיתיים כאלה.