כשעצוב לי, ותחושת דיכאון משתלטת עלי, אני מכניס לוידאו קלטת שבה נראים פרשיו של קראדי מסתערים בנחישות על פרחחי עמונה. לראות את הילדים האלה, מתחת רגלי הסוסים - מה אגיד לכם? זה תענוג צרוף. הביאו לי עוד סידרה כזו, ואני מוותר על המונדיאל. את התענוג הזה, הפיק עבורי המפכ"ל משה קראדי, ועל כך תודתי האינסופית.
אז מה אם הוא חשוד בניהול משטרה מושחתת, שהקידום בה מושפע מקשרים אישיים בלבד? אז מה אם יש חשד נגדו, על שהעלים עין ממינוי בלתי ראוי של קצין משטרה שחשוד בקשרים עם משפחת פשע? אסור לשכוח: יש לו זכויות.
קראדי היה הראשון לחוש את כמיהת הציבור לבצע ניתוח הפרדה בין שתי ה"תאומות הסיאמיות": "רגישות" ו"נחישות". "הרגישות" התבררה כאנטי רייטינג. בטכניקה של מנתח מנוסה, הוא הפריד ביניהן, ל"רגישות" נתן עבודה משרדית, ואת ה"נחישות" שלח לעמונה. הרייטינג היה בשמיים.
בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, קראדי הסתובב כמי שלחשו לו, שהאוסקר מובטח לו. האמת, מגיע לו. מאתיים חמישים פצועים, על פינוי של חמישה בתים - תודו שהוא שיחק אותה. "נחישות" - "אין", "רגישות" - אאוט".
גם לא שכחנו את השוטרים שפינו את הנערות. חלק מהם אפילו - מה לא עושים בשביל הרייטינג - ידעו להגיד למפונות את המילים הנכונות. תלונות הבנות על הטרדה מינית רק חיזקו את הדעה, שמר קראדי כבמאי ומפיק, מכיר את כל השטיקים.
אז הוא העלים עין ממינוי לא ראוי - מה קרה. מדובר בזוטי זוטות. במיוחד אם זוכרים שהוא ניצב כחומה בצורה, כדי להגן בגופו על דורשי רעתו של הפילוסוף, עמוד האש, גדול הדור, גיבור בזכות עצמו: תנ"צ - לאורו נלך! - ניסו שחם. מר קראדי יודע: משטרה המכבדת את עצמה, חייבת מקור השראה. וניסו שחם הוא מקור ההשראה האולטימטיבי.
ואם לא השתכנעתם, אז בבקשה אל תשכחו את השוטרים של קראדי שהיו באוטובוס, שבו ערבים עשו לינץ' בחייל (המחבל) הכפות עדן נתנזאדה. מפכ"ל אחר, שלא מכיר בעוצמתה של ההבלגה, היה מתעקש ללכוד את הרוצחים ולהביאם למשפט. אבל אז, היינו נחשפים לזעמם של כמה ערבים. זכינו, שקראדי זה לא אליק רון.
אדוני המפכ"ל, אל תיפול רוחך. אני יודע שאתה נמצא בשעה קשה. אל דאגה, עוברים את זה. רבים האזרחים שחייבים לך תודה ענקית על הבילוי הנהדר מול הטלוויזיה. סדרת הראליטי שביימת והפקת, עוד תלווה אותנו זמן רב. פתאום הבנתי את הקלישאה "לחם שעשועים".
זה רגע נכון להזכיר לך את ניצב בדימוס סאנדו מזור שריסק את עצמותיהם של חברי "כנופיית מע"צ" עד כי הודו במעשים שלא עשו. העלילה הזו, עלתה למשלם המיסים, מיליוני שקלים פיצויים, שנפסקו לטובת המסכנים. אלמלא חוק ההתיישנות, שגריר ישראל ברומניה, סאנדו מזור, היה אוכל אותה בכתב אישום.
למזלו, הוא תיקן את דרכיו כשעזר בכתישת תדמיתו של נתניהו בפרשת "בראון-חברון". התיקון הזה, אני מזכיר לך, מחק את חרפת העלילה נגד כנופיית מע"צ. כל מה שתעשה - גם אם מצלמות יוכיחו ששדדת בנק - מגיע לך שנסלח לך. מפני שהתענוג, מהמפגש המרטיט בין האלות שלך לגולגולות של הילדים בעמונה, מוחק הכול. עשית מצווה ברמה היסטורית. אין שום סיבה שהמוחלים לסאנדו מזור, ינהגו בך אחרת.
זוהי מצווה, וזה שכרה, ובא לציון גועל...
