"השופט אהרן ברק מוכן שיתפוצצו 30-50 אנשים אבל שיהיו זכויות אדם. אני לא מוכן. הוא חושב כך, אני חושב אחרת. לשמחתי הרבה אני הייתי ברוב" - אומר השופט חשין בריאיון ל"הארץ".
למקרא דבריו של השופט ברק בפסק הדין בעניין חוק האזרחות קשה להבין את דבריו אלא כפי שהבינם השופט חשין, ולכן לא ברורה התרעומת על דבריו של חשין בריאיון העיתונאי.
להלן מדבריו של השופט ברק, והדברים ידברו בעד עצמם:
"אף שמצויים אנו לעתים במגדל שן, מגדל זה מצוי בתוככי ירושלים, שלא פעם נפגעה מטרור חסר מעצורים. מודעים אנו להרג ולהרס אשר הטרור כנגד המדינה ואזרחיה גורר אחריו. ככל ישראלי אחר, אף אנו מכירים בצורך להגן על המדינה ועל אזרחיה מפני פגיעתו הקשה של הטרור. מודעים אנו לכך כי בטווח הקצר פסק דיננו זה אינו מקל על המאבק של המדינה נגד הקמים עליה. ידיעה זו מקשה עלינו... כשופטים אנו יודעים, כי עלינו לאזן כראוי בין זכויות האדם לבין הביטחון... בטחון המדינה אינו יכול לקבל את מלוא ההגנה, כאילו אין זכויות אדם. נדרש איזון עדין ורגיש. זהו מחיר הדמוקרטיה. זהו מחיר יקר, אשר כדאי לשלמו. הוא מחזק את כוחה של המדינה. הוא נותן טעם למאבקה... לא פעם נלחמת הדמוקרטיה כאשר אחת מידיה קשורה לאחור. חרף זאת, ידה של הדמוקרטיה על העליונה, שכן שמירה על שלטון החוק והכרה בחירויות הפרט, מהווה מרכיב חשוב בתפיסת ביטחונה. בסופו של יום, הן מחזקות את רוחה ואת כוחה ומאפשרות לה להתגבר על קשייה".
עינינו הרואות: ברק מדבר כאן על דמוקרטיה הנלחמת "כאשר אחת מידיה קשורה לאחור", וכן הוא מדבר על "מחיר יקר אשר כדאי לשלמו".
הניתן להבין את הדברים הללו של השופט ברק אחרת מכפי שהבינם השופט חשין?!
אלא שזה מדבר בלשון ערבה לאוזניהם של כוהני זכויות האדם באוניברסיטאות של צפון מזרח ארצות הברית - אוניברסיטת ייל למשל - וזה בא ומתרגם את הדברים ללשונם של אנשים מתפוצצים.
ושאלת תם: הייתכן שברק, שאין לפקפק חלילה בחרדתו לחיי אדם, הירשה לעצמו לכתוב את פסק הדין הזה - רק לאחר שוידא שהוא נמצא במיעוט?
