שמעון פרס, הפוליטיקאי הדגול שהתנגד להחלטתו של מנחם בגין להפציץ את הכור העירקי.
שמעון פרס, אדריכל הסכם אוסלו הרווי בדמם של יותר מ- 1,200 נרצחי האינתיפאדה.
שמעון פרס, האיש ששמע את פעמי המשיח והכריז באיוולתו: "מזרח תיכון חדש".
שמעון פרס, שאמר את המשפט האומלל: "שלום עושים עם אויבים", שברוב סכלותו לא הבין ששלום עושים עם אויבים מובסים רק לאחר שהם חותמים על הסכם כניעה, דוגמת השלום שיש היום עם גרמניה ויפן, שאינן מאיימות עוד על שלום העולם.
זה אותו שמעון פרס ששטף את מוחותינו כי יש לנו פרטנר למו"מ. והנה היום, ברוב ביזיון וקצף ולבושתנו, מתברר כי הפרטנר היקר, חתן פרס נובל לשלום, אותו רב מרצחים יאסר ערפאת, קנה נשק במיליוני דולרים אותם קיבל מישראל ומהקהילה הבינלאומית. כך עלה מחקירתו של פואד שובאכי, ששימש כראש מנהלת הכספים של הרשות הפלשתינית. הוא הודה כי עם פרוץ האינתיפאדה בספטמבר 2000, הורה ערפאת לרכוש אמצעי לחימה רבים בכספים שקיבל מישראל למימון חוליות הטרור שהקיזו את דמנו.
בכל מדינה שפויה ומתוקנת אדם שקרא לרוצח שכזה "פרטנר", היה מסולק בבושת פנים מן הפוליטיקה במקרה הטוב, או שהיה נדרש לעמוד לפני ועדת חקירה ממלכתית במקרה הרע.
אך לא כן הדבר בישראל: אותו שמעון פרס שזקנותו מביישת את בחרותו, עומד להיפגש עם אבו מאזן בשארם אל-שיח. שוב נמצא לו "פרטנר" ראוי שהוא גם יורשו של ערפאת, ושוב החתרן הבלתי נלאה ממשיך כדרכו לזרות לנו חול בעיניים. הוא גם זה שיכשיר בקרוב את ממשלת החמאס ויתייצב בראש הדורשים להזרים כספים למטרות הומניטריות. בדיוק כפי שעשה בעבר עם המיליונים שהזרים לכיסו של הרוצח ערפאת.
ולנו לא נותר אלא לזעוק: "פרס חדל! הפסק להזיק לנו...
