צריך להודות לשר הבריאות יעקב בן יזרי ולשר לענייני גמלאים רפי איתן על המאמץ והרצון לעזור לחולים ועל שהצליחו לגייס ביום שישי בערב, שלושה מיליון שקלים למימון זמני של משבר תרופות לחולי סרטן המעי הגס, אשר חלקם שובתים רעב, כבר למעלה משבוע בגן הורדים מול הכנסת.
חשוב גם לברך ולהוקיר מכל הלב את תרומתו האנושית של סמי עופר. תרומה אשר מוכיחה כי המגזר העסקי בישראל קשוב לרחשי לבו של הציבור ומפגין חמלה בשעת הצורך. עם זאת, משבר סל התרופות זקוק לפיתרון לאומי לטווח ארוך מתוך תקציב המדינה ולא יכול להתבסס על תרומות. במסגרת הפיתרון הזה, יוכנסו לסל כל התרופות החדשות שהוכחו כיעילות והומלצו גם על-ידי ועדת הסל המקצועית, במטרה להעניק טיפול רפואי מתקדם לחולים הזקוקים לו, בזכות ולא בחסד.
ברור לחלוטין כי תרומה של שלושה מיליון השקלים, מעניקה לחולים אויר לנשימה רק לימים ספורים ותגובתם הנזעמת של שובתי הרעב, מובנת לאור העובדה כי מחלת הסרטן ממושכת וכך גם הטיפול בה. מובנת גם ההפתעה מתגובת השובתים, בלשכת שר הבריאות אשר הדגיש בהודעתו ביום שישי בערב, כי התרומה מעניקה תוספת זמן על-מנת להגיע לפתרון קבוע.
אולם משבר סל הבריאות לשנת 2006 לא התחיל במפתיע עם שביתת הרעב של חולי סרטן המעי הגס. המשבר החל כבר עם פתיחת דיוני ועדת סל התרופות אשר מונתה ב- 15 בדצמבר 2005, כבר אז הסתמן המצב הבלתי הגיוני אשר מאלץ היום חולים לצאת להפגנות, לשבות רעב ולרתום את המשפחה והחברים למסע גיוס כספים לתרופות באופן עצמאי.
בואו לא נשכח מאין מגיע הכסף לתקציב המדינה. כל 120 אלף חולי הסרטן הנמצאים כיום בטיפול או במעקב וכ- 23,500 חולי סרטן חדשים המצטרפים אליהם מדי שנה, שילמו במהלך עשרות שנות חייהם מס בריאות למדינת ישראל. ראוי שכל אחד מהחולים הללו יקבלו את הטיפול המתקדם ביותר שעולם הרפואה יכול להציע, בעזרת סל התרופות, באמצעות קופות החולים שאליהן הם שייכים ולא יאלצו לממן את התרופות החיוניות בעצמם בעזרת קיבוץ נדבות ומשכון בתים.
לא הגיוני שבמדינה מתוקנת שבה קיים חוק בריאות ממלכתי, ובה מיטב הרופאים רוצים להעניק לחולים את הטיפול המעודכן ביותר, נאלצים החולים להישען כבר חמישה חודשים על תרומות וזמנם הולך ואוזל בעוד המדינה מפנה להם עורף.
נכונות משפחת עופר לתרום לסל הבריאות גם הפעם, אחרי שכבר ממנו תרופות מצילות חיים, בעזרת הקמת קרן החברה לישראל היא חשובה וראויה להערכה. תמיד יהיו חולים שיזדקקו למימון ביניים שכזה לתרופות חדשות שאינן עדיין בסל ויש לברך על כך, אבל המשבר הנוכחי מחייב פיתרון בהיקף של מאות מיליוני דולרים, את המשבר הזה לא יכולה לפתור תרומה של המגזר העסקי ולא עזרה של עמותות וארגוני חולים, אלא רק המדינה.
לכן, מן הראוי שראש הממשלה ושר האוצר, ביחד עם שר הבריאות, יבדקו מחדש, את סדר העדיפויות של חלוקת התקציב במדינת ישראל, מפני ששום נימוק לא יוכל להיות חזק יותר מהאפשרות להציל כמה שיותר חיים.
