הממשלה החדשה מפיחה בנו תקוות כהר פלאים. אנו מקווים לניסים. וכן, אין זאת בושה להצהיר: אנו מייחלים לימים אחרים. וכן, המאמר הזה הוא ביטוי של משאלות נפש וציפייה לטוב. גם אם יראה תמים מאוד בעיני המתבונן, מותר לחלום.
הצעדים שצועדים כל החברים החדשים נשמעים כקולות משיחיים. מי פילל שמשרד הביטחון יזכה לשר הכי חברתי בתולדות ישראל? האין כאן מהפך ולו במעט? אם שר הביטחון החדש ויתר על כיסאות במשרדים החברתיים לטובת היותו השר של צבא העם, האם אין כאן תמונה חדשה במזרח התיכון?
בל נשלה את עצמנו יתר על המידה, אך עם זאת מותר לנו לחלום ולו במעט. עכשיו, כפי שיאמרו לנו, מתחילים מאה ימי החסד. האם לא נרצה במאת ימי החסד להתפלל להגשמת החלום החברתי שאותו שמט שר הביטחון החדש? בואו נקווה שהביטחון האישי יהפוך פעמיו לביטחון כלכלי לכל העם. בואו נשיר כעת בימי החסד את התפילה שתשיט את הספינה אל דרך היסטורית מרתקת. בואו נייחל לקיום הפסוק "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" (ישעיה יא, ו).
התחפושת של יעקב זיכתה אותו בברכה שייעד יצחק לעשו. המהפכים ההיסטוריים קדומים מאד, וגם במקרא ניתן למצוא שטיקים לא קטנים וכן, גם נשים מעורבות בעשייה. קחו לדוגמה את רבקה שמצליחה להטעות את יצחק אף שהוא מבחין שהקול אינו קול עשו. לפנינו כאן קול שאינו קול של מר ביטחון, ואין כאן קול שאנו כעם זכינו לשמוע. ההטעיה היא של עמיר פרץ? או שמא אנו לא שמנו לב מי בורך ומי התחפש?
אני מאמינה שהשינוי המרענן במשרד הביטחון עשוי לשנות את פני ההיסטוריה של מדינת ישראל. השאלה היא אם לעמיר פרץ יהיו ימי חסד להיכנס לנעלי הגנרלים הכל כך מיליטריסטיים? האם עמיר פרץ יצליח להוביל את המערכת הכל כך צבאית לעידן חדש? האם חלון ההזדמנויות שנקרע ונקרה בדרכו הוא החלון שלו התפללנו. רק ימים יגידו. ורק מעשי ידיו יעידו.
במישור החברתי אנו נמצאים בעידן חדש. מבחינה חברתית, באופן כמעט נסי, גרפה קופת המדינה ביומיים הראשונים, כפי שמשדרים לנו, מיליארד דולרים. העסקה של סטף ורטהימר שימנה את הקופה הציבורית באופן שאינו זכור לאזרחים. וכבר מבטיחים לנו שיורידו את המע"מ לפחות באחוז וחצי. המצב היה טוב לפני שזכינו בלוטו של התעשיין שמכר את "ישקר". המצב היה טוב וכעת הוא מעולה.
אלא מה - למה הדבר דומה? הדבר דומה לעידוד צרכנות. האם הורדת מע"מ תועיל למי שאין לו כסף? האם זה יועיל למי שמרוויח שכר מינימום ואף פחות מכך? לסטודנטים שנקרעים תחת עול שכר הלימוד, שכר הדירה והחובות הכלכליים, האם זה עוזר? לצעירים שמשתחררים מן הצבא ולא מצליחים להסתדר בכוחות עצמם ועל כן מוצאים את דרכם לארצות זרות זה עוזר? הורדת מע"מ לא תעזור לטיפוח החברה העתידנית שלנו.
צריך להשקיע בצעירים. צריך לפתוח בפניהם את מוסדות ההשכלה הגבוהה בחינם! להבטיח השכלה למי שרוצה בתנאי נוחים ולא להוריד בצורה נלעגת את אחוזי המס. צריך להשיב את הכסף לנוער, צריך לסייע בחינוך.
וכאן, אני מגיעה לנקודה הכי רגישה ובוודאי יסכימו עמי רבים. החינוך בארצנו לא מה שהיה. שעות רבות קוצצו בשנים האחרונות. ומה שלא קוצץ על-פי חוק קוצץ בצורה חובבנית. מנהלים ואגפי חינוך בכל המחוזות, כמעט כולם טיפסו על הקיצוצים שהוכרזו ועל-פי ראות עיניהם סגרו מגמות, קיצצו שעות הוראה, מי שרוצה ילך לחקור את המחדל הזה כיצד כל האגפים שיתפו פעולה עם תוכנית הקיצוצים מרצון ושלא מרצון.
מקצוע ההוראה איבד את כוחו בחמש השנים האחרונות כפי שלא היה מעולם. כאן צריך להשיב ומיד את המשאבים לילדים. כאן צריך להשיב ומיד את השכר למורים שעמלים בלא שכר הוגן. מותר גם לערוך השוואה עם עמי העולם באשר להישגי התלמידים, אך צריך לדעת גם לתת את מה שצריך למערכת. צריך להזרים למערכת את מה שגזלו ממנה, וכן, במיוחד צריך להשיב את הברק לעיני האוחזים במושכות החינוך. וכאן המקום, לפנות לשרה הטרייה, יולי תמיר. סליחה פרופ' יולי תמיר. יולי יקרה, המילה תקווה כל כך קטנה עלייך בשעה זו. אנו כולנו מתפללים לדרך חדשה של שיתוף פעולה עמך. אנו החיילים שלך, יולי. אנו מאמינים בתנופה החינוכית שעוד תנהיגי לנו.
אפשר לעבור שר שר ולברך את הנכנסים בשער הממשלה. את החדשים ואת הישנים. את השרים הותיקים ואת השרים הכל כך משופשפים את השרים שזו להם הפגישה הראשונה עם משכן הכנסת. אפשר לברך אתכם ואני מברכת אתכם בדרך צלחה!
אפשר לומר לכם כמה מילים? כעת משנכנסתם למשרדים שכה ייחלתם להם. עכשיו כשהשררה היא כבר לא מכם והלאה, אל תשכחו אותנו. אל תשכחו את העם.
כל קלפי הקסם פתוחים כעת, כמו שעת רצון הגיעה, עשו עמנו רק חסד. למען דור העתיד למען בנינו ובנותינו. עכשיו שנגמרו הבחירות ונגמרו ההבטחות, הגיעה השעה לקיים. הגיעה שעת האמת.
