סיפרה לי אחותי כי לבראד פיט היו פעם קשרים רומנטיים עם השחקנית גווינית' פלטרו. באחד הראיונות עמו הוא סיפר על זיכרונותיו מאביה היהודי של גווינית' אשר נפטר בשנת 2002.
בראד פיט בא ממשפחה נוצרייה פשוטה (כדבריו) ובבית הוריה של פלטרו הוא נחשף לראשונה לשיח האינטלקטואלי סביב ארוחות ומפגשים - לדברי הגות בנושאים שונים וכלליים. דבר זה הותיר בו רושם עז.
בראד פיט מתאר את אביו כאדם לא מילולי. למעשה, אחת העצות הטובות יותר שקיבל מאביו היתה: "כשאתה נוהג ברכב, אל תנהג עם פחית קולה בין הרגליים כי היא עלולה להתפוצץ תוך כדי נסיעה... ולגרום לתאונה...".
דברים אלה סיפרה לי אחותי והרי הם בבחינת עדות שמיעה ממקור שני (ובמילים אחרות: רכילות), וייתכן מאוד כי אינם מדויקים. להבהיר, הם נאמרו בהקשר לשיחה על הנוהג היהודי לשאת דרשות סביב שולחן השבת.
אכן, המסורת היהודית מייחסת חשיבות רבה לערך הלימוד, העיון, ההתעמקות... לאינטלקט; הדרשות סביב שולחן השבת הן רק ביטוי אחד למסורת זו.
גם אני משתדלת למשוך כלפי מעלה את ילדי על-ידי "דרשות" שאני מכינה או על-ידי "דרשות" שהם עצמם מתבקשים להכין באירועים שונים.
השבוע חגגו לי בני משפחה וחברים את יום הולדתי. את איחולי לי ולילדי לשנים הבאות בחרתי למקד כדרשה בנושא: "קנאת אחים". הרי לפניכם משאלת ליבי, אשר הודפסה בעותקים וחולקה לכל הנוכחים:
"קנאת אחים"/מאת: אימא
קין והבל!
זוכרים?
אחים!
האחים הראשונים בתורה! האחים הראשונים בתולדות האנושות לפי האמונה היהודית!
כידוע, קין רצח את הבל אחיו בכוונה תחילה, מתוך קנאה. הוא רצח את הבל האח שהיה האח היחיד שלו, שהיה האח המוצלח יותר.
שניים אלה הם האחים הראשונים שסיפורם מובא לנו בספר התורה ובוודאי תסכימו איתי כי אין זה סיפור יפה, וגם סוף טוב אין לו...
יוסף ואחיו!
זוכרים?
גם ליוסף בעל כתונת הפסים היו אחים רבים. גם אחיו הרבים של יוסף היו קנאים גדולים. קנאתם באחיהם הקטן יוסף הביאה אותם לעשות מעשה נורא ואיום, והוא, להשליכו לבור כדי למכור אותו לעבד. להוריהם סיפרו כי חיה רעה אכלה את יוסף... וכלל לא היה אכפת להם מהוריהם המסכנים... מאמו של יוסף אשר כלל לא ידעה כי הוא ניצל ואף עלה לגדולה בארץ מצריים.
והנה, עוד לפני פרשת יוסף ואחיו, התורה מפגישה אותנו עם אחים נוספים:
עשיו ויעקב!
זוכרים?
יעקב הרי גנב לאחיו הבכור עשיו את הבכורה. בכוונה רבה עשה זאת לאחיו עשיו, בכוונה ובעורמה. עשיו היה אולי פחות ראוי מיעקב, פחות חכם, ופחות מתוחכם... (ואולי טוב שכך עשה לו יעקב), אך היתה זו התנהגות קשה, שנבעה מקנאה.
אשאל אתכם עכשיו... האם אתם מכירים דוגמאות נוספות של אחים?
ואולי אחיות?
רחל ולאה, כמובן!
רחל היתה היפה מהשתיים, ויעקב אהב אותה. למעשה הוא בכלל לא התכוון להתחתן עם לאה. גם בין השתיים היתה קנאה והיתה תחרות: מי תזכה להתחתן ראשונה? מי תלד יותר ילדים...?
לאה ילדה וילדה, ילד אחר ילד, ואילו רחל היתה עקרה שנים רבות ורק לבסוף נולד לה יוסף... ועוד אחר כך סיפרו לה שהוא מת... זוכרים?
הקנאה החוזרת בכל הסיפורים האלה מראה לנו שבין אחים יכולה להיות קנאה. אולם סיפורים אלה מלמדים אותנו משהו נוסף: קין שהרג את הבל, נענש על כך למשך כל חייו והדבר מעולם לא נסלח לו ומתוך המעשה הנורא שעשה אנו קיבלנו את הציווי החשוב: "לא תרצח"!
מאוחר יותר למדנו כי בנוסף ל"לא תרצח", גם לא תאיים ברצח, ולא תאיים בכלל... במיוחד לא בתוך המשפחה, במיוחד לא בין אחים. ועוד אנו למדים כי אפילו איום באלימות הוא פשע.
מסיפור הקנאה של יוסף ואחיו למדנו כי יוסף סלח לאחים הקנאים. כאשר הם הגיעו למצרים רעבים ועלובים הוא קיבל אותם בסבר פנים יפות, ונתן להם מכל טוב הארץ. (אמנם טרטר אותם כהוגן), אך גם העשירם ודאג להם כאילו היה הוא הבכור... האחים התחרטו על מעשיהם והדבר נסלח להם.
גם עשיו אשר בכורתו נגנבה ממנו ויתר בסוף ליעקב והשלים עם המעשה שאחיו עשה לו. ללמדנו כי לא רק קנאה יכולה להיות בין אחים אלא גם סליחה ומחילה.
הקנאה כאמור מובילה למעשים שליליים: לאלימות, לשקרים, למריבות. אך האם הקנאה תמיד שלילית? לא!
למשל, "קנאת סופרים"... עליה נאמר: "קנאת סופרים - תרבה חכמה". כלומר, כאשר אתה מקנא במישהו אל תפגע בו אלא התאמץ אתה להצליח כמוהו: למד וצור, עבוד קשה עד שגם אתה תצליח - וכך כולם ירוויחו. הקנאה שהיתה - תחלוף שהרי לא יהיה בה כל טעם.
בזאת אסיים את דברי.
ילדים יקרים:
ראו: המשפחה היא חשובה.
להיות אחים טובים - זה חלק מקשרי משפחה.
עליכם לטפח את היחסים ביניכם, להתעלות על הקנאה, לסלוח ולוותר, לוותר ולסלוח, להבליג ולהתעלם, להתעלם ולהבליג, לסלוח ולוותר, לוותר ולסלוח, להיות סובלניים יותר, להיות סבלניים יותר, שהרי אתם - אחים.
זכרו: אין מתנה גדולה יותר, ואין מתנה חשובה יותר, לא רק בשבילי, אלא גם בשבילכם - מהחברות שתשכון ביניכם.