היו טעויות בקבלת מסקנות דוברת תירוש עברה תקופה לא קלה לקראת סוף תקופתה כמנכ"ל משרד החינוך. "אני מחלקת את התקופה הזו לשניים. אחת לפני דוח דוברת והשנייה לאחריה. לפני, היו הרבה מאוד שינויים שעשינו, שינויים פדגוגיים שיצרו פה ושם התנגדות אבל בצורה מאוד מינורית. השטח מאוד אהב את זה וקיבל את זה. אבל, מרגע שהחלה ועדת דוברת לעבוד ועד לרגע שהיא פרסמה את המסקנות שלה, החיים היו יותר קשים".
מנכ"ל משרד החינוך לשעבר חושבת שהדוח בכלליות נכון, אך מבינה כעת שנעשו מספר טעויות שאולי בהימנעותם השינויים היו יכולים להתקבל בצורה חלקה יותר. "היה שינוי מאוד דרמטי והארגונים מאוד לא רצו את השינוי, ובוודאי כשלא שיתפו אותם. אני הצעתי לקיים דו-שיח עם הארגונים, אבל אם להיות הגונה, הבנתי את הצורך בזמנו שרוצים לקיים דיונים ללא עיכובים. זו הייתה החלטה אסטרטגית משום שהאמינו שהארגונים יעכבו כמעט כל החלטה".
"בדיעבד זו הייתה טעות", מודה תירוש. "אם אפשר היה ליצור שותפות כלשהי בדרגי הביניים, בוודאי להחלטות אקוטיות, כל הוויכוח היה מתקיים בדיוני הוועדה".
לדוח דוברת יש יתרונות רבים למרות זאת, חה"כ תירוש לא מסכימה עם הביקורת הרבה שניתכה על הדוח. "לדוח יש הרבה מאוד המלצות שדומות להמלצות שהארגונים עצמם הציעו. אבל הדוח נעשה סדין אדום עבור ארגוני המורים והם לא הסכימו לדבר. הגענו למצב שכל דבר שהמשרד יזם יצר אנטגוניזם".
חה"כ תירוש ניצלה את הדוח להכנסת שינויים. "הקטנתי את כיתות א' ו- ב' והפעלתי תוכנית שמטרתה לאתר תלמידים עם לקויות למידה גם בכיתות א' ב' ג'." כמו כן הפעילה תירוש תוכנית הוליסטית למען התמודדות עם חולי האלימות.
ארגוני המורים ניצלו את התקשורת אחת הסוגיות הקשות יותר שתירוש נאלצה להתמודד בעקבות דוח דוברת הייתה סוגיית הפיטורים. לפי טענתה של תירוש, מספר המורים המפוטרים בעקבות הדוח היה נמוך מכל שנה אחרת. "הארגונים ידעו לנצל תקשורתית והסברתית יותר טוב ממשרד החינוך. הם מיקדו את התקשורת במקומות שהיה להם נוח ובמקומות שהם ידעו שהציבור ילך איתם".
האשמה העיקרית לפיטורי מורים הם הקיצוצים בשעות הלימודים, טוענת חה"כ תירוש. "מה שכאוב יותר מנושא הפיטורים זה קיצוץ השעות. אלה דברים שלא ועדת דוברת המליצה עליהם, אלא הנושא הוא נגזרת של הקיצוצים בתקציב שהפחיתו את שעות הלימוד. ואז, באופן טבעי, מספר המורים ירד, דבר שגרם לפיטורים של מורים רבים".
