בית. שלווה. טלוויזיה מהבהבת בסלון ללא קול. בחדרו המרווח בבית אביו, מכין אורי שיעורי בית לכיתה ח'. איש מחבריו לכיתה ואף המחנכת, אינם יודעים מה מתרחש בחייו. הזעקה שאינה נשמעת, חורכת את השלווה המדומה של הבית. מחר יחזור אורי אל הגיהנום, לבית אמו.
כל יום בשובו מביה"ס, מחכה לו אמא בבית, עם השיחות. אבא השאיר לה רכוש וכספים רבים לאחר הגירושין, והיא לא צריכה לצאת לעבוד.
כל יום, פרט ל"ימים של אבא", הוא נאלץ להקשיב לשיחות עם אמא. הוא סיגל לעצמו יכולת הינתקות, אבל זה לא מצליח להשכיח מלבו את המילים, אשר חורצות וחותכות בלבו פנימה. מילים נוראיות אודות אביו, הפושע, הרוצח, הבוגד. כל יום, הוא נאלץ לשמוע מילות נאצה כלפי אביו. אורי חייב להנהן בראשו, מילה לא נכונה מפיו, והכול מתחיל מחדש. המכות הופכות נוראות והעלבון צורב מבפנים, כמו אש המאכלת את ליבו של אורי.
בתחילה הוא פחד לספר לאבא, אבל ברגע מסוים, יצאה מפיו הזעקה. אז החל הגיהנום האמיתי של הילד אורי. האב המזועזע פנה אל הגורמים המוסמכים. הוא ביקש שיעזרו לבנו. הוא פנה אל בית המשפט וביקש לקבל משמורת על אורי, על-מנת להגן עליו מפני הסבל ולטפל בו כפי שמגיע לו.
אז גברו המכות. אמא חשה שבנה בוגד בה והיא איבדה שליטה לחלוטין. עובדות הרווחה, שאלו שאלות וכך אף המשטרה. השוטר שהתערב, לאחר שהשכנים הזעיקו משטרה בעקבות מכות קשות במיוחד, אמר לו, "אם היית הילד שלי, גם אני הייתי מרביץ לך, אסור להתחצף לאמא".
במהלך המאבק של אבא למען אורי, טענו הגורמים, שהוא "מדבר מגרונו של אבא". אבא מסית אותך. איך אתה מדבר על אמא? גורמים מטעם רשויות הרווחה טוענים, כי כאשר הורה אחד מכה וההורה השני אינו מסוגל להגן על הילד, יש להעבירו למרכז חירום, לסביבה שקטה.
אבא מסוגל להגן על אורי ולטפל בו באהבה ובמסירות. אך לא מאפשרים לאורי לגדול בבית אבא. למה כשאורי אומר שאמא מכה אותו, לא מאמינים לו?
הכניסו את אורי למין מוסד סגור כזה - "מרכז חירום", לכמה חודשים, הרחק מהחברים, מביה"ס ומכל המשפחה, לבד. אמרו לו, שאם הוא לא יבקש לחזור לאמא, יכניסו אותו לפנימייה, שאבא אינו רלוונטי. את אבא, מרשים לו לראות ב"מרכז הקשר", שעתיים בשבוע.
חלפו השנים, אורי כבר בכיתה י'. התמונה של אורי עושה שיעורי בית בבית אבא, נראית רחוקה, כמו מתוך עולם שהיה ואיננו עוד. כך קבע בית המשפט.
עד שלא תחדלנה הדעות הקדומות נגד אבות, עד שלא יעשה מעשה והמערכת לא תתחיל לפעול למען טובת הילד האמיתית, ימשיך לבו של אורי לשתות דם. והארץ שותקת והארץ שוקטת.
מהי טובת הילד האמיתית? טובת הילד האמיתית, היא להיות מטופל ע"י שני הורים אוהבים ותומכים, הדואגים לכל מחסורו ולצרכיו, הרגשיים, הנפשיים והפיזיים.
ביהמ"ש אינו מסוגל לקבוע מהי טובת הילד מבלי לקבל חוות דעת מן המומחים. ביהמ"ש פונה לפקידי/ות הסעד, אשר לעיתים, במקום לייצג את טובת הילד, הם מייצגים את מה שהם חושבים, כי הינו מאבק על זכויותיה של האישה, עמה הם מזדהים ועליה הם מגנים.
נשים עמלו שנים רבות, להכרה בזכויותיהן ובהשוואת מעמדן למעמד הגברים, ובצדק רב. אולם, אין בכך כדי לאפשר לנשים מסוימות, לרמוס את זכויות הגברים לטפל בילדיהם ובכך, לקפח את זכויות הילדים.
מרבית האמהות הן אמהות טובות, אוהבות, מסורות ותומכות, אך יש כאלה שלא. אלה שלא - נשים מכות, זוכות להגנה תמוהה מאוד של מרבית הגורמים במדינת ישראל. ילד להורים גרושים, אשר מתלונן, כי אמו מכה אותו, עלול להיות מועבר בצו ביהמ"ש ל"מרכז חירום".
הגורמים ימנעו מאביו לראותו עקב הטענה המופרכת, כי הוא מסית את הילד. כך, שאב, אשר כל "פשעו" היה הרצון להגן על בנו מהתעללות, עלול להפסיד כל קשר עם בנו.
ואני שואלת, איך נעצור את זה? איך נשמור ונגן על ילדינו, אנו ההורים הטובים האוהבים, שרחוקים מעולמו של הילד אורי. הנשמה השסועה, הנפש הצעירה והמדממת, אינה יודעת את נפשה. אורי.