רבים וטובים בתוכנו מתקשים להשלים עם תוצאות הבחירות. מי כמוני ייחל לתוצאות אחרות, מי כמוני קיווה בסתר ליבו כי במשאל העם הזה יאמר הבוחר שהוא נגד נסיגה חד-צדדית נוסח ההינתקות. אולם, לדאבוני, בבחירות דמוקרטיות, העם אמר את דברו ובחר במפלגות שאותן מייצגים בכנסת קרוב ל- 80 ח"כים שחושבים אחרת, שהם בעד המשך עקירת יישובים והמשך הנסיגה החד-צדדית.
אומנם 37% מבעלי זכות הבחירה, שנפשם נקעה מן הפוליטיקאים, הצביעו ברגליים, אך מציאות עגומה זאת אינה עושה את התוצאות לבלתי לגיטימיות.
ביודעי שאי אפשר להחליף את העם, אני מציע לאלה המתקשים להפנים את תוצאות הבחירות, לעשות זאת במהרה, וטובה שעה אחת קודם.
דווקא אלה, ואני בתוכם, שהתקוממו נגד גונב הקולות שהבטיח לנו: "דין נצרים כדין תל אביב", ולאחר שזכה בקולי העבירו בכחש וללא בושה למפלגת העבודה וגרורותיה, באליבי המגונה: "דברים שרואים מכאן לא רואים משם", דווקא אנחנו, חסידי הדמוקרטיה ללא פשרות, שזעקנו נגד רמיסתה ועיוות רצונם של מתפקדי הליכוד שהצביעו בעד קיום מישאל עם בנושא ההינתקות, חייבים לקבל היום בהכנעה את גזר דינו של הבוחר, למרות שזה נראה נורא בעינינו.
לצערי, אותו יושר אינטלקטואלי לא היה בקרב רבים מעיתונאינו ופרשנינו שראו איך נרמסת הדמוקרטיה ברגל גסה, מעלו בתפקידם ושתקו, והיו אף כאלה שהעזו לטהר את השרץ.
לפיכך, חלילה לנו להמשיך ולהתיש את עצמנו בביקורת על העבר ועל החלב שנשפך, אלא לרכז את כל האנרגיה לכיוון מה שצופן לנו העתיד מידיה של הממשלה הנבחרת.
בימים אלה יש להתקומם נגד מעשה המרכבה הציני של ממשלה מנופחת המונה 27 שרים. 260,000 תושבים לכל שר, שיא חסר תקדים היכול להירשם בספר השיאים של גינס. בארה"ב, למשל, מכהנים רק 15 שרים, כ- 20 מיליון תושבים לכל שר, ובסין רק 28 שרים לפי מפתח של 50 מיליון תושבים לכל שר. אך אלה, כידוע, מדינות עניות שאינן יכולות להרשות לעצמן לכלכל ממשלות עתירות שרים. את חיצי הביקורת יש לכוון למעשה הקומבינה של סלילת כביש עוקף לקאמבק של משרד הדתות, מעשה נכלים הראוי לכל גינוי.
ומה באשר לאלה שקיוו כי הנושא החברתי יזכה הפעם לטיפול יסודי, ולאכזבתם אביר המקופחים המירו במשרד הביטחון. וכל אלה שציפו ששכר המינימום שלהם יועלה, הרי שבקווי היסוד של הממשלה החדשה נאמר בקול ענות חלושה, כי רק בשנת 2007 יועלה שכר המינימום ב- 500 ש"ח בלבד. אגב, חלק מהעלאה הובטחה בהחלטת ממשלה עוד קודם הבחירות.
ומה באשר לשר הביטחון החדש, שטרם נכנס לתפקידו וכבר נרקמות מאחורי גבו כל מיני קומבינות, איך לפקח על צעדיו של הטירון כדי שלא יקבל החלטות שיסכנו את ביטחוננו. האם מינויו של אדם חסר כל מיומנות ביטחונית אינו מחיר גבוה מדי להקמת קואליציה ומה שמדאיג ביותר, שרבים מהבוחרים המאוכזבים, שהצביעו ככפויי שד בבחירות האחרונות, יעדיפו בבחירות הבאות לא להשתתף עוד בתיאטרון האבסורד.
