בעברית, זקן הינו אדם מכובד ולמוד ניסיון המשמש מקור לתבונה. הציבור החליט לתת את אמונו בגמלאים, ובראשותם רפאל איתן. לעתים רחוקות נשמעת בכנסת מנת הגיון ואמת צרופה כפי שהביע חבר הכנסת החדש.
שני דברים אמר בתוך שלוש דקות. אחד, הוא נבחר על-ידי הגמלאים לקדם את עניינם, וזה מה שיעשה. שתיים, הערבים אשר נטלו לעצמם את הכינוי פלשתינים אינם יכולים ואינם בנויים לקיים הסכם כלשהו עם הישות הציונית. אפילו לא הסכם כניעה (הינתקות או התכנסות בלע"ז). ארגוני שחרור פלשתין בנויים כך שכל ארגון אשר יגיע להסכם כלשהו עם הישות הציונית יבוטל באורח מובנה על-ידי הארגונים המתחרים. תובנה זו שוללת, לעשורים הבאים לפחות, את השאיפה להגיע לשלום בהסכמה. אם יש שלילה מוחלטת מזו לדיעותיו של שותפו לקואליציה, שמעון פרס, גם הוא מן הזקנים, אינני יודע מהי.
כיצד יוסבר ההבדל התהומי בין רפאל איתן ושמעון פרס? הראשון מדבר מניסיונו העשיר עם ערבים. השני מדבר מניסיונו העשיר עם הגויים. הראשון עסק ישירות בדברים שמניעים את הערבים. השני בדברים שמניעים את הקהילה האירופית. הראשון מחובר למציאות, השני מחובר להזיות השמאל האוניברסלי.
את המסקנות המתבקשות מן התובנה לא פירט חבר הכנסת הטרי בן השמונים. ברור לכל מי שכרה אוזן לדבריו כי תוכנית עיצוב גבולות חדשים ומכונסים פרס-פרץ-מר"צ יש לה את אותו סיכוי לשרוד כמו השקט שמסביב לגבולות המוסכמים של רצועת עזה. האם יש להתקדם בתוכנית זו? זו בעייה של עם ישראל, לא של הגמלאים.
בין איתן לפרס פעורה תהום של תובנה. אך בין איתן לפולארד, האב, ישנה הסכמה מוחלטת. שניהם מסכימים כי יונתן פולארד היה טיפש מוחלט עת השליך את יהבו על מדינת ישראל שתציל אותו ביום צרה וצוקה. את זאת שמעתי מפי האב, פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת נוטר-דאם, במו אזני. ישראל, אשר השליכה את פולארד ככלי אין חפץ בו, מוכנה לעשות זאת גם לחייליה, לוחמיה, חלוצי ההתיישבות, וגמלאיה. לפחות על אלו האחרונים חבר הכנסת רפאל איתן מתכוון להילחם.
