אפשר להוכיח מכאן ועד הודעה חדשה שברק פועל בניגוד לחוק, והוא אכן עבריין שעובר על החוק. בכ"א, ברגע שהפרלמנט (שבהיותו נציג העם הינו המחוקק) עובר בשתיקה על הרגל הגסה שבה רומס ברק את החקיקה הפרלמנטרית ויתירה מזאת, לא יוצא חוצץ נגד קביעת ברק שהוא וחבריו בעליון יכולים להחליט באופן שרירותי שחוק של הפרלמנט הוא "בלתי חוקתי", אין שום טעם לטעון שברק פועל בניגוד לחוק, מכיוון שבהסכמתם לפוטש החוקתי שלו, של ביטול חקיקת הכנסת, מסכים הפרלמנט בפועל עם המציאות שיצר ברק, לפיה, לא רק שהוא מעל לחוק, אלא הוא עצמו החוק. בלי בחירות. זאת דיקטטורה, וכולם מסכימים להישלט ע"י הדיקטטור.
הפרלמנט עצמו, ע"י הסכמתו לחקוק "חוקי יסוד" ונתינת סמכות בלעדית לברק וחבר מרעיו עוטי הגלימות שהם יהיו הפרשנים היחידים מהו התוכן של חוקים אלו, ויתר על ריבונותו והסכים שברק יוכל למשל לקבוע שחוק מסוים עומד בסתירה, נגיד ל"חוק כבוד האדם" ולבטל אותו. בכך הפך ברק לשליט יחיד, דיקטטור.
באמצעות הפרשנות הסובייקטיבית שלו את חוקי היסוד, משליט ברק ע"פ שרירות לבו את מערכת הערכים הפרטית שלו, על כלל האוכלוסיה. במסווה הסיסמא שקבע, לפיה בית המשפט העליון מוסמך לקבוע מהו רצון ה"ציבור הנאור", מכתיב ברק להמון נתיניו את רצונותיו ומאוויי לבו.
תחת מסווה של "חוק" הוא עושה צחוק מכל ההליך הדמוקרטי, הורס את הבריח התיכון של הדמוקרטיה, את הפרדת הרשויות, ומשליט את רצונו על כלל הציבור. כל מי שניסה לצאת נגדו בצורה פרקטית יעילה, "זכה" מיד לטיפול בידי משתפי הפעולה של ברק בפרקליטות ובצמרת המשטרה, ע"י תפירת תיקים. המקרה הבולט הוא של נאמן שנתפר לו תיק הזוי ובדוי. ועוד מקרים כהנה וכהנה. כל זה בגיבוי התקשורת המגוייסת למען שלטון היחיד של ברק. ראה ערך "משה נגבי" ורבים אחרים.
מדינת "ישראל" נתונה כיום תחת מגף הדיקטטורה המשפטית של ברק וחבר מרעיו. כל עוד היו הסובלים ציבור היהודים החרדים לדבר ה', קיבל הרוב החילוני באהדה ובהבנה את רמיסתם ע"י ברק תוך רמיסת החוק. כל עוד עודד ברק את הסיאוב המוסרי של חיי פריצות ותועבה בחסות החוק, צהל הציבור החילוני החפץ בהפקרות.
אבל עכשיו החל ברק לפגוע בציבור החילוני עצמו, ע"י מניעת בניית גדר ההפרדה המיועדת להציל חיי יהודים מן הטרור הערבי, כאשר הוא קובע שרווחת חיי ערבים הנותנים מחסה לטרוריסטים עדיפה על עצם חיי יהודים הנרצחים על ידם. כעת, כמו שמוכח ממכתבו לידידו ב"ייל", נחוש ברק בדעתו לכפות על הציבור את מימוש "זכות" השיבה, שמשמעותו פתרון סופי לבעיה של מדינת "ישראל" כמדינה בעלת רוב יהודי, כאשר התוצאה הבלתי נמנעת היא גם חורבן פיזי של כלל היהודים בארץ ישראל.
קבוצת ההתייחסות של ברק היא משפטני אוניברסיטת ייל, ודומיהם בסקטור של השמאל הליברלי בארה"ב ובמערב אירופה. חוגים אלו של השמאל הליברלי החילוני בעולם מהווים היום את ראש החץ האנטישמי בעולם המערבי, כאשר תחת הסיסמה של "אנטי ציונות" הם מסווים את האנטישמיות המסורתית שהינה לא "פוליטיקלי קורקט" במערב כיום. תחת הסיסמה של "תיקון העוול" לפלשתינים, הם עומדים בראש המסע של חיסול מדינת ישראל, כאשר המטרה האמיתית היא חיסול פיזי של הקיום היהודי בארץ ישראל.
אלו הם החוגים העומדים בראש מסע ההשחרה של ג'ורג' בוש, המוצג על ידם כ"משרת האינטרס הציוני", כאשר מדינת ישראל וארה"ב תחת שלטון רפובליקני מוצגות על ידם כציר הרשע האמיתי, וממילא הם תומכים בציר הרשע שמשרטט בוש עצמו, דהיינו הטרור הערבי והאיסלאמי.
אם יצליחו במטרתם למנוע מבוש לחסל את האיום האירני האטומי על היהודים בארץ ישראל, תוך כדי ערעור מעמדו בארה"ב ואח"כ להעלות לשלטון נשיא דמוקרטי שירקוד ע"פ החליל שלהם, יצליחו חוגים אלו לתת לגיטימציה בינלאומית להשמדת היהודים בארץ ישראל ע"י אירן, תוך כדי השמטת הלגיטימציה של היהודים כאן, ע"י הצגתם כאויבי האנושות וכמי ש"הרוויחו" את השמדתם ע"י ה"תוקפנות" שלהם נגד הפלשתינים ה"אומללים".
על-רקע זה צריך לבחון את המייל של ברק ל"ייל". ע"י התחברות לחוגים הליברלים בעולם המערבי, מתייצב ברק לצד המצדדים ופועלים להשמדת היהודים בארץ ישראל. הסכנה ממשית ומיידית, מאחר שלא מדובר באיזה פעיל שמאל אקסצנטרי, אלא במי ששולט למעשה על מדינת ישראל. אין יותר מתאים להגדרה של "סוס טרויאני" בימינו מאשר אהרן ברק.
ברק מהווה איום ממשי על הקיום היהודי בארץ ישראל. אם היהודים החיים כאן חפצי חיים, הם צריכים לפזר מיד את ההרכב הנוכחי של בית המשפט העליון. הדבר פשוט לביצוע. הפרלמנט צריך פשוט להפעיל את סמכותו החוקית כמוכתב מן השיטה הדמוקרטית של הפרדת הרשויות, ולמנוע מברק לבצע את זממו.
חוק האזרחות שהציע שר המשפטים החדש, חיים רמון, יכול להוות את ההזדמנות הנאותה. הפרלמנט צריך לחוקק אותו מיד. המהלך הנגדי של ברק יהיה קביעה, כמו שאיים במכתב ל"ייל", שזהו חוק "לא חוקתי" וגיוס תמיכה בינלאומית נגד השלטון החוקי כאן מצד חוגי השמאל הליברלי, שזאת היא למעשה מטרת פרסום האימייל הזה - להפחיד את הפרלמנט כאו עם לחץ בינלאומי.
נגד איום זה שמציב ברק צריכה התגובה להיות מהירה וחד- משמעית. חשיפה תקשורתית של פניו האמיתיים של ברק, דהיינו, בעל ברית לחוגים התומכים בהשמדת היהודים, ופיזור ההרכב הנוכחי של בית המשפט העליון.
