בחודש דצמבר 2001 פרסם דובר לשכת עורכי הדין החלטה של הוועדה לשלטון החוק בלשכה, האומרת כי מדיניות ה"סיכול הממוקד" היא פשע מלחמה. ההחלטה שהתפרסמה בתקשורת עוררה סערה גדולה, הן משום שפורסמה בימים שבהם מנהלת ישראל מלחמה עיקשת בטרור הרצחני המשתולל ברחובותינו, והן מכיוון שהוועדה שקיבלה את ההחלטה, עשתה מלאכה רשלנית, לא ביררה כיאות את ההלכה המשפטית הנכונה, ולא שמעה את עמדות הגורמים השונים המעורבים בשאלה הקשה הרגישה הזו.
ראש הלשכה עו"ד שלמה כהן, אשר למד על ההחלטה לאחר פרסומה על-ידי דובר הלשכה, עשה מאמצים גדולים לכבות את הבעירה. הוא הבהיר שההחלטה לא נבחנה ביסודיות הנדרשת, והיא שגויה ומזיקה. הוא הסביר שבלשכת עורכי הדין כ-130 ועדות של עורכי דין מתנדבים, שהחלטותיהן אינן אלא המלצות בלבד הצריכות אישור ואין מדובר בעמדת לשכת עורכי הדין.
ראש הלשכה הביא את הנושא לדיון דחוף בוועד המרכזי ותמך בהחלטה פה אחד, שביטלה את החלטת הוועדה לשלטון החוק. למרות זאת, בהחלטה של רוב חבריו, ולאחר דיון סוער, קרא הוועד המרכזי לראש הלשכה להתפטר מתפקידו ולשאת באחריות לפרסומים של הדובר.
למרות שראש הלשכה הבהיר שלא ידע על ההחלטה עד לאחר פרסומה על-ידי הדובר, למרות שהבהיר שהוא סבור שהיא שגויה ומזיקה, למרות שהביא לביטולה בדחיפות על-יד הגורם המוסמך בלשכה פה אחד, למרות כל אלה היו חברים שניסו להדביק החלטה זו לראש הלשכה. הם קראו להתפטרותו. אחד החברים אף הגדיל וטען כלפי ראש הלשכה: "אתה שיתפת פעולה עם האויבים של מדינת ישראל". דברי הסתה חמורים ומבישים.
לאחרונה פרסם מבקר הלשכה את דוח הביקורת שלו לגבי הפרשה הזו. המבקר קובע באופן חד-משמעי שלא ידע על הדיון בוועדה לשלטון החוק בעניין "הסיכול הממוקד" ולא על החלטת הוועדה, עד לאחר שהופצה לעיתונות על-ידי דובר הלשכה, ללא ידיעתו וללא אישורו של ראש הלשכה. המבקר קובע שפרסום זה על-ידי הדובר הוא שיצר את הרושם שמוטעה שמדובר בעמדה רשמית של הלשכה. המבקר מותח ביוקרת על דבר הלשכה, אשר הפיץ את ההודעה לעיתונות לאור תוכנה - מבלי להביא את נושא הפרסום לידיעת ראש הלשכה ולאישורו.
זכויות היסוד והגנתן במשפט אינן עניין פוליטי אלא ערך בסיסי של מקצוענו. ראש הלשכה מעולם לא הסתיר שהוא חסיד נאמן של זכויות יסוד, והוא רואה בהגנה עליהן את אחת החובות המרכזיות של כל משפטן. בשל עמדותיו אלה, נעשו כמה ניסיונות להדביק לראש הלשכה תווית של בוגד או משתף פעולה עם האויב. מפעם לפעם הושמעו רמזים שראש הלשכה הוא "אנטי ציוני", מכיוון שהוא מאמין בערך בסיסי של שיטתנו המשפטית, בזכויות יסוד.
הגישה הנפסדת הזו קיבלה תאוצה בניסיון להדביק לראש הלשכה החלטה של אחת מ-130 ועדות בלשכה, שעליה לא ידע ולה התנגד.
עכשיו, משקבע המבקר את ממצאיו, משהתבררו העובדות לאשורן, טוב אם נגנה כולנו את הקלות הבלתי נסבלת של ההשמצות, ואת הנזק הרב שהן גורמות הן לשיח הציבורי בישראל והן לתדמיתנו כעורכי דין.
חברים בוועד המרכזי שתרמו לשיח הקלוקל הזה, ראוי להם שיעשו מעשה וכנציגיהם הנבחרים של עורכי הדין יציגו מודל אחר לשיח הציבורי, רואי שיתנצלו על דבריהם בין אם נאמרו בעידנא דריתחא ובין אם עשו כן מטעמים של "צופים פני עתיד" - וכחלק מן המאבקים האישיים אותם הם מנהלים נגד ראש הלשכה אשר חלקם אינו ענייני, כפי שהתברר בעניין זה.
_______________
המאמר פורסם במקור בביטאון לשכת עורכי הדין
